השאלון עם תמר לזר, מחברת הספר “מצילות” (הוצאת ארט-האוס)

1) מהם הספרים האהובים עליך?

“פנים צרובי חמה” של שמעון אדף, ספר המתרחש בעיר נתיבות הסמוכה לקיבוץ סעד בו גדלתי, ועוסק בהתבגרות ובהתגלות. שמה של בתי – אורי – ניתן לה בין השאר בעקבות הספר הזה. “הנה אני מתחילה” של יהודית קציר – סיפור אהבה לסבי טורד מנוחה ומופלא. 

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

“הצלחת שמתחת” של מאיר שלו, ספר מתוק על שני דורות של משפחות חד-הוריות שבהן מתחשבים בכלים, בחפצים וברהיטים.

הנסיכה תבוא בארבע של וולפדיטריך שנורה – ספר מהמם על מבקר בגן חיות שמתיידד עם צבועה מטונפת ומזמין אותה לביתו לאחר שהיא מגלה לו שזו הדרך להחזיר אותה לדמות הנסיכה היפהפיה המקורית שלה. אך למרבה השמחה היא אינה הופכת לנסיכה אלא נשארת צבועה מטונפת וכולם מקבלים את זה בהבנה. 

3) מה הספר האחרון שקראת?

“הנני” של ג’ונתן ספרן פויר. ספר מטלטל ומעורר מחשבה על התפרקות מקבילה של מערכת יחסים זוגית ושל העולם כפי שאנחנו מכירים אותו. 

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה‘?

נהניתי לקרוא את “החברה הגאונה” ואת ספר ההמשך: “הסיפור של שם המשפחה החדש”, אבל אני מתקשה להבין מה הפך אותו להצלחה כה מסחררת. ספרים רבים השאירו עלי חותם עמוק הרבה יותר. 

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

“את כל הילדים בעולם” של טל ניצן, המשוררת הנפלאה. הספר הזה, הראשון שלה בפרוזה, הוא הצהרת חמלה ואהבה אנושית מסעירה, מכאיבה וענוגה כל כך, שאני לא מבינה איך אפשר להתהלך בעולם בלי לקרוא אותו, לפחות פעם אחת. 

6) מיהם הסופרים האהובים עליך?

דלין מתיה הדרום-אפריקאית, מחברת “הקפות ביער” המופלא וספרים מעולים נוספים, ומרגרט אטווד הסופרת הקנדית המבריקה. 

7) ספר שנתן לך השראה?

“רסיסים” של אן מייקלס. ספר עדין מאוד של משוררת קנדית, המספר על ילד הנמלט ומתחבא ביוון בתקופת מלחמת העולם השנייה. חשתי שכל מילה בספר הזה הונחה בו כמו בפינצטה, בתשומת לב אינסופית, וזו נראתה לי כמו הנחייה מופלאה לכתיבת פרוזה. 

8) ספר עיון מומלץ?

“מיתוס היופי” של נעמי וולף. ספר משנה תודעה שקריאתו טרנספורמטיבית ביחס לחברה שסובבת אותנו, לתכתיבים ולתפיסות שמנחות אותה. 

9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?

ספרים שמיועדים לנוער, ובמיוחד פנטזיה לנוער. זה קצת מביך לשאול אותם בספריה אז אני מתרצת את זה בענייני עבודה – אני מורה לספרות בחטיבת ביניים ותיכון אז זה נראה לספרניות הגיוני. 

***

תמר לזר היא סופרת ומורה לספרות שמתגוררת יחד עם בן זוגה במושב צופר שבערבה – יחד הם ייסדו ארט-האוס: בקתה מדברית ייחודית לכותבות ולכותבים. ספרה הראשון, “זיכרונות של עץ” ראה אור בהוצאת ידיעות ספרים. לאחרונה ראה אור ספרה השני, “מצילות” בהוצאת ניב.

לעמוד הספר באתר המחברת לחצו כאן.

עוד על הספר:

הדס עברה טראומה קשה בילדותה, ועקבותיה ניכרים בכל תחום בחייה. גם כעבור שני עשורים היא מתקשה לחיות חיים שיש בהם משמעות ולא רק הישרדות. בגיל 31 היא מתגוררת עם תרצה אמה בבית ילדותה בגבעתיים, מעבירה את ימיה במירוק וסידור חרוזים עבור חברתה התכשיטנית של אמה, ומקיימת זוגיות מגושמת ומסויגת עם עמית, סטודנט סבלני ועדין-נפש.

כדי להשתחרר מצללי העבר מוצאת הדס מפלט במדיטציה אינטנסיבית, אך התהליך הרוחני לא רק שאינו מיטיב עימה, אלא הוא משתלט עליה, מנתק אותה מהסביבה, וגורר אותה לסחרור מסוכן בתוך מצולות נפשה.

מי שמושיטות יד לחלץ אותה הן שתי נשים:  תהילה – תלמידת-תיכון מרדנית וסוערת, והלן – מהגרת גרמנייה המבוגרת מהדס בעשור ומחצה, רופאת-חיות היודעת לרפא גם לבבות של בני אדם.