1) מהם הספרים האהובים עליך?

״מיקלה שלי״ של נטליה גינצבורג שובר אותי כל פעם מחדש בחסכנות ובעצבות שלו, ״גטסבי הגדול״ של פיצג׳רלד ו״היי שלום יפתי״ של צ׳אנדלר בגלל הרומנטיקה האובדנית, ״תקוות גדולות״ של צ׳ארלס דיקנס ו״בית השמחה״ של אדית וורטון הם יצירות מדהימות על קפיטליזם ואהבה טרגית, ״פארני וזואי״ בגלל הרגש הנואש והריחוק השכלתני, ״סיפור פשוט״ של עגנון בין השאר בגלל שכל משפט של צירל הוא בית ספר לאירוניה ו״ההיסטוריה הסודית״ של דונה טארט, מאסטר-קלאס בשילוב בין מתח, פילוסופיה, ודרמת נעורים.

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

״הרוח בערבי הנחל״ של קנת׳ גרהם. תמיד ארצה לשוט בעצלתיים בנהר ולדהור באוטו עם קרפד.

3) מה הספר האחרון שקראת?

The ABC Murders של אגתה כריסטי. המוח של האישה הזאת חזה כמעט כל התפתחות בספרות מתח עד היום. לא ייאמן.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

״אורלנדו״ של וירג׳יניה וולף. ביחס לספר שמציג גיבור/ה שמשנה את מינו/ה לאורך מאות שנות היסטוריה מדובר בשעמום לא קטן.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

אולי זה לא מבוסס, אבל תמיד הרגשתי שכשמדברים על הספרות הגדולה על דמויות הנשים של סוף המאה ה-19 כדוגמת אנה קארנינה ומאדאם בובארי, ממעיטים בגדולתו של ״אפי בריסט״ של תיאודור פונטאנה. זה ספר מופתי וייחודי.

6) מיהם הסופרים האהובים עליך?

נטליה גינצבורג, דונה טארט, טולסטוי, אלנה פרנטה, ג׳יי. קיי רולינג, עגנון, ריימונד קארבר, יהודית הנדל, ולדימיר נבוקוב, רונית מטלון, צ׳ימננדה אדיצ׳י, פי. די ג׳יימס, הנרי ג׳יימס, פיליפ רות, סול בלו, ריימונד צ׳אנדלר, יהושע קנז, רוס מקדונלד, אלזה מורנטה, ס. יזהר, טנסי וויליאמס, צ׳ארלס דיקנס.

7) ספר שנתן לך השראה?

״צחוק באפלה״ של נבוקוב הוא שיעור בשילוב מאתגר של צחוק, דיכאון ואכזריות. לאו דווקא שילוב שלרוב אני מחבב ועל כן עוד יותר מעורר השראה.

8) ספר עיון מומלץ?

״פלסטינים: עם בהיווצרותו״ של ברוך קימרלינג ויואל שמואל מגדל היה הספר הראשון שלימד אותי לבחון את הקמת המדינה ופרוץ הסכסוך מחוץ לפריזמה הבלעדית של הסיפור הציוני.

 

9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?

שונדה ריימס, היוצרת של הסדרות ״האנטומיה של גריי״, ״סקנדל״ ועוד, אמרה שהיא לא אוהבת את המושג ״גילטי פלז׳ר״ כי הוא מונח מזלזל. מאוד אהבתי את האבחנה שלה כי אני מרגיש שאם יש ספר שאני באמת אוהב, לא ארגיש מבוכה. כל הספרים שאני אוהב בכל ז׳אנר שהוא, החל מ״שקרניות קטנות ויפות״, ״הארי פוטר״ ו״משחקי הרעב״ וכלה ב״אנה קארנינה״ או ״החוחית״ לימדו אותי הרבה ונתנו לי השראה.

***

 

יונתן שגיב הוא דוקטור לספרות עברית ועובד כמרצה במרכז ללימודי יהדות במחלקה ללימודים אפריקאיים ואוריינטליים באוניברסיטת לונדון. בימי אלה רואה אור ספרו השני, “דברים שהשתיקה יפה להם” (הוצאת כתר). 

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד על הספר:

עודד חפר, המכונה ״החופרת״, אינו מרוצה. שנה לאחר הסיום המוצלח של חקירתו הראשונה, התהילה והלקוחות אינם בנמצא ונוסף על כך הוא מקבל משימה מעליבה במיוחד: למצוא חתול שאבד לסבתו. אבל החקירה שמתחילה בחתול מסורס שנעלם תימשך בערימת גופות שתלך ותגבה ותוביל את עודד לתסבוכת חדשה של זהויות מיניות, אתניות ולאומיות שתכפה עליו בניגוד לרצונו לגלות אמיתות קשות על עצמו ועל המציאות השסועה שאותה כולנו חיים.

דברים שהשתיקה יפה להם הוא רומן בלשי פרוע ומצחיק. הבלש החד-פעמי שיצר יונתן שגיב מקבע את מעמדו כקול מקורי ופורץ בדרך בשפה המיוחדת והמומצאת. מתפרץ למערבולת הזהויות המעמדיות, ונוגע גם בסוגיות לאומיות נשכחות.