השאלון עם ארז מירנץ, מחבר הספר “החיים הם הרע במיעוטו” (הוצאת ילדי הקומדיה)

1) מהם הספרים האהובים עליך?

הסירנות של טיטאן לקורט וונגוט, החולדה לגונטר גראס, הסימפוזיון של אפלטון.

בגלל שאני כותב לתיאטרון, אוסיף כמה מחזות: “הזמרת הקירחת” של יונסקו, ” מסיבת יום הולדת” של פינטר, ו”מעגל הגיל הקווקזי” של ברכט.

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

הספר “דודי שמחה” השפיע עליי בצורה קשה מדי.

3) מה הספר האחרון שקראת?

לא יודע אם תורגם לעברית, זה נקרא Black deutschland של דריל פיקני.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

מיכאל שלי.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

“אינדיאנפוליס” של יונתן בן-נחום.

6) מיהם הסופרים האהובים עליך?

רוב הכותבים מסעיף 1. הייתי מוסיף גם את סמואל בקט, אוסקר ויילד, שטפן צוויג, דוסטוייבסקי ומילן קונדרה.

7) ספר שנתן לך השראה?

 מוסקבה פטושקי.

8) ספר עיון מומלץ?

“או או – החלק האסתטי” של קירקגור.

המיתוס של סיזיפוס של אלבר קאמי.

הייתי ממליץ גם על הספר “מדרגת האדם” של רבי יוסף יוזיל הורביץ’ ועל “הגבר הרב אורגזמתי”.

9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך?

אוהב את סטיבן קינג.

פעם הייתי מסוגל לקרוא את ליאונה בלייר ונורה רוברטס, אבל אז נחשפתי לספרות…

***

ארז מירנץ הוא מחזאי וסופר. חלק ממחזותיו נחתמו בשם העט: “ארז מירנץ השם יקום דמו” או “ארז מירנץ הי”ד” או “אמהי”ד”. בימים אלה רואה אור ספרו “החיים הם הרע במיעוטו – מכתביו הגנוזים של אמהי”ד” בעריכת דרור ניר קסטל ובהוצאת ילדי הקומדיה.

לעמוד הספר באתר אינדיבוק לחצו כאן.

עוד על הספר:

לעיתים הוא גאון, לעיתים הוא כאחרון הטוקבקיסטים, לעיתים הוא מדהים ומצחיק ומספר עמודים לאחר מכן מעציב ואף דוחה:  הכרך הראשון של “החיים הם הרע במיעוטו” מכיל את “כתביו הגנוזים” של אמהי”ד: סיפורים קצרים שביקש לשרוף, “מסות חסרות מעש”, פרגמנטים והכל ברוח פיוטית, סאטירית ומשעשעת.

את אמהי”ד, שסבל מהפרעת אישיות דיסואסוציטיבית, הכירו מעט אנשים בחייו ואף פחות במותו. למזלו, יצא לו לפגוש את ארז מירנץ, שבמשך 30 שנה ליקט את סיפוריו, מסותיו ופרגמנטיו. הכרך הראשון מגלה אישיות מורכבת ושסועה: מורבידיות לצד שנינות, תפיסות לאומיות לצד אינדיבידואליזם, חגיגת החיים לצד מאבק בהם.
לא במקרה הסיפור הפותח הוא על פרדוקס התאומים הפיזקילי. הפרדוקסים הם לחם חוקו של היוצר המכונה אמהי”ד. דמיונו הפרוע מוביל אותנו אל טיול משלחות לצ’רנוביל, לסדנאות העצמה המבוססות על הסבל המרבי, למלאכים עם בעיות מוטיבציה ולקורות האדם האחרון…
המסות משלבות אמירות נוקבות המסרבות להיכנע לתכתיבי התקינות הפוליטית: על התרבות הדיגיטלית, על הליברליזם, על הדת לצד התבדחות על יחסי ערבים-יהודים, מזרחים-אשכנזים ואפילו על עולם הדייטים  ולקינוח הכרך: יומן שכתב בזמן שהיה תחת השפעת תה חשיש ובו ניסה להגיע לתובנות חדשות על התודעה האנושית.

לדברי העורך, דרור ניר קסטל: “קובץ זה מעורר קשת רגשות, כעס עד צחוק, עצב עד יראה, שמחה עד בוז.  לא מעט ימצא את עצמו הקורא עובר ממצב שעשוע לכעס על הכותב: כיצד העז להעלות דברים אלו על הכתב? לאחר שיירגע לא יוכל שלא להעריך את האומץ הרב בכתיבתו. אנחנו מזמינים אתכם למסע משנה תודעה באישיות מורכבת, מתייסרת ואף קלילה ומחויכת. אנחנו כבר מחכים לספר הבא מכתביו הגזונים. יהי זכרו ברוך.”

את הטקסטים מעטרות אמירותיו מהרשע-תות החברתיות. 

*) צילום תמונת שער: הנרי שולץ