קצרים: על הספר “אוגוסט” מאת כריסטה וולף (הוצאת ספרית פועלים)

“הוא מרגיש משהו דומה להכרת תודה על כך שהיה משהו בחייו, שאם היה יכול לבטא במילים היה מכנה אותו אושר. הוא פותח את הדלת ונכנס”

במבט ראשון, הדבר הבולט ביותר בספר “אוגוסט” הוא הגודל שלו: 42 עמודים בסך הכל, שבפועל הם עוד פחות (כי הסיפור מתחיל מעמוד 7). נדמה לי שאפילו הוצאות שמתהדרות בספרים קצרצרים דוגמת זיקית, לוקוס ותשע נשמות, לא הוציאו עדיין ספרים כל כך קצרים. אני, בכל אופן, מברך על ההחלטה של ספרית פועלים להוציא את הסיפור כספר בפני עצמו ולא כנספח לספרים אחרים של המחברת; אמנם זה לכאורה לא משתלם כלכלית לצרכן, אבל מבחינה ספרותית – הוצאתו לאור של סיפור בודד ולא כחלק מאנתולוגיה או כנספח, מאפשרת לקורא לתת לו את כל תשומת הלב ולא להתייחס אליו כאל סרח עודף.

*

“אוגוסט” הוא יצירת הפרוזה האחרונה של הסופרת הגרמניה כריסטה וולף, שהלכה לעולמה בשנת 2011, והוא נכתב כמתנה לבעלה לכבוד יום נישואיהם ה-60. הספר מלווה דמות בשם אוגוסט – נהג אוטובוס מבוגר שמסיע קבוצת תיירים מצ’כיה חזרה לברלין, ובדרך נזכר ברגעים ששינו את חייו.

למרות שחלק מהאירועים דרמטיים ביותר, כמו הרגע המכונן שבו אוגוסט הופך ליתום ונאסף אל בית חולים לחולי שחפת, הם מסופרים במעין שיוויון נפש שקט ועדין. וזה בעצם כוחו של הסיפור – חיים שלמים של אדם שעברו ביעף, ואף על פי שהוא אסיר תודה על הרגעים היפים שחווה (כפי שאפשר לראות בציטוט לעיל), את הקורא מלווה כל הזמן דוק של עצב ועגמומיות מנחמת כמו בשירי סתיו יפים.

*

בביקורת שכתב אריק גלנסר על הספר (7 לילות) הוא מתייחס למטרות של וולף בסיפור, שאחת מהן לדבריו היא לתת ביטוי לסבל הגרמני במלחמת העולם השניה (אוגוסט הפך ליתום אחרי שהשיירה שנסע בה עם אמו הופצצה) והשניה היא להציג באמצעות אוגוסט את התאוששותה והשתקמותה של גרמניה אחרי המלחמה. הטיעון הזה נשמע הגיוני, אבל הייתי ממליץ לקרוא את הסיפור מבלי לחשוב על כל הדברים האלה, כי בעיני הם פוגמים בהנאה הספרותית שכל כולה מושתתת על הצצה לתוך רגעים מסוימים בחיים פרטיים (ומאוד לא לאומיים) של אדם, בין אם בהווה ובין אם בעבר.

*

קשה להגיד ש”אוגוסט” הוא ספר חשוב, משפיע או מטלטל (המילה השנואה על עורך מדור הספרות של מקור ראשון שמוליק פאוסט). אבל הזמן הקצר שמקדישים לקריאתו הוא זמן של חסד, כמו שכיבה על הספה ובהייה בתקרה תוך כדי מחשבות והרהורים על העבר והעתיד.

אני נהניתי ממנו מאוד.

_________________

// אוגוסט, כריסטה וולף. מגרמנית: אברם קנטור. הוצאת ספרית פועלים. 42 עמ’.