בזמן האחרון אני קוראת הרבה מאמרים אוניברסיטאיים על נושאים שמעניינים אותי אבל מעבר לכל אלו, אני אוהבת את הרוזן ממונטה כריסטו דיומא, נרקיס וגולדמונד הרמן הסה, על תבונה ורגישות ג’ין אוסטין, עפיפונים של רומן גארי, גם את תאונות של יעל הדיה, קולו של ארצ׳ר מיה שרידן, מריאן קיז הכוכב הנוצץ בשמיים, בשבילה גיבורים עפים של אמיר גוטפרוינד, העבד בשביס זינגר, עשרים שירי אהבה ושירת יאוש אחת של פבלו נרודה והנביא של חליל ג’ובראן. אני פריקית של מחזות אז גם רומאו ויוליה שייקספיר ובעלת הארמון של לאה גולדברג.
2) מהם ספרי הילדים האהובים עלייך?
בגיל 10 אבי קנה לי את האסופית ואת נשים קטנות לאלו יש פינה חמה ומיוחדת בלב, הנסיך הקטן וגם האי ברחוב הציפורים, ספר השירים של מרים ילן שטקליס שאמי היתה קוראת ממנו.
3) מה הספר האחרון שקראת?
ספר שירה של אלדה מריני Lezione d’amore לא בטוחה שיש תרגום בעברית לספריה, היא משוררת איטלקיה שאני אוהבת מאוד.
4) איזה ספר גרם לך לתהות על מה המהומה?
יש לי חיבה לספרים שהם אין כל דבר שמגדירים אותו כאופנה כאלו שהעולם מדבר עליהם. האחרון שאני זוכרת היה כשעברתי לגור באיטליה יצא לאכול לאהוב להתפלל, קיבלתי אותו כמתנת פרידה, אז אמרו שזה ספר חובה, אני פחות התחברתי.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
כניעה של וולבק, נושא הספר שנוי במחלוקת אולי על כן לא קיבל את החשיפה הראויה לו, זהו סיפור על אירופה בעשור הבא על רקע התחזקות האיסלאם, וסיפור האהבה הנרקם בין פרופסור לסטודנטית יהודיה. היכולת של וולבק להמחיש את הרוך באמצעות האהבה ואת האכזריות באמצעות מלחמת האזרחים גורמים לטלטלה רגשית ומשאירים את הקורא בציפיה לבאות.
6) מיהם הסופרים האהובים עלייך?
אליס מונרו, ג’ין אוסטין, האחיות ברונטה, פיצ׳רלד, ד.ה לורנס, גרוסמן, גוטפרוינד, קסטנר, יצחק בשביס זינגר, אם גם משוררות אז זלדה ורחל ודליה רביקוביץ זה הכי יפה וטוב שאפשר.
7) ספר שנתן לך השראה?
לא מזמן קראתי קטעים מתוך המסות של מישל דה מונטאן, פילוסופיה צרפתית תמיד עושה לי טוב.
8) ספר עיון מומלץ?
קיצור תולדות האנשות, ספר מעניין שמתאים לכולם, הדברים שיובל נוח הררי כותב הופכים מדע מסובך לברור, הוא מחדד את המקורות ומראה לאן מועדות פנינו.
9) מהם ספרי ה”גילטי פלז׳ר” האהובים עליך?
כל סיפור אהבה שעושה נעים, מריאן קיז וג׳יל מאנסל ג׳וג׳ו מוייס וגם קולין מקאלוג, לפעמים גם ערפדים בכלל פאראנורמל, ג׳נין פרוסט וג׳יי אר וורד. אף פעם לא סרבתי לאסקפיזם על כל צורותיו וספריו.
***
ענבל כהן זיליאני היא סופרת ילידת בנימינה, שחיה כיום בפארמה, לשם היא הגיעה בעקבות האהבה. היא הקימה בית ספר לאנגלית וכעת מתמסרת לגידול בנה. לאחרונה ראה אור ספרה השני “בינתיים, לתמיד”, בהוצאת א(ה)בות.
בגיל 34 הגשימה אן מוריני את כל היעדים אותם הגדירה לעצמה בדיוק רב; משרה בכירה במשרד רואי חשבון יוקרתי, קומץ חברים טובים וחיים שאין בהם משום הפרת הסדר. חייה היו תמיד מסודרים היטב בתבניות ברורות ומתוכננות מראש. מאז ומעולם היא עשתה כל מה שציפו ממנה, כל מה שהתבקש. מה שנותר לה הוא רק למלא את תבנית הנישואין, המשפחה והילדים.
בגידה מנפצת את תמונת הזוגיות המושלמת שאן יצרה והחזיקה בה. היא אורזת את חפציה, עוזבת הכל מאחור ונוסעת למילאנו, העיר האהובה עליה, אך גם שם רדופת פחדים וזכרונות העבר אן עדיין מרגישה בודדה.
תומס אמורטי, השכן החדש של אן, הוא כל מה שהיא לא רוצה בגבר. פרחח חסר אחריות, הוא חי את החיים שאן מעולם לא חוותה. יין טוב, אוכל משובח וחופש הם כל מה שהוא צריך. אלא שאז מופיעה אן בפתח ביתו והחיים מקבלים תפנית לא צפויה ולאו דווקא רצויה. אבל החיים הם לא רשימת הישגים מסודרת, והמפגש בין השניים מחייב את אן להסתכל על אמיתות חייה. מי היא, מה מעכב אותה ומה היא באמת רוצה. המסע של אן לעבר עצמה, לעבר האהבה, מפגיש אותנו הקוראים עם אמיתות חיינו, עד כמה אנחנו מוכנים להשתנות כדי לקבל את מה שאנחנו באמת צריכים.
[…] התפרסמו השבוע בקורא בספרים: ניסן שור, יוסף חרמוני וענבל כהן-זיליאני […]