1) מהו הספר האהוב עליך?

“ארמון הקרח” מאת הסופר והמשורר הנורבגי טאריי וסוס. המהדורה העברית יצאה לאור בארץ בשנת 1977. קראתי את הספר לפני שנים רבות בצעירותי ולפני כשנה קראתיו וכושפתי בפעם השנייה. זהו סיפור אהבה וחברות  הנרקם בין סיס ואון, שתי נערות מתבגרות. הספר איננו רומן באמת כי אם אגדה מופלאה שכוחה משתמר בזכות נופי הקרח והאלם שבהם היא מוקפת.

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

“מה עושות האילות” של לאה גולדברג. בתי תמיד שמחה שאני קוראה לה משיריו ואם כל היום כולו לא קראתי אף לא שורת שיר אחד אני שולפת אותו מהמדף וקוראה לה לפני השינה.

3) מה הספר האחרון שקראת?

“מר זומר” מאת פטריק זיסקינד בתרגומה הנהדר של אילנה המרמן. הספר יצא לאור בתחילת שנות התשעים בישראל וכשקראתיו חשבתי על אותו אדון זומר התמהוני שלא החליף מילה עם איש והיה משוטט בדרכים עם מקל ההליכה שלו, אנוס לנוע ולנוד על פני האדמה בכל רגע מחייו. לביתו הוא מגיע עם רדת ערב כדי לישון ולצרור מעט צידה לדרך בתרמילו להליכת הבוקר שלמחרת. פעם לאנשים מותר היה להיות תמהוניים ולכל עיירה וכפר או שכונה בעיר הגדולה היה את האיש המוזר שלה, והיום אין יותר אנשים תמהונים סתם אלא מגוון של הפרעות ואבחנות מקוטלגות וממויינות. ללא ספק, היום מר זומר היה מאובחן כסובל מאוטיזם.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

“ימי הנטישה” של אלזה פרנטה, כל העת הרגשתי שאני  צופה בטלנובלה מוגזמת ומועצמת יתר על המידה, אילולא תרגומו הנהדר כל כך של אלון אלטרס ודאי לא הייתי שורדת את הספר עד סופו.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

“אלפוני”. מקראה נהדרת וקסומה לראשית קריאה ובה מעלים על נס את מעלותיו התרומיות של הספר, של ידיעת קרוא וכתוב, ומספרים על הניסים והפלאות שמחולל הספר בעולם. הנה דוגמא: “ספר לי, הנה ספרי, ספר זה הוא חברי, מה יפה הוא, מה נפלא, ערב, ערב בוא אקרא: סיפורים וגם שירים על חיות, על ציפורים, על פרחים, דגים בים, כך אלמד, אהיה חכם”.

 

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?

רוברט ואלזר. אני חושבת שסיפורו של מר זומר כה נגע בליבי וכה טלטל אותי גם בגלל הדמיון לרוברט ואלזר שלא הפסיק ללכת ולטייל עד יומו האחרון. שנים רבות לאחר שפסק מכתיבה נאחז ואלזר בהליכותיו היומיומית ובאחת מהן בליל שלג קפוא מצא את מותו. אני מנסה לעמוד על פשר אותה הליכה, אולי זהו צורך לייצר תנועה ולחיות דרך הנופים, מעין חתירה למגע עם העולם באמצעות הנוף והאנשים החולפים על פניו של ההלך בדרכו.

7) ספר שנתן לך השראה?

“מוקס נוקס” מאת שמעון אדף, קראתי את הרומן הזה לאחר שזמן רב וארוך כל כך פסקתי מלקרוא פרוזה והתמסרתי כליל לשירה. ספרו של שמעון אדף לימד אותי לאהוב שוב את הפרוזה וסלל לי את הדרך אליה בחזרה.

8) ספר עיון מומלץ?

ZOO ארץ ZOO ובו תוכלו לקרוא על פרשת הרצח הכפול ותגלו שארלוזורוב חי ונמצא בארצות הברית. ספר העיון הכי מצחיק בעולם כולו ולא  אספר באיזה גיל קראתי אותו לראשונה ועשיתי במכנסיים מרוב צחוק.

***

אילה בן לולו היא משוררת ילידת ראשון לציון, כלת פרס טבע לשירה לשנת תשע”ה. ספר הביכורים שלה, ילדות מקוצרת (פרדס, 2013), זיכה אותה בפרס טבע ובפרס שרת התרבות לספר ביכורים. בימים אלה רואה אור ספר שיריה השני – “טעם הבת” (הוצאת אפיק).

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד על הספר: 

צהרי היום

עַל הָאַסְפַלְט הַחַם רוֹעֵד

צִלּוֹ שֶׁל פַּרְפַּר, תָּלוּשׁ מִגּוּפוֹ

כְּמוֹ יַלְדוּת.  

ספר השירה השני של אילה בן לולו “טעם הבת” הוא מופע חזק ומפעים של משוררת במלוא כוחה. זהו כוח שנצבר והזדקק מאז ספרה הראשון “ילדות מקוצרת” שזכתה עליו בפרס טבע לשירה. הספר שלפנינו מגיע לפסגות חדשות. בן לולו בוראת עולם שירי מגובש שנקודות המשען שלו הן פשוטות לכאורה: היופי, הכאב, האהבה. למעשה אלו היסודות שהשירה הלירית נבנתה עליהם מימים ימימה ואילה בן לולו שבה ולוכדת אותן כצורות פשוטות שעולם שלם יכול  לעמוד עליהן. זוהי שירה שאין בה מותרות. הכול הכרחי בה. לא בכדי מהווה שורה משיר של דליה רביקוביץ’ מוטו בספר, יתכן מאוד שיש להצביע על אילה בן לולו כממשיכתה של האחרונה.

יערה שחורי