1) מהם הספרים האהובים עלייך?
אני קורא בלתי שיטתי בעליל, מתפזר במרחב שבין פרוזה עברית ומתורגמת, שירה והיסטוריה. קורא מהר וגם זוכר מה קראתי – בין אם מדובר בספר עיון, ספר היסטוריה רומן או שירה.
אין לי רשימה סגורה של ספרים אהובים, אני אוהב מתאהב ומצרף אהבות חדשות.
לספריו של ש”י עגנון יש מקום של כבוד בספריה – כל הספרים שפורסמו שוכנים זה לצד זה על מדף מיוחד. את ספרי השירה של דליה רביקוביץ אספתי לאורך שנים והם קרובים לליבי. לצידם על המדף נמצאים כל כתבי יהודה עמיחי – משורר ששיריו מהווים השראה..
כדור שני לשואה, אני אוסף, רוכש וקורא ספרים העוסקים במלחמת העולם השניה מכל זווית אפשרית – היסטורית ואישית, כותבים יהודים, גרמנים ואחרים, מחקר, תעוד וביקורת. כל ספר חדש שמתפרסם מצטרף לאוסף, כולם יודעים שלא אתנגד לאמץ ספר בנושא – חדש או ומשומש.
2) מהם ספרי הילדים האהובים עלייך?
ספרי הילדות שלי נחלקים לשתי קבוצות, ספרי הילדים שהקריאו לי בילדותי וספרים שהקראתי לילדי. כילד צעיר גדלתי על ברכי סיפורי האחים גרים, יהושע הפרוע [DER STRUWWELPETER] ואחרים. סיפורי זוועה שנועדו לילדים ומקורם באירופה של המאה ה-19. ספרים דידקטים המבהירים מה יקרה למי שלא יתנהג כמו שמצופה. נוסיף להם את שלגיה, הנזל וגרטל וסינדרלה והרי לנו רשימה של סיפורים מפחידים. לא הייתי חריג.
כשנולדו ילדי, בחרתי לספר להם סיפורים משעשעים על בעלי חיים, טיולים בטבע והרפתקאות: איה פלוטו, ניסע אל השדה, מעשה בחמישה בלונים חתול תעלול ועוד. רציתי לשמור ולחזק את האופטימיות, הפתיחות ושמחת החיים שלהם ושלי. עד היום כולנו זוכרים בעל-פה קטעים שלמים מתוך “איה פלוטו” ויכולים לדקלם בכל עת.
3) מה הספר האחרון שקראת?
בימים אלו אני מסיים מחקר היסטורי מקיף על ירושלים ב- 1967. כמעט כל מה שאני קורא עוסק בירושלים בכלל ובמלחמת ששת הימים בפרט. ספרי זכרונות של מנהיגים, ספרי זיכרונות של לוחמים בתש”ח ובמלחמת ששת הימים וספרים הסוקרים את ההיסטוריה הרחוקה והקרובה של ירושלים.
ליד מיטתי נערמים ספרים – רומנים, ספרי שירה, רבי מכר וכאלו שפחות מוכרים, חדשים וותיקים. כולם מחכים בסבלנות לתורם. אני מבטיח להם ולעצמי כי מיד כשאסיים לכתוב אתחיל לקרוא.
4) איזה ספר גרם לך לתהות על מה המהומה?
אני קורא ספרים שקבלתי עליהם המלצות מחברים שאני מעריך את דעתם. בדרך כלל הספרים שנבחרו מעניינים ומרתקים. אם טעיתי בבחירה לא אתבייש להפסיק בזמן, כדי לא לחוות מפח-נפש קטלני.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
ספר שלא זכה בהכרה או בהערכה מספקת בקרב חילונים ודתיים הוא “מורה נבוכים” שכתב הרמב”ם.
יצירת המופת של רמב”ם, “מורה נבוכים” היא החיבור הפילוסופי החשוב ביותר שנכתב על ידי הוגה דעות יהודי. רבנו משה בן מימון (1135-1204) היה אישיות יוצאת דופן: פוסק הלכה ראשון במעלה שחיבר את “משנה תורה”, רופא בעל שם ששירת בחצר הסולטן ופילוסוף חריף שהשפיע לא רק על הוגים יהודים משפינוזה ועד לייבוביץ’, אלא גם על גדולי הפילוסופים הנוצריים. “מורה נבוכים” פורש בצורה נועזת את הגותו של הרמב”ם—ממשמעות המקרא, דרך שאלת היחס בין הפילוסופיה לאמונה ועד לתפיסת האל וגאולת הנפש. הרמב”ם מתמודד עם המתח הנוצר בין תורת ישראל לבין כתבי הפילוסופים הלא-יהודיים שאתם יש לו הכרות עמוקה. ב”מורה נבוכים” מראה הרמב”ם שרוחב אופקים אינו מחליש את התרבות היהודית, אלא מעשיר אותה ומחזקה.
6) מיהם הסופרים האהובים עלייך?
כל מי שכותב על מה שנוגע לאדם, לנפש ולמתח שבינו לבין הקולקטיב, החברה, הלאום והמדינה – הוא סופר אהוב . בנושא עוסקים סופרים ישראלים רבים כגון: דוד גרוסמן, יהודית הנדל, סמי מיכאל, צרויה שלו, אשכול נבו וגם סופרים גרמנים שכתבו ספרים שרלוונטים תמיד כגון: תומאס מאן, הרמן הסה, שטפן צוויג וזיגפריד לנץ.
כמי שחוקר את ההיסטוריה של גרמניה בין מלחמות עולם ומלמד מורים אזרחות, חשוב לי להכיר ולהבין את המושג מולדת כפי שנתפס בחברות ובתרבויות שונות. הספר “מוזיאון המולדת”, שכתב זיגפריד לנץ, עוסק בנושא ומתאר את הפער העצום בין עברה של גרמניה וההווה שלה, פער שנוצר בגלל הנאציזם, על המשקעים והצלקות שהותיר בחברה הגרמנית, על השימוש הנורא שעשה ברעיון המולדת, המורשת וההיסטוריה כדי לתת צידוק לעריצות ולתורת טוהר הגזע.
7) ספר שנתן לך השראה?
מאז שאני זוכר את עצמי העסיק אותי מימד הזמן. העבר מאחורינו, ההווה חולף בן רגע ומה שנותר, אולי, הוא העתיד. מטריד אותי מאוד מה יקרה כאן, אצלנו, בעתיד ובכלל לאן הולך העולם. קראתי ספרים שעוסקים בעתיד כגון אלטנוילנד, 1984, והלם העתיד והם עיצבו את תמונת עולמי. העתיד הוא פרספקטיבה נפלאה להביט מתוכה על ההווה.
בספר אלטנוילנד שנכתב כרומן, צופה הרצל את האירועים בחיי העם היהודי במדינתו העתידה לקום, קורא לפיתוח הארץ בעזרת המדע והטכנולוגיה ומטיף לסבלנות ולסובלנות בכל תחומי החיים, ובכלל זה ביחסים בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בארץ-ישראל. ב”אלטנוילנד” הרצל מבקש לארגן את החברה החדשה שתקום במדינת היהודים על-פי עקרון הסולידריות ההדדית.
מה היה הרצל חושב אם היה מגיע לישראל של היום? האם הגשמנו את חזונו?
8) ספר עיון מומלץ?
ספר העיון שהשפיע עלי ועל תפיסת עולמי היה “הישראלים: מייסדים ובונים” שכתב עמוס אילון, כבר בשנות ה-80.
הספר מציג דיוקן חריף ורחב יריעה של האומה הישראלית, על כל מרכיביה. כתוב מתוך ראיה מפוכחת, עין חודרת, נקי מ”קלישאות” והשפעות מקודשות למיניהן. עמוס עוז סוקר את התמורות שחלו בחברה הישראלית מאז קום המדינה ועד שנות השבעים. הוא מציג, זה לעומת זה, את האבות המייסדים, שהיו הראשונים להגשמת החזון ואת דור הבנים, נוקשים, קצרי סבלנות ופסימיים שעליהם לקבוע את גורל הארץ למודת המלחמות.
מעניין מה היה כותב היום עמוס אילון על הישראלים לו סקר את התמורות שחלו בחברה הישראלית משנות השבעים ועד ימנו.
מחשבותיי על החברה הישראלית, מה קורה ומה עוד יקרה, מפורטות בספרי החדש “פלא-פה-נס”.
9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?
אין ספרים שנכנסים לקטגוריה זו. לניקוי ראש אני צופה במשחקי כדורגל: ליגת האלופות ומשחקים בליגה האירופית. אין דבר מרגיע ומסיח דעת יותר מצפייה באירועי ספורט, במיוחד במשחקים של קבוצות שלא איכפת לך מי מהן תנצח.
***
[…] השאלון עם גדעון אביטל-אפשטיין, מחבר הספר "פלא פה נס&quo… […]