השאלון עם אורית ברגמן, מחברת ומאיירת הספר “המלך אמר” (הוצאת מזרחי מדיה)

1) מהם הספרים האהובים עליך?

חלק מהמחזות של אדוארד אלבי (העז או מי זאת סילביה למשל) מאדאם בוברי – פלובר,  אנה קרנינה – טולסטוי, הזר – אלבר קאמי, קולות הערב – נטליה גינצבורג, אלו תולדות- אלזה מורנטה, חיים יקרים -אליס מונרו.

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

כל ספרי המומינים של טובה יאנסן, הרבה מספרי אסטריד לינדינגרן (הסדרה של קלה בלומקוויסט, ושל בילבי, והאחים לב ארי), סדרת ילדי העולם של ספריית הפועלים והקיבוץ המאוחד,  ‘איפה’ מאת תמר ברגמן, הטירה הקסומה של אידית נסביט, בנות פנדרוויק של ג’ין בירדזול, אבא ארך רגליים של ג’ין ובסטר, כל ספרי אריך קסטנר, מדלן של לודוויג במלמן, כל ספרי רואלד דאל כל ספרי דוקטור סוס…

3) מה הספר האחרון שקראת?

חיי נערות ונשים של אליס מונרו.

הפתיע אותי לגלות שלמרות שהוא מתרחש בזמן ומקום שונים מאוד מאלו בהם גדלתי, ושהדמות הראשית שונה ממני בהרבה מובנים, הרגשתי שהוא מדבר על ההתבגרות שלי.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

1Q84 של הרוקי מורקמי. הרגשתי שהספר חשף את השלד של הכתיבה של מורקמי (שאהבתי מאוד קודם) בדרך מאוד לא מחמיאה.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

המסע לים הנהר של אווה איבוטסון, ספר נוער נהדר שנעלם מהמדפים וגם שני ירחים של שרן קריץ’ עוד ספר נוער שנעלם מהר מדי לטעמי מהמדפים.

6) מיהם הסופרים האהובים עליך?

אליס מונרו, אסטריד לינדינגרן, שיקספיר, נטליה גינצבורג, אלנה פרנטה, עגנון, מייקל שייבון, פרימו לוי, טובה יאנסן.

7) ספר שנתן לך השראה?

Sometime I think Sometime I am מאת שרה פנלי. זה ספר המכיל הגיגים וציטוטים מאויירים, המודפס  ומעוצב באופן מושלם.

8) ספר עיון מומלץ?

איך לאהוב ילדים מאת יאנוש קורצ’אק הוא אחד מספרי העיון הנועזים והמפתיעים שקראתי השנה. הגישה שלו לתפקיד המחנך (לעצב את הילדים לאנשים ואזרחים טובים) וההתנגדות הטבעית של הילדים לעיצוב הזה, שונים מאוד מהמודל של הגשמה עצמית ששלט בכל השיחות שלי עם המחנכות של ילדי. הפאן הקשה הכן והסמכותי של תפקידו של החינוך נעטף בצמר גפן.  הכבוד שהוא רוחש לילדים, הדרך שלו להקשיב להם, לראות בהם בני אדם בעלי חולשות כעסים רשעות וגם תום הוא נקודת המוצא שלי לכתיבה לילדים. וגם באופן אחר, לדרך בה אני מלמדת בבצלאל.

הנה ציטוט קצר מהספר:

“רצונך להיות אהוב על הילדים, אבל אתה נאלץ ללוש אותם ולהתאימם לדפוסים הצרים והמחניקים של החיים הציבוריים, המלאים צביעות והשתלטות –  על ידי עבודה מסורה, נאמנהו וכפויה – הם מתנגדים, מתגוננים ויש להם טינה עליך. רוצה אתה שיהיו גלויי לב, ומחונכים יפה, בה בשעה שצורות החיים בעולם כוזבות, וגילוי לב נחשב לחוצפה.”

9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?

אני אוהבת לקרא שוב ושוב ספרי ילדים, כשהילדים שלי גדלו היה לי תירוץ מצויין להקריא להם, ועכשיו אני מודה שזה פשוט בשבילי.

***

אורית ברגמן היא סופרת, מאיירת ומרצה בבצלאל. בימים אלה רואה אור ספרה התשיעי, “המלך אמר” (מזרחי מדיה) – ספר ילדים (גילאי 3-5) שמסייע לילדים להרדם.

ביום ראשון הקרוב, ה-5.2, תיערך השקה מיוחדת לספר בחנות הספרים “המגדלור” שתכלול משחק, ציור ויצירה להורים וילדים.

לעמוד האירוע לחצו כאן.

עוד על הספר:

לפני השינה אבא הוא זה שמחליט: “צחצח שיניים. נקה את האוזניים. תשטוף רגליים. להתכסות בשמיכה וללכת לישון”. אבל מיד לאחר שהדלת נסגרת אחריו, הילד חובש את הכתר – וקובע לצעצועיו כיצד להתנהג: “המלך אמר לקפוץ על המיטה! המלך אמר לעוף כמו ציפור! לרכוב על זאבים!” ומי שנפסל נשלח להתכסות בשמיכה ולשקוע בשינה.

ספר הילדים המלך אמר מלווה את הילד שנותר במיטתו לבד עם צעצועיו ועם הרצון לקבל החלטות בעצמו. חדר השינה הוא המקום בו מתחלפים התפקידים: האב מותיר אותו במיטתו וסוגר את הדלת, וכעת הילד הוא שמקבל אחריות על צעצועיו. אחד אחד הוא משכיב אותם לישון, עד שהוא נרדם בעצמו. כך, באמצעות הומור ואיורים מקסימים, הספר נוגע בשאלת השליטה שמעסיקה ילדים והורים.

אורית ברגמן, מאיירת וסופרת, יצרה סיפור על שעת ההשכבה המבוסס על משחק הילדים המלך אמר (Simon Says). במעבר הלא קל בין ערות לשינה, המשחק והדמיון מחזירים לילד את השליטה ועוזרים לו להירדם בכוחות עצמו.

ברגמן: “השאלה ‘מי מחליט עלי’ מעסיקה את כולנו בדרכים שונות לאורך החיים, אבל בילדות היא אקוטית במיוחד. בגיל בו אנחנו תלויים כל כך במבוגרים, משחק, הומור ודמיון הם כלים זמינים להתמודדות עם החיים. כתבתי את הספר לכל ההורים (ואני ביניהם) שמתקשים להיפרד בלילה, ולכל הילדים שמתקשים ללכת לישון.”

*) צילום תמונת שער: צור קוצר.