ספרים חדשים 19/3/2017

  קומוניקטים ופרטים על ספרים יש לשלוח לעורכת המדור דנית צמית במייל:  danittzamit@gmail.com

---

 

כתב העת “אורות” בנושא חנוך לוין: על הצד היהודי-גלותי-פולני של חנוך לוין, פייק-ניוז וטראמפיזם

הגיליון החדש של כתב העת “אורות” מאיר את חנוך לוין מזוויות חדשות ומפתיעות. כתב העת “אורות” חוגג 10 שנים של פעילות יצירתית עם גיליון מלא וגדוש ביצירות מקוריות, אשר מתכתבות עם עולמו של חנוך לוין. כרגיל, “אורות” מציע חגיגה של יצירות ויוצרים: סיפורים קצרים, קומיקס ואיורים, מאמרים, שירה וספוקן-וורד וכן מיני-אלבום מוסיקלי שיוצא במקביל לכתב העת. ברשימת היוצרים ניתן למצוא שמות מוכרים כרוני סומק, ירמי פינקוס ודני קרמן, וכן יוצרים חדשים רבים בפרסומי בכורה. אגב, כמחצית מהכותבים בגיליון הם כותבות.

מה אפשר לחדש בעולמו של חנוך לוין? מסתבר שהרבה מאוד. “אורות” מכוון תחילה זרקור לפן היהודי-גלותי-פולני שבבסיס היצירה של לוין. כך למשל, הסיפור שפותח את הגיליון הוא – שימו לב – סיפור מדע בדיוני שמתרחש בעיירה יהודית בפולין וכולל דמויות וסיטואציות לויניות. המוקד השני של גיליון “אורות” הוא התקופה הסאטירית של לוין. מקס שטנר משווה בין ימי הקברטים של לוין לבין כותבי הקברטים של רפובליקת ויימאר הגרמנית. אסור כמובן להשוות. ובכל זאת ההשוואה מרתקת. בעידן הפייק-ניוז והטראמפיזם, אילונה טרויאנוב כתבה יצירה שהיא פייק-ניוז על לוין עצמו.

בצד הויזואלי הגיליון מלא בקומיקסים, איורים וצילומים שמתכתבים עם יצירתו של לוין. בצד המוסיקלי, הגיליון כולל בכורה למיני-אלבום משירי לוין, של המוסיקאי והמתופף דרור גולדשטיין. שיריו של לוין מעולם לא נשמעו תל אביביים כל כך, כאילו נכתבו בלב איזור החפירות של הרכבת הקלה. יוצרת אחת משכה את תשומת לבנו. גלי הראל היא דתיה לשעבר, שכותבת ספוקן וורד. ואכן, כדאי לקרוא את השירים שלה בקול. שיר אחד שלה, “משחק המוות”, מתאר מעשה מיני, אולי אונס, על ידי ארבעה מלאכים. השיר השני שלה, “זה הגורל”, מתאר חבורת חיילים שיוצאים לכבוש עיר מזרח תיכונית. ביצירות אלה ואחרות מציע הגיליון החדש של “אורות” נקודות מבט חדשות, מסעירות, עכשוויות ומעוררות מחשבה, ולא פחות חשוב – חגיגת קריאה מהנה.

אורות הוא כתב עת ספרותי ישראלי, היוצא לאור מזה 10 שנים. מטרת כתב העת היא להעשיר את התרבות הישראלית ביצירות מקוריות המושפעות מגדולי התרבות העולמית. עורך אורות הוא הסופר והמתרגם יונתן דורי. עורך האמנות הוא אורי קרמן. עד כה השתתפו באורות יותר ממאה יוצרים, ביניהם רוני סומק, יהושע סובול, מאיה בז’רנו, ארז ביטון, נורית זרחי, שמעון אדף, גיל הראבן, איציק רנרט ועוד. אתר האינטרנט של אורות פועל במקביל לכתב העת המודפס, ומקדם יצירה מתחומי המוסיקה והאמנות הפלסטית.

152 עמודים * 65 ₪

“הדר” מאת עמרי זיידנברג

הוצאת ספרי עתון 77

עמרי זיידנברג מצייר בשיריו תמונות קצרות מחיי היומיום אשר במרכזן עומדת שכונת הדר הכרמל בחיפה על כל העליבות והפאר שבה. במבט חומל, ביקורתי וכואב עולות פיסות צבעוניות ותמציתיות המרכיבות יחדיו פסיפס אנושי שלמרות היותו ספציפי ולוקאלי הוא משרטט פנים מוכרות כל כך. אלה מותירים רווחים למציאות דינמית, צופנת סערה, של קיום מאופק אך נפיץ.

עמרי זיידנברג הוא זוכה פרס משרד התרבות למשוררים בראשית דרכם לשנת תשע”ה.

“ועכשיו נרקוד!” מאת קארין למבר

מצרפתית: מיכל אסייג

הכורסא הוצאה לאור

כשבעלה הנוקשה והשתלטן של מרגריט נפטר, היא נפלטת לתוך מציאות חדשה של שקט ובדידות. רופא המשפחה מציע לה לצאת לטיפות במעיינות מרפא בהרי הפירינאים כדי לנסות ולהשיב את רוחה. גם מרסל, שאיבד את אשתו האהובה כמה חודשים קודם לכן, מגיע למעיינות המרפא לאחר שבתו דוחקת בו לנסות ולצאת מאבלו.

הוא אוהב מוסיקת שעבי אלג’יראית, את הכוכבים וקרנף אחד בודד וזקן. היא אוהבת את פרנסואז סאגאן, להאזין לשירים ברדיו, ולטפל בגינה. דווקא שם, רחוק מבתיהם ומהרגליהם הישנים, מוצאים השניים שפה משותפת ומגלים את יכולתה של האהבה לפרוח גם בגיל השלישי.

אנשים שחיו עם בני זוג לאורך עשרות שנים ועוצבו ברוח הזוגיות הזו מופתעים לגלות אחרי מותו של בן הזוג שיש בהם גם צדדים אחרים. ברומן החדש “ועכשיו נרקוד!” בודקת קארין למבר מה קורה כשעליך להפרד מאדם שהיה חצי ממך ומה קורה כשאדם אחר נכנס לחייך בזיקנתך, כשנותרו לך שנים ספורות לחיות?

“ועכשיו נרקוד!” הוא רומן עדין ויפהפה שמאיר באור יקרות את האושר השברירי הגלום בסיפור אהבה מאוחר. כל כך מאוחר, עד שלא חיכו לו עוד.

קארין למבר היא סופרת וצלמת בלגית. ספר הביכורים שלה, “בניין הנשים שוויתרו על גברים”, זכה להצלחה בינלאומית. “ועכשיו נרקוד!” הוא ספרה השני.

192 עמודים * 88 ₪

“סוּפה של אליס” מאת גלית דהן קרליבך

הוצאת זמורה ביתן

הרומן השלישי של גלית דהן קרליבך, אחרי קצה ו־אחותי כלה והגן נעול, שזכו שניהם לשבחי הביקורת ולאהבת הקהל. גלית היא זוכת מלגת “פרדס” מטעם הספרייה הלאומית, כלת פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, ובוגרת תוכנית “פולברייט” הבינלאומית לכתיבה ספרותית מטעם אוניברסיטת איווה.

על סוּפה של אליס: למרות שמה, חייה של סוּפה מתנהלים על מי מנוחות. היא הדוורית וכותבת המכתבים הלא רשמית של המושב הקטן והמוזנח שבו היא מתגוררת, נוצרת מאווייהם הנסתרים של תושביו התימהוניים ונוטרת שאיפותיהם. גם לה יש שאיפות משל עצמה. היא לא רוצה להיות מיילדת כמו אליס, אמא שלה, אלא סופרת. בינתיים היא מסתפקת בטיפוסים שמזמן לה המקום: השריף המאוהב, הספרנית הניידת, גנב הברזלים ומבעיר החרשפים, וכמובן אליס, המדריכה את צעדיה ואת מנוחתה בעודה מנסה ככל יכולתה לחמוק מצו הגורל. כל זה משתנה ביום שבו נכנס בסערה לחייה ואל המושב המנומנם גבר זר, אפל ומצולק ומתחיל לשבש את כל הדרכים ולחשוף את כל הסודות.

סוּפה של אליס הוא רומן שרוח עזה נושבת בין דפיו, מסיעה אותו בין המערב הפרוע למזרח התיכון. בעברית משולחת רסן, שאין דומה לה בנוף הספרותי העכשווי, מותחת גלית דהן קרליבך חבלי תשוקה וחוצה גבולות, בעודה סוחפת אחריה את הקורא ללא מעצורים.

384 עמודים * 96 ש”ח

“תאמינו או לא” מאת מירי וורצל

הוצאת ידיעות ספרים

מותחן סוחף שמתרחש בתל אביב של שנות ה-80′. מפגש מקרי בין שתי דמויות הנמצאות בשני קצות הסקלה החברתית, עורך דין מבריק ויפה תואר וכלבויניקית במשרד בו עבד בעבר שואב את שניהם לפענוח סוד אפל מהעבר. תוך כדי כך הם גם לומדים כמה דברים לא צפויים על עצמם.

סוף שנות ה-80′ בתל אביב, הנסיכה סטפני ממונקו היא הסלב מספר אחת, מוזיקה שומעים מקסטות ו”אפרופו” הוא בית הקפה הכי לוהט בעיר. זוהר בר, צעירה אטית ומשונה, עובדת זוטרה במשרד עורכי דין, מתמוטטת במזנון של בית המשפט. כמו בסיפור סינדרלה מודרני, לעזרתה נחלץ עורך דין יפה תואר בשם מיקי ומקים אותה על רגליה. יחדיו יוצאים האביר על הסוס הלבן והעלמה במצוקה למסע של גילויים מסעירים על אודות חייה של זוהר. בעזרת עבודה קשה ולא מעט אינסטינקטים בריאים יחשפו השניים במהירות מסחררת שרשרת של סודות, שקרים, מזימות ופשעים שיכו את עולם המשפט בתדהמה, בפרשה שתזכה לכותרות בעיתונים ותכונה “סקס, שקרים וטייפ רקורדר”.

תאמינו או לא הוא מותחן רומנטי וסוחף שבו הכל – אבל ממש הכל – יכול לקרות. בגוף ראשון, פעם מנקודת מבטו ופעם מנקודת מבטה, שוזרת וורצל עלילה שהיא הן מצחיקה והן מרגשת, כזו שמביאה את הקוראים לכדי דמעות.

מירי וורצל, עורכת דין שמתמחה ברשלנות רפואית, החלה לכתוב את ספרה הראשון בשנת 1987, נטשה אותו וחזרה אליו לפני כשנה. אלמנתו של שלומי, בנה המנוח של הסופרת אסתר שטרייט וורצל, אם לשניים וסבתא לאחת, ומאחוריה גם 15 שנות ניסיון בענף הפרסום. היא התגברה על גמגום, דיכאון, שני סוגי סרטן, וממשיכה לקום כל בוקר מוקדם ולהיות אופטימית.

214 עמודים * 98 ש”ח

“בנות קסנטיפה” מאת ד”ר שרה ברסלרמן

הוצאת מטר

האם נשים מִשתנות לרעה אחרי הנישואים? או שמא זהו “אופיין האמיתי”- המתגלה לאחר החתונה והולדת הילד הראשון?  מדוע האהבה, ההבנה וההכלה של הנשים מפנות את מקומן לכעס, לשתלטנות ואפילו לרודנות? ומה קורה לגברים? איך הם מתמודדים עם שינויים אלה וכיצד הם תורמים להם? ובעיקר – באיזה אופן ניתן להתגבר על התמורות בזוגיות בעקבות הנישואים והמעבר להורות?

שמה של קסנטיפה, רעייתו של הפילוסוף היווני סוקרטס, נהפך לשם נרדף לנשים נשואות הממררות את חיי בעליהן. בנות קסנטיפה, ספרה פורץ הדרך  של היועצת הזוגית והמשפחתית ד”ר שרה ברסלרמן, מתאר באמצעות ניסיונה המקצועי והפרטי של המחברת, את תהליך ההשתנות של נשים לאחר הנישואים ואת הפיכתן למרירות ולשתלטניות –  וכמובן, את חלקם של הגברים בתופעה רווחת זו.

אם אתם בזוגיות, לפני נישואים או אחריהם, בדרך להקמת משפחה או לאחר הקמתה, בנות קסנטיפה הוא ספר שתרצו לקרוא על מנת למנוע מכן, הנשים, מלהפוך לקסנטיפות, ומכם, הגברים, מלשאול: לאן נעלמה האישה שאיתה התחתנתי?

שרה ברסלרמן, בעלת תואר דוקטור (Ph.D.) מאוניברסיטת חיפה, זכתה להכרה בעקבות המחקרים המקיפים שערכה על אודות היחסים המורכבים שבין החמות לכלה.

175 עמודים * 95 ש”ח

“ילדה בימי מלחמה” מאת שרה נוביץ’

הוצאת מטר

זַגרבּ, קיץ 1991. אנה יוּריץ’ בת העשר מתרוצצת ברחובותיה של בירת קרואטיה עם חברהּ הטוב לוּקה, מטפלת באחותה התינוקת רָחלה ומעריצה את אביה. אבל כשברחבי יוגוסלביה פורצת מלחמת אזרחים, משחקי הכדורגל והלימודים בבית הספר מתחלפים באש צלפים ובאזעקות לקראת תקיפות אוויריות. כשהטרגדיה מכה לפתע, אנה נקלעת לעולם מסוכן של לוחמת גרילה וילדים-חיילים. תוכנית נועזת ומרגשת לבריחה לאמריקה היא תקוותה היחידה לשרוד.

עשר שנים מאוחר יותר אנה היא סטודנטית בניו יורק. את עברה היא הסתירה מהחבר שלה, מידידיה ובעיקר מעצמה. אבל היא עדיין רדופה בידי האירועים שחרצו את גורל משפחתה, והיא חוזרת לבדה אל קרואטיה, שם עליה לגלות מחדש את המקום שהיה פעם ביתה ולחפש את רוחות הרפאים של יקיריה שאבדו לה.

ילדה בימי מלחמה הוא רומן כן, סוחף וכתוב להפליא ששופך אור על האופן שבו ההיסטוריה מעצבת את חייו של האדם. זהו רומן ביכורים של סופרת שבוחנת באומץ אירועים בעבר הלא-רחוק וחושפת סיפור ייחודי ונוגע ללב שמוסיף להדהד עד היום.

שרה נוביץ’ היא עורכת הפרוזה בכתב עת לספרות ומעבירה סדנאות כתיבה באוניברסיטת קולומביה, שבה למדה לתואר שני. היא גרה בברוקלין.

251 עמודים * 95 ש”ח

“מחוברת – צופן ליזה” מאת פז מושקוביץ/ מריאור

הוצאת מטר

אם אתם מחפשים את המתכון לאושר המוחלט כנראה הספר הזה לא בשבילכם, אבל אם אתם רוצים לחיות חיים מלאי משמעות, אז הגעתם לספר הנכון. הספר הזה יזכיר לכם שהחיים יפים וקצרים מכדי להשאיר אותם על ניוטרל. בגיל 19 חוותה פז אירוע ששינה את חייה לתמיד – “ילדה’לֶה, הכליות שלך מתו”. מנערה שמחה ותוססת בבוהמה התל אביבית, סטודנטית למשחק שאהבה לבלות וחלמה לכבוש את העולם, היא הפכה לבחורה שנאלצה “לעבוד כל יום כדי לחיות”. מאז עברה פז, המוגדרת כ”נס”, יותר ממאה ניתוחים ובכל יום, ב-27 השנים האחרונות היא מתחברת למכונה כדי לשמור על חייה. בספר מזמינה אותנו פז אל נבכי נפשה, מהרגעים המאושרים בחייה, דרך המשברים ועד לרגע אחד בו הכול השתנה.

פז – ה”מחוברת” – מחברת בספר את הקוראים לצופן שפיתחה וניסחה, צופן ליזה, המסייע לאנשים רבים ברחבי העולם להסתכל קדימה, להפוך קשיים להצלחה, לחייך ולשלוט בחייהם. ספר מרגש, מטלטל ואמיץ זה, שאותו מספרות שתיים – פז המביאה את סיפורה המרתק ואת תובנותיה, ואמה מריאור, פסיכותרפיסטית הוליסטית, המציגה את נקודת המבט שלה על הסיטואציות השונות ומעמיקה את הסיפור – נקרא בנשימה עצורה.

פז מושקוביץ היא יוצרת, שחקנית, מרצה, יזמית עסקית, מאמנת בכירה לתקשורת ומנהיגות, מחברת הטור המצליח “מחוברת” באתר ynet. יוצרת ההצגות “ליזליזה” ו”צוחקת את חיי” בתיאטרון “הבימה”. כיום פז מעבירה את הרצאתה מחוברת בישראל ובמדינות שונות בעולם.

מריאור היא אמה של פז ומנטורית ומאסטר NLP, עוסקת בפסיכותרפיה הוליסטית ודמיון מודרך.

320 עמודים * 98 ש”ח

“הגדולים – אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל” בעריכת בנימין בראון וניסים ליאון

הוצאת מאגנס ומכון ון ליר

העסקנים החרדים מקבלים את הוראותיהם; התקשורת החרדית מפארת אותם; האינטרנט החרדי מלא בתמונותיהם. החרדים קוראים להם ‘גדולי ישראל’ או בקיצור ה’גדולים’. מי הם אישים אלה, מנהיגיו הרוחניים של הציבור החרדי לדורותיו? מה היה פועלם ומה סוד כוחם?

בספר זה חברו יחדיו רבים מטובי חוקריה של היהדות האורתודוקסית כדי לפרוש לראשונה לפני הקורא את ה’פנתאון’ של היהדות החרדית מראשית המאה התשע עשרה ועד אתמול. גדולי הרבנים והאדמו”רים של מזרח אירופה, של ארץ ישראל, של ארצות הברית ושל מדינת ישראל – מן החתם סופר ועד הרב עובדיה יוסף –זוכים לניתוח מחקרי רב צדדי המקיף את תולדות חייהם, יצירתם התורנית ופועלם הציבורי.

אישים שנדונו עד עתה בעיקר בספרי שבחים ובסיפורי צדיקים מוצגים לראשונה תחת קורת גג אחת בניתוחים היסטוריים שיטתיים, המציגים אותם על רקע זמנם, מקומם וקהלם, אך גם מבקשים לעמוד על התכונות האישיות החד-פעמיות שהעמידו אותם בפסגת ההנהגה הרוחנית ועשו אותם לדמויות מופת.

968 עמודים *  148 ₪

 

“נערות וגופן – מדברות, נוכחות, נסתרות” עורכות עינת לחובר, עינת פלד ומיכל קומם

הוצאת מאגנס

גופן של נערות פורץ לתודעה הציבורית בעת דיון במראה שלהן, במיניותן ובפגיעותן. הספר נערות וגופן: מדברות, נוכחות, נסתרות, מאיר ומפענח את ההתייחסות החברתית לגופן של נערות ישראליות, שבה בעת מכחישה ומתעלמת ממנו, מחפיצה וחושפת אותו. פרקי הספר יוצרים פסיפס מעמיק, מעורר מחשבה ורגש, של התבוננויות בגופן של נערות, כשהוא נוכח ופועל, מוגבל ומושתק, בתרבות, בחינוך, ברווחה, בבריאות ובמשפט.

הכותבות — חוקרות ונשות מקצוע המתמחות במחקר על נערות ובעבודה עמן — מבקשות לחלץ את גופן של הנערות מן הסמוי אל הגלוי, ולהמיר את המבט המחפיץ בהן בראייה רחבה של ההשתקפות החברתית של הגוף הנשי הצעיר ושל נוכחותו במערכות יחסים מרכזיות בחייהן.

300 עמודים *  88 ₪ (66 דיגיטלי)

 

“שוק, משפט ופוליטיקה – על אחריות חברתית של תאגידים” עורכים עופר סיטבון, רונית דוניץ-קידר

הוצאת רסלינג

שוק, משפט ופוליטיקה: על אחריות חברתית של תאגידים הוא ספר ראשון מסוגו בישראל המקבץ מאמרים של חוקרים מדיסציפלינות שונות – משפט, סוציולוגיה, היסטוריה וסביבה –המציעים ניתוח ביקורתי וחדשני של שדה האחריות החברתית התאגידית. השיח הקיים בתחום זה, למרות התפתחות רבה שעבר בשנים האחרונות, עדיין רואה באחריות החברתית התאגידית שדה שהוא בעיקרו וולונטרי, לאו דווקא משפטי, המצוי בתחום שמעבר לציות לחוק וכפוף לחובת התאגיד למקסם רווחים. בניגוד לתפיסה זו, נקודת המוצא של המאמרים בספר זה היא ששאלת האחריות החברתית של התאגיד העסקי ומקומו בחברה המודרנית היא שאלה פוליטית ומשפטית לא פחות מאשר שאלה עסקית-כלכלית צרה.

מאמרי הספר מדגישים ששאלת הרגולציה של תאגידים והיקפה תלויה, בראש ובראשונה, בתפיסה נורמטיבית הנוגעת לתפקידם של תאגידים בחברה, כמו גם לשאלה את מי עליהם לשרת. כמכלול, הספר מאיר את המתח המובנה בין התכלית הכלכלית של התאגיד לבין המחויבויות החברתיות שלו, ובין שאלות של יעילות לבין שאלות של אחריות; הוא מצביע על חשיבות הבנת ההקשר הפוליטי הרחב יותר של הדיון בסוגיות אלה. מאמרי הספר מבקשים להצביע על האופנים השונים שבהם פועל שדה האחריות החברתית התאגידית בישראל ובארצות הברית בנושאים כמו זכויות אדם, זכויות עובדים, סביבה, שוק ההון, תקשורת ועוד.

העורכים: ד”ר עופר סיטבון הוא ראש הקליניקה לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, ממייסדי המכון לאחריות תאגידית שאותו ניהל בין השנים 2015-2013. בעל דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב; מרצה בנושאי משפט, זכויות אדם ושינוי חברתי. ד”ר רונית דוניץ-קידר היא מרצה בכירה למשפטים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים; ממייסדי המכון לאחריות תאגידית שבראשו עמדה בין השנים 2015-2013; חוקרת שאלות של אחריות בהקשרים פילוסופיים ופוליטיים; מרצה לפילוסופיה של המשפט, לאחריות חברתית של תאגידים ולדיני חוזים.

78 ש”ח

“הבימה – עיונים חדשים בתאטרון לאומי” עורכים שלי זר-ציון, דורית ירושלמי, גד קינר-קיסינגר

הוצאת רסלינג

“ביצירת הבימה אין לראות חיזיון נבדל, תאטרוני-אמנותי בלבד, כי אם אחת מאבני הפינה בבניין התחיה העברית”. הדברים הפסקניים הללו, מאת הסופר גרשון חנוך, שהתפרסמו בספר היובל הראשון של הבימה שיצא לאור בשנת 1946, הפכו לשאלה המרכזית הנידונה בספר זה. שמונה-עשר המאמרים בספר קוראים תיגר על הנרטיב המוכר על אודות הבימה. הם מבררים את תהליכי המיסוד, ההבניה הלאומית והתפתחות השפה האמנותית של התאטרון, כל זאת תוך כדי חשיפת אוספים ארכיוניים שטרם זכו לעיון מחקרי והתייחסות לספרות המחקר העדכנית בארץ ובעולם העוסקת בתאטרונים לאומיים.

חלקו הראשון של הספר מבקש לבחון מחדש את התהליכים המורכבים שהבנו את זהותה הלאומית של הבימה, אגב ניתוח דפוסי המימון והמיתוג של התאטרון, לצד בדיקת נוכחותו של בניין התאטרון על גלגוליו השונים במרחב העירוני. בניגוד לנרטיב המקובל המדגיש את ייחודה העברי-ציוני של הבימה, את דרכה האמנותית יוצאת-הדופן במוסקבה ומשם לפלשתינה-ארץ-ישראל, מצביע הספר הזה על התחרות המתמדת וטשטוש הגבולות בין הבימה לבין להקות יידיש שפעלו לצידה באירופה במהלך שנות ה-20, לצד הצורך המתמיד בדיאלוג ובבידול אל מול התאטרונים שפעלו לצידה בתל אביב – אהל והקאמרי.

חלקו השני של הספר עוסק בעבודה האמנותית המורכבת והעשירה הנעשית בין כתלי התאטרון הלאומי. הספר משרטט את פועלם של חנה רובינא, נסים אלוני וחנוך לוין בהבימה, מתוך הכרה שממד הלאומיות של התאטרון נבנה לא רק בתכנים המוצגים בו עלי במות, אלא גם בזיהוי יוצריו עם השיח הלאומי על מגוון הבטיו. המאמרים החותמים את הספר נדרשים לניתוח מעמיק של גילום הלאומי ברפרטואר ובהפקות נבחרות של הבימה לאורך השנים.

490 עמודים * 89 ש”ח

“הטרדה מינית – לא משחק ילדים: דרכי פעולה למניעת התופעה במערכת החינוך ובקהילה” מאת איילת גלעדי

הוצאת רסלינג

תופעת ההטרדות המיניות בקרב מבוגרים מקבלת סיקור תקשורתי נרחב – היא נחקרת ומטופלת. ואולם מעט מאוד נחקר, מדובר ומטופל בכל הקשור בתחילתה של התופעה – בגיל הרך ובקרב מתבגרים. ספרה של אילת גלעדי בא לבחון באיזה גיל מופיעה לראשונה הטרדה מינית בקרב ילדים וכיצד מתפתחת התופעה בין הילדים והמתבגרים תחת הכותרת התמימה “משחק”. ספר זה מציע התבוננות רחבה בבריונות ובבריונות מקוונת, לצד הטרדה מינית, והוא מציג דרכים למניעת התופעה ולניהולה בתוך מערכת החינוך כבר בגיל צעיר. בעזרת תיאורי מקרה מתוך מערכת החינוך המחברת חושפת את משחקי הילדים והמתבגרים, את האלימות והפעלת הכוח במשחק ובתפקידי המגדר ובוחנת היכן נחצה גבול המשחק והופך להטרדה מינית. המחברת מציעה כלים עבור הקוראים על מנת להופכם לפעילים, איש איש והסיטואציה שבה נתונים ילדיו.

ספר זה דן לראשונה בהשלכות של תופעת ההטרדות המיניות גם בחברה ההומוסקסואלית והטרנסג’נדרית, תוך כדי כך שהוא מעלה תהיות רבות על אודות חינוך ילדינו: על פי אילו מסרים חברתיים הם מתחנכים? מה יקרה לילדים המוטרדים כשיהפכו למבוגרים בחברה? מה יקרה לאותם ילדים כשיהפכו למחנכים בחברה הישראלית?

ד”ר איילת גלעדי היא בוגרת אוניברסיטת ARU (Anglia Ruskin University), אנגליה; מייסדת ומנכ”לית של עמותת “קול הילד”; סוציולוגית חינוכית, יועצת למניעת הטרדה מינית, חלוצה בעבודתה למניעת הטרדה מינית בקרב ילדים קטנים. גלעדי היא המנהלת האקדמית של “מלידה לאוניברסיטה”: תכניות מניעה חינוכיות לגיל הרך במכון לחקר הטיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית.

170 עמודים * 72 ש”ח

“לא מבליג יותר” מאת שמוליק טסלר

הוצאת גוונים

לא מבליג יותר הוא ספר אמיץ החושף  חולשות  של חברה שהייתה סגורה בפני הציבור במשך שנים רבות, והתרחשויות שונות שהוסתרו תחת מסווה של אידיאולוגיה  וחברתיות בעלת ערכים נוקשים.

ספרו של שמוליק טסלר מבוסס על סיפור חייו. חלקו הראשון הינו מסמך חברתי חשוב ומרגש, אודות נער בעל לקות למידה – רגיש, מבריק, חכם, שנון ובעל חוש הומור מפותח, העומד מול חברה נוקשה שאינה משכילה להתמודד עם  לקויות אלה ואחרות. חלקו השני של הספר הוא סיפור דמיוני, משעשע ומדמיע כאחד, המחבר בין חיי הקיבוץ וחיי העיר, במרכזו מפגש של גיבור הספר  עם נער קשה יום והקשר המיוחד הנרקם ביניהם. במהלך בריחתם המתמדת, הם נקלעים לפרשיות מוזרות וסוערות.

שמוליק טסלר יליד קבוצת יבנה, 1954. התחנך (במקצת) במערכת החינוך בבית הספר של הקיבוץ. סיים קורס קצינים ושירת כשליש גדודי בסדיר ובמילואים, השתחרר בדרגת רב סרן. עבד בחקלאות, ומילא מספר תפקידים ציבוריים בקיבוץ. נשוי לנעמי ואב לארבע (גיל, דור, יהב וניבה).

431 עמודים * 88 ש”ח

“לכתך אחריי” מאת מרוה רוזן-ממן

הוצאת גוונים

לכתך אחריי הוא ספר ביכורים, שבמרכזו דמויות מן המגזר הדתי, שאורחות חייהן מכתיבים את מעשיהן, התמודדותן עם משברי החיים, התהיות והמחשבות. הקונפליקטים בחייהן, לא פעם, מותנים באמונתן. עם זאת, הן ככל האדם באשר הוא בתשוקתן, בהתייסרותן, בחיפוש אחר אהבה ובהתמודדות עם האובדן, הכאב והמחסור.

בספר 13 סיפורים. סיפורי שידוכין ומה שביניהם, סיפורה של רבנית נלהבת ונחרצת שדבריה מלהיטים, ובביתה הכול דועך; אלימות בתוך המשפחה שהס מלהזכיר; חלומות והרפתקנות חנוקה; חזרה בשאלה ובתשובה, ועוד…

מרוה רוזן-ממן, ילידת 1980, קיבוץ מעלה גלבוע בעמק בית שאן. בגיל שנתיים וחצי עזבה משפחתה את הקיבוץ והשתקעה במושב בני ראם שבאזור נחל שורק. כבר בגיל העשרה כתבה עשרות סיפורים למגירה, אחדים מהם פורסמו בעלונים ועיתונים. בוגרת הסדנה לכתיבה יוצרת של ציפי שחרור. לומדת לתואר ראשון בספרות באוניברסיטה הפתוחה. עובדת כארכיבאית במיסוי מקרקעין. נשואה מזה כשלוש שנים. מתגוררת היום בראשון לציון.

159 עמודים * 68 ₪

“מצילות” מאת תמר לזר

הוצאה עצמית

הדס עברה טראומה קשה בילדותה, ועקבותיה ניכרים בכל תחום בחייה. גם כעבור שני עשורים היא מתקשה לחיות חיים שיש בהם משמעות ולא רק הישרדות. בגיל 31 היא מתגוררת עם תרצה אמה בבית ילדותה בגבעתיים, מעבירה את ימיה במירוק וסידור חרוזים עבור חברתה התכשיטנית של אמה, ומקיימת זוגיות מגושמת ומסויגת עם עמית, סטודנט סבלני ועדין-נפש.

כדי להשתחרר מצללי העבר מוצאת הדס מפלט במדיטציה אינטנסיבית, אך התהליך הרוחני לא רק שאינו מיטיב עימה, אלא הוא משתלט עליה, מנתק אותה מהסביבה, וגורר אותה לסחרור מסוכן בתוך מצולות נפשה. מי שמושיטות יד לחלץ אותה הן שתי נשים: תהילה – תלמידת-תיכון מרדנית וסוערת, והלן – מהגרת גרמנייה המבוגרת מהדס בעשור ומחצה, רופאת-חיות היודעת לרפא גם לבבות של בני אדם.

מצילות הוא ספרה השני של תמר לזר, אך הראשון שיצא בהוצאה עצמית. קדם לו “זיכרונות של עץ”, שיצא לאור בהוצאת “ידיעות ספרים” ב-2012. תמר לזר מתגוררת עם משפחתה במושב צופר שבערבה, ועם בן-זוגה ייסדה את ארט-האוס: בקתה מדברית ייחודית לכותבות ולכותבים.

“בחיפוש אחר המבוא הפשוט לתקשורת” מאת נמרוד בר-עם

ספרי עליית הגג

ספר זה הוא הקדמה פילוסופית ללימודי התקשורת. הוא מבקש להעלות לסדר היום את השאלות “כיצד ראוי לחקור תקשורת?”, “כיצד ראוי ללמד תקשורת?”, ו”מה מבחין את המומחה בתקשורת מכל אזרח נבון וביקורתי אחר?”. בר-עם בוחן את התשובות הטובות ביותר המוכרות לנו לשאלות אלה, מבקר אותן ומציע להן חלופות.

בתי הספר לתקשורת מתיימרים להעניק לבאים בשעריהם הבנה של כוח אדיר המעצב את חיינו, שאיפותינו וגורלן. לצד זאת, הם מבטיחים להם כלים שיאפשרו להם שליטת מה בכוח זה, וכך יתרון משמעותי בשוק העבודה על פני מי שלא בא בשעריהם. האם ניתן בכלל לעמוד ביעדים אלה? אם לא, מה ראוי ומה ניתן ללמד תלמידי תקשורת? מהם העקרונות המעוררים את ערנותנו לאופן שבו מעצבים אמצעי התקשורת את תודעתנו? הספר חוקר שאלות אלה מנקודת מבט עקרונית וגוזר מהם לקחים מעשיים רבי ערך עבור כל המתעניין בתחום.

נמרוד בר-עם הוא פילוסוף של המדע המתמחה בתולדות תורת ההגיון, וביחסיה עם המתודולוגיות של המדעים בכלל ואלו של מדעי החברה בפרט. הוא מכהן כמרצה בכיר במחלקה לתקשורת, יצירה וביקורת במכללה האקדמית ספיר, שם הוא מפתח את התחום שבו עוסק ספר זה: הפילוסופיה של התקשורת.

352 עמודים * 98 ₪

“לחיות כמו פילוסוף מסוקרטס עד ניטשה – פילוסופיה כדרך חיים” מאת ג’יימס מילר

מאנגלית: שמעון בוזגלו

ספרי עליית הגג

מה זה “לחיות כמו פילוסוף”? חייב להיות קשר בין חיי פילוסוף לבין תורתו? בעיני סוקרטס, “אבי הפילוסופים” במערב, פירוש הדבר היה לחיות על-פי האמת שאתה חותר אליה, לממש בהתנהגותך את דרך החיים הנכונה בעיניך, ובעיקר לתת לעצמך דין-וחשבון על מעשיך: רק אלה הם החיים שראוי לחיותם. האם כך פעלו גם פילוסופים אחרים? לאו דווקא. רבים (היום הם כנראה הרוב) רואים בפילוסופיה תחום עיוני בלבד, מקצוע אקדמי שאינו מחייב דרך חיים כזאת או אחרת.

בלחיות כמו פילוסוף ג’יימס מילר בוחן את גלגוליה של המסורת הפילוסופית  לסוגיה, דרך סיפורי חיים מרתקים של שנים-עשר מגדולי הפילוסופים. אחרי סוקרטס נפגוש כאן את סיפוריהם של אפּלטוֹן, אריסטוֹ, דיוֹגֶנֵס, סֶנֶקָה, אוֹגוּסטינוּס, מוֹנְטֵן, דֶקארט, רוּסוֹ, קאנט, אֶמֶרְסוֹן, ניטְשֶה – כל אחד והגירסה שלו ל”דרך חיים”, פילוסופית או לא. והוא לא בוחן, אלא מתעלם – בכוונה וללא התנצלות – מפילוסופים מפורסמים שחייהם ממש לא ראויים להיות לנו מודל לחיקוי. אכן, חומר למחשבה.

דיוֹגֶנֵס הסתובב ברחובות עם פנס דולק, באור יום, והכריז “אני מחפש אדם”; אוֹגוּסטינוּס גילה את אלוהים בתוך עצמו; רוּסוֹ שאף לחיים של צדק מוחלט, אם כי חייו הפרטיים לא היו בדיוק התגלמות המוסריות; ואילו קאנט חתר לקבוע אמות-מידה של מוסר אנושי שיהיו תקֵפוֹת לכל אדם, בכל זמן.

הספר לחיות כמו פילוסוף מחזיר אותנו אל השורשים העמוקים של הפילוסופיה, אותה “אהבת החוכמה” העתיקה, ומנסה לענות על כמה שאלות שנוגעות לכל אחד מאיתנו: מָהם חיים טובים ומהי הדרך הנכונה לחיות, וגם מה מקומה של הפילוסופיה בתוך כל זה.

פרופסור ג’יימס מילר מלמד ב-New School for Social Reserch שבניו יורק. הוא מומחה בפילוסופיה אירופאית בת-זמננו. בין ספריו: The Passion of Michel Foucault.

477 עמודים * מחיר 118 ₪             

“השתיקה של יורי” מאת דורית אורגד

הקיבוץ המאוחד ספרית פועלים

בימים אלה נודע דבר זכייתו של הספר בפרס אקו”ם ע”ש דבורה עומר לעידוד פרסום היצירה לספרות ילדים ונוער. הסופרת דורית אורגד ביססה לא פעם את סיפוריה על תחקירים שערכה בארץ ובמקומות אחרים. בספר זה היא מספרת על משפחתו של יורי, העולה ממוסקבה לארץ ומגיעה לעיר אשדוד. אב  המשפחה, כנר ידוע, משלם סכום נכבד לרשויות ברוסיה כדי להביא לארץ את הכינור המיוחד שאיתו הוא מנגן. הוא בטוח שבעזרת הכינור  המיוחד ימצא את מקומו באחת התזמורות בארץ. תקוותו אינה מתממשת והוא מתקשה למצוא את מקומו. המשפחה חיה במרכז קליטה והסיפור כולו מסופר דרך עיניו של יורי הנאבק גם הוא בקשיי קליטה, ברכישת שפה וחברים חדשים ומתגעגע מאוד לסבתו האהובה שנשארה במוסקווה.

הסופרת שוזרת לתוך סיפור הקליטה המורכב דמות מסתורית של ילד אילם, אותו מאמצת הסבתא במוסקבה, אחרי שנפצע. עלילת הסיפור הפתלתלה מחברת לבסוף בין בני המשפחה וסודו של הילד האילם מתפענח וגם הוא מפגש עם אביו ועם בני משפחתו בישראל.

ברבים מספריה משמשת דורית אורגד כפה למשפחות עולים, בין אם מסופר על עולים מאתיופיה או על עולים שהגיעו לארץ מארצות חבר העמים. ברגישות ובכנות היא כותבת על הרצון לעלות ולחיות בישראל, על  המרחק הכואב שבין התקווה והציפיות למציאות הלא קלה, על ההתמודדות עם הסביבה החדשה, השפה הזרה, חיפוש עבודה ושאר קשיים שכל עולה חדש נתקל בהם. עם זאת הסופרת לא מוותרת ופותחת לדמויות עליהן היא כותבת, פתח להתחדשות ולצמיחה מחדש.

דורית אורגד, ד”ר לפילוסופיה יהודית, פרסמה ספרים רבים לנוער ולילדים וזכתה בשלל פרסים על כתיבתה. ספריה תורגמו לאחת-עשרה שפות והיא מרבה להיפגש עם בני נוער ולשוחח איתם על ספריה.

196 עמודים * 74 ש”ח

“תגידי מה את רוצה – מחשבות של אמא עייפה” מאת רביטל ויטלזון-יעקבס

הוצאת קרפד ומודן

רביטל ויטלזון-יעקבס, בת 37 ואמא לארבעה, היא פצצת אנרגיה חריפה וצבעונית שאי אפשר להתעלם ממנה. ‘תגידי מה את רוצה’ הוא אוסף טוריה של אושיית הפייסבוק והסטנדאפיסטית, שפורסמו במגזין ‘מוצ”ש’ של העיתון מקור ראשון. בטוריה מכוונת ויטלזון זרקור, או יותר נכון מנורת לילה, אל חייהם של האנשים האפרוריים שמצבם הנפשי זהה לזה של מגבון משומש – ההורים הצעירים.

ויטלזון כותבת באומץ של הפער בין החלום למציאות, על המורכבות שבמעבר מזוג למשפחה, מאשתו-של לאמא-של-ילדיו. מאישה שמחוברת לעצמה לאישה שתינוק מחובר אליה. הרגעים הקשים, המתסכלים, הלא מחמיאים והמוכרים כל כך הופכים תחת מקלדתה לתמונות מלאות הומור וחיים.

ויש גם מקום לעצב: טיפולי פוריות, לידות שקטות ושפע זיכרונות מעוררי חמלה של ילדה לא מקובלת, לא אהובה וקשה לעיכול. כל אלה, מסתיימים בדרך כלל במסר אופטימי, במסקנה אופרטיבית או פשוט בתובנה משעשעת על החיים – אפילו אם הם קשים ולא ממש דומים לקטלוג של איקאה.

ספר חובה לכל אמא, בת וסבתא, וגם לכל בעל שמנסה להבין אחת ולתמיד מה נשים רוצות.

רביטל היא עורכת התוכן של סטימצקי, בת להורים דתיים חובשי כיפה סרוגה שגדלה בצפון ת”א. טוריה הפכו למוקד של עשרות אלפי עוקבות  ולמופע סטנד אפ שהתחיל בסלון קטן עם עשרים בנות והיום רץ בכל רחבי הארץ – כל זאת ללא שיווק למעט במדיה הדיגיטלית.

98 ₪

 

“להיות אמי” מאת רחל שגיא

הוצאת עולם חדש

כשנפטרה חנה מנדל לוין גילתה רחל בתה כי אמה ניהלה בצעירותה יומן. ביומן הזה כתבה על כל מה שלא יכולה הייתה לדבר עליו בבית המסורתי שגדלה בו. רחל לקחה על עצמה את המשימה רבת התעוזה להמשיך את היומן מהמקום שבו הפסיקה אמה, לדבר בשמה ובקולה, כמעט ללבוש את דמותה, תוך שהיא נעזרת ברשימות ומכתבים שהותירה האם אחריה.

להיות אמי הוא ספר יחיד במינו המגולל מסכת חיים שלמה ומורכבת המתרחשת בתל-אביב בשנות השלושים, הארבעים והחמישים הסוערות והגורליות של המאה הקודמת. חנה לוין, שנולדה בחמלניק שבאוקראינה, מתגוררת עם בעלה ואביה תחת אותה קורת גג. פרשת חייה וחיי הסובבים אותה שזורה בקורות הארץ הזו. בת למשפחה דתית שאחיה משדר ב’קול ההגנה’ ואילו בעלה החילוני הוא חבר אצ”ל. מורה ומנהלת שהופכת למחדשת ומובילה בחינוך הדתי בישראל ומותירה את עיקר עול הבית לבן זוגה ההרפתקן, השרמנטי, החידתי. כדרכו של יומן, הכול נפרט לפרוטות היום-יום, בעברית פרוזאית בהירה ויפה של אשה משכילה בת דורה. והאשה הזאת לא נרתעת מלשתף אותנו כמעט בכל העובר עליה, מנפתולי הנפש ועד לתביעות הגוף, בנוסח המאופק של הזמן ההוא ושל נפש כה עצורה ביסודה.

ד”ר רחל שגיא, ילידת תל אביב, היא יועצת חינוכית ועוסקת במחקר חינוכי. פרסמה ספרים העוסקים בחינוך ובהכשרת מורים וכן ספר שירים, להיות אחת (עקד 1992). להיות אמי הוא ספרה הראשון בפרוזה.

88 ש”ח

 

“כחול, סגול עמוק” מאת הדר מרחב-נאמן

הוצאת עולם חדש 

‘כחול, סגול-עמוק’, כעין אגדה הכתובה במשיחות מכחול עדינות, הוא רומן פסיכולוגי המתמודד עם “לב המאפליה” של הזרמים הרגשיים הנסתרים מן העין ומוסווים תחת מעטה של נורמליות ושגרה.

אבי, קרדיולוג ישראלי מבטיח, עובר לחיות בסידני שבאוסטרליה כדי לקדם את מחקרו. אשתו רחל ובתו הבכורה תמר נלוות אליו. רחל עומדת ללדת תאומים, ולקראת הלידה בוחרת תמר בת החמש-עשרה להיעלם מחייהם של הוריה. היא קופצת אל מי האוקיינוס ומותירה אותם אומללים ואכולי יגון. גופתה לא נמצאת. ככל שחולפות השנים אמהּ משלימה עם דבר מותה, ואילו אביה מסרב להאמין שאכן מתה.

מרגע היעלמותה של תמר הרומן מתקיים בשני מרחבים שונים ומקבילים: סיפורו של האב, הכתוב כיומן ריאליסטי מכמיר לב של אדם המקדיש את חייו לניסיונות לחפש אחר בתו; וסיפורה של תמר, הבוראת לה אט-אט חיים חדשים. האם שני המרחבים הללו יוכלו להתחבר?  

הדר מרחב-נאמן, נשואה ואם לשלוש בנות, היא בעלת תארים אקדמיים במדעי החיים, במינהל עסקים ובספרות, ולמדה כתיבה במסגרות שונות. עסקה במשך כעשרים שנה בתפקידי שיווק וניהול בתעשיית התרופות. לפני כשנתיים עשתה תפנית חדה בחייה המקצועיים וכיום היא מורה בבית-ספר תיכון. כחול, סגול עמוק הוא ספרה השני. קדם לו יסודות (סטימצקי 2011).

244 עמודים * 88 ש”ח