השאלון עם איל אורגל, מחבר הספר “בקצה הקיקיון” (הוצאת בבואה)

1) מהם הספרים האהובים עליך?

נרקיס וגולדמונד / הרמן הסה. תמיד הייתי מוקסם מיכולתו של הסה לתאר הווייה אנושית ומתח רגשי. משיכה מינית, משיכה מודחקת, משיכה לטבע, ליצירה בעץ, דחף לקרבה ותמיד על גבול הפנטסטי – מתוארות בשלמות בספר זה.

די זמן לאהבה / רוברט היינליין. אפוס מעלף! מעבר להווה עתידני עשיר דמיון, יקבל הקורא בן-זמננו גם מנת היסטוריה ראויה. היינליין יצר יקום מושלם, שבו אין חלק שאינו במקומו ואין חלק שאינו מקדם ומעשיר את המרקם הכללי.

נעילה / ג’ק צ’וקר. ספר קטן עם עלילה גדולה. מהספרים שמרבדים את עצמם בתוכך, ואתה יודע כי הם לעולם לא יינתקו ממי שהפכת להיות. קשה להאמין שהסופר לא חווה בעצמו את מה שמתואר.

האמן ומרגריטה / מיכאיל בולגקוב. קרקס נפלא של בדיה ומציאות, צבעוניות ואפרוריות, דיאלוגים ושתיקות, דם, ודקה ושירה!

2) מה הספר האחרון שקראת?

מותו של באני מונרו / ניק קייב. ספר מצליף וקודר כמו שיריו של קייב. אף פעם אין סיבה מרשימה לחיים, אך החיים לעולם ממשיכים.

3) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

חמישים גוונים של אפור / אי. אל. ג’יימס.

4) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

סיפורה של ליסי / סטיבן קינג. לא מהסיפורים הסוחפים של קינג, אך דווקא בצניעותו הוא מצליח לחלחל בכמה רבדים ולהעיר כמה הערות משמעותיות בנוגע לחיי קריירה, זוגיות ובכלל.

5) מיהם הסופרים האהובים עליך?

אייזיק אסימוב, הרמן הסה,  דן סימונס, רוג’ר זילאזני, ד”ר סוס, מייקל בישופ.

6) ספר עיון מומלץ?

שי אור / הורות כמעשה ניסים. ספר שלימד אותי אהבה עצמית – כלפיי וכלפי הילד שפעם הייתי. מקווה לפגוש בעתיד את הסופר ולהעניק לו חיבוק גדול.

7) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?

ירחונים של מדע פופולרי.

***

איל אורגל נולד ב-1982. את עיסוקו בכתיבה החל כבר כילד, בזכות השראה ששאב מדמותה של ג’ו מ’נשים קטנות’. לאחר התיכון המשיך לשנת שירות, במהלכה התפרצה אצלו מחלת נפש. בכל שנות טיפוליו הפסיכיאטריים, ניסיונותיו האובדניים והתמודדות עם פיברומיאלגיה, לא חדל לכתוב. לאחר שהוציא לאור ספר שירה ושלושה רומנים, כיום הוא סופר עצמאי ועובד על רומן רביעי. ספרו “בקצה הקיקיון” מבוסס על חוויות אישיות שלו מאישפוזים וניסיונות התאבדות.

לעמוד הפייסבוק של “בקצה הקיקיון” לחצו כאן.

לספריו של איל אורגל באינדיבוק לחצו כאן.

עוד על הספר:

סיפורו של אסיף מתרחש על רקע חורף כבד וגל פיגועים. אסיף חי בבית סבתו ובין השניים מתקיימת מערכת יחסים שברירית של חיבה ודאגה מאופקת. בריאותו הנפשית של אסיף מתערערת והוא מחליט לשים קץ לחייו. ניסיון ההתאבדות הכושל מוביל לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, המתגלה כמקום מסוכן, מבלבל ומנוכר.

באין קשר עם העולם החיצון, מאבד אסיף את תחושת הזמן ונשאב למעמקי הטירוף, יחד עם מטופלים נוספים. רגש עז מתפתח בינו ובין שניים מהמטופלים במחלקה והחיבור ביניהם יוצר משולש מתעתע של מתח, תשוקה ופחד.

העלילה מסתבכת כאשר צלע מהמשולש נשלחת למחלקה א’ המסתורית ובמקביל, בעולם שמחוץ לחומות, סבתו הרחוקה על ערש דווי. על המאזניים העדינים, השפיות והשיגעון נעים, אחד מול השני,  מתחככים אחד בשני, כמעט שווים.

נכתב על בסיס אירועים אמיתיים.