זו שאלה שאני מתקשה להשיב עליה; כמו לשאול גרגרן מהו האוכל האהוב עליו, בכל מאכל טעים שייבחר מייד ייזכר בעוד עשרה טובים יותר. בעיקרון אני מעדיף אגדות המתרחשות במקומות רחוקים עם גיבורים משונים בעלילות מוזרות: הכלב היהודי של אשר קרביץ הוא סיפור נפלא, כל הרומנים של הארוקי מוראקמי הם ספרות משובחת בעיניי, נהניתי מאוד מהאמן והמרגריטה, מההוביט ומשר הטבעות, מחולית של הינליין, ממר ורטיגו ומספריו האחרים של פול אוסטר, אבל למעשה גם ספרים אחרים טעימים לי מאוד, הנס פאלאדה הוא תאווה לחך וכמוהו גם ספריו של הנרי מילר.
2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?
אני זוכר באהבה את “בורבורי בעיר השמש” של נ. נוסוב, את “צ’רלי ומפעל השוקולד”, את “מטילדה והמכשפות” של דאל. זכורים לי לטובה “חוות הקסמים” של וויט ו”גבעת ווטרשיפ” של ריצ’ארד אדמס. מגיל צעיר מאוד היה לי מנוי לספרייה ודי מהר סיימתי לקרוא את כל הקלאסיקות ועברתי לאגף הבוגר יותר של מדע בדיוני. לאחר שקראתי את כל המתורגמים של אסימוב, היינלין, סי קלארק, אורסולה לה גווין, לארי ניבן ואחרים, התחלתי לקרוא באנגלית ואז התגלה בפניי עולם שלם. זכורות לי נסיעות באוטובוס לתל אביב על מנת לרכוש ספרי מדע בדיוני בחנויות יד שנייה.
3) מה הספר האחרון שקראת?
“תגידו לזאבים שחזרתי הביתה”, רומן ביכורים נפלא של סופרת בשם קרול רבקה בראנט.
4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?
אני לא חושב שאני צריך להזכיר שמות של סופרים כאן. יש הרבה סופרים שנחשבים קאנונים שאני פחות מתחבר לספרים שלהם, זה לא אומר שהספרים לא טובים, אלא שהטעם האישי שלי לא קולע תמיד לטעמם של אחרים. בכלל, אינני נוטה ללכת אחר הזרם ואני מוצא את עצמי מתענג על ספרים אלמוניים ובפעמים אחרות נוטש רבי מכר מחוסר עניין. עכשיו כאשר אני חושב על זה, “פסוקי השטן” של סלמאן רושדי קצת אכזב אותי לאור הרעש שנעשה סביבו.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
לא עוקב כל כך אחר הערכות לספרים. לעתים אני מוצא את עצמי נהנה מספר אלמוני של סופר אלמוני ומבירור קל בגוגל אני מגלה שמדובר בכלל בזוכה פרס נובל לספרות, לדוגמה, “תעלוליה של ילדה רעה” של מריו ורגס יוסה.
6) מיהם הסופרים האהובים עליך?
הארוקי מוראקמי, הנס פאלאדה, מיכאיל בולגקוב, אסימוב, טולקין, פול אוסטר, הנרי מילר, איאן מקיואן, המינגווי, רשימה חלקית מאוד.
7) ספר שנתן לך השראה?
כמעט כל ספר שאני קורא מעניק לי השראה. זה יכול להיות רעיון שזורק אותי לאלף רעיונות אחרים, זה יכול להיות צורת כתיבה, משפט, ציטוט, זו יכולה להיות מילה אחת שמנביטה בי רומן שלם.
8) ספר עיון מומלץ?
“היטלר” של איאן קרשו.
9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?
מצטער אין כאלו. אני מנצל כל זמן פנוי לקרוא כמה שיותר ספרים טובים וסופרים טובים. הגילטי פלז’ר שלי הוא צפייה ב”משחקי הכס” וב”שובר שורות”.
***
ישי (אישי) רון, (44) עוסק בכתיבה זה שנים למרות ליקויי הלמידה הקשים שלו ואף שסיים את בית הספר התיכון ללא תעודת בגרות. לאחר ששירת בצבא ביחידה מובחרת, סיים בהצטיינות יתרה לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה, וכיום הוא אב לשלושה ומנהל עם בת-זוגו, חברה בינלאומית גדולה בתחום מוצרי התינוקות. בימים אלה רואה אור ספר ילדים פרי עטו בשם “האף של וינסנט” (איורים: חוליה פיליפונה-ארז, הוצאת רימונים)
הנריק ואן אייק, שומר במוזיאון ואן גוך שבאמסטרדם, וחברו הקטנטן, ז’ראר העכבר, שוחר אמנות כמוהו, מעבירים ימים ולילות באווירה הקסומה במוזיאון ובמחיצת ציוריו של האמן הגדול וינסנט ואן גוך. עד שיום אחד קורה דבר נורא שמפריד בין שני החברים הטובים: הנריק מגלה שמישהו כרסם את קצה אפו של וינסנט בתמונת הדיוקן העצמי שלוֹ שתלויה במוזיאון, והוא מייד חושד בחברו ז’ראר ומאשים אותו.
בשילוב עם איוריה המשעשעים והמרהיבים של חוליה פיליפונה-ארז, טווה ישי רון תעלומה בלשית, שתרתק את הקוראים הצעירים עד העמוד האחרון: כיצד יגלה הנריק את האמת, ומי יעזור לו בפענוח התעלומה? האמנם ז’ראר הוא מי שכרסם את האף של וינסנט? והאם ככלות הכול, יחזרו הנריק וז’ראר להיות חברים טובים כמו פעם?
הספר שעוסק בחברוּת ומחנך לאהבת האמנות, מעניק גם מקום של כבוד לילדים: לאורה, בתו בת השמונה של הנריק, הופכת לגיבורת הסיפור בזכות יכולת החשיבה הייחודית שלה; היא מרגיעה את הרוחות, פורשת בפני אביה אפשרויות חשיבה נוספות, גורמת לו לחשוב מכיוון אחר, ולא רק מהכיוון שעליו חשב מלכתחילה, ומצליחה לעזור לו להגיע אל הפתרון.
[…] […]