חברתי בעלת העין הצלולה הגדירה את הספר: “קיטש”. כול הכבוד לה כי לא ידעתי איך לקרוא לזה, כי אפשר לומר שהספר הזה הרס את ילדותי, הוא היה בכול בית ונעלה משיפוט, כי האנשים התמימים והמסורים של אז לא ידעו מה הדבר הזה ולא יכלו לומר. הם היו מנויים על ספרי הוצאת הפועלים וקיבלו את הספר לספרייתם שהייתה מלאה בספרים טובים וחשובים כמו ביאליק וטשרניחובסקי ובוטניקה וצ’רצ’יל, לא בקיטש ממוסחר שאולצו בצייתנותם האוהבת לרעיון הציוני, להציב בספרייתם. מי עשה להם דבר כזה? אין שיקול דעת בהוצאות הספרים (כיום וודאי אין, אבל אז?), או כנראה המסה העצומה של הרב מכר שברה את האחראים אז בהוצאה. לגבי הספר עצמו קשה לי לדעת אם הוא מבטא טעם דרום אמריקני, או שכוחניותו הוולגארית – קיטשית לא אופיינית דווקא לדרום אמריקה, אלא לרוח האנושית המדולדלת.
תודה! אוהב את הספר מאוד והמאמר שלך כיפי
חברתי בעלת העין הצלולה הגדירה את הספר: “קיטש”. כול הכבוד לה כי לא ידעתי איך לקרוא לזה, כי אפשר לומר שהספר הזה הרס את ילדותי, הוא היה בכול בית ונעלה משיפוט, כי האנשים התמימים והמסורים של אז לא ידעו מה הדבר הזה ולא יכלו לומר. הם היו מנויים על ספרי הוצאת הפועלים וקיבלו את הספר לספרייתם שהייתה מלאה בספרים טובים וחשובים כמו ביאליק וטשרניחובסקי ובוטניקה וצ’רצ’יל, לא בקיטש ממוסחר שאולצו בצייתנותם האוהבת לרעיון הציוני, להציב בספרייתם. מי עשה להם דבר כזה? אין שיקול דעת בהוצאות הספרים (כיום וודאי אין, אבל אז?), או כנראה המסה העצומה של הרב מכר שברה את האחראים אז בהוצאה. לגבי הספר עצמו קשה לי לדעת אם הוא מבטא טעם דרום אמריקני, או שכוחניותו הוולגארית – קיטשית לא אופיינית דווקא לדרום אמריקה, אלא לרוח האנושית המדולדלת.