השאלון עם גל שגיא, מחברת הספר “ילדים מקנבס” (הוצאת גוונים)

1) מהם הספרים האהובים עלייך? 

זו שאלה קשה כי תמיד כשאני מסיימת ספר טוב אני מכריזה “זה הספר האהוב עליי מעכשיו!”, אבל יש ספרים שגדלתי עליהם שכנראה ישארו איתי לתמיד, ספרים כמו “אורי” של אסתר שטרייט-וורצל ו”מדריך הטרמפיסט לגלקסיה” של דאגלס אדמס. המדריך הוא כמו גורו בשביל המשפחה שלי ותמיד נכנס איפשהו בשיחות מסביב לשולחן.

אני אוהבת מאוד גם את “בדידותם של המספרים הראשוניים” של פאולו ג’ורדנו. אמא שלי קראה אותו ומיד העבירה לי. הוא כמעט מושלם בעיניי.

2) מהם ספרי הילדים האהובים עלייך?

“איה פלוטו”, “מיץ פטל” ו”הבית של יעל” הם ספרים שאני אוהבת ויכולה לצטט מהם עד היום. ההורים שלי הקריאו לי המון סיפורים כשהייתי ילדה ואני מודה להם על זה.

3) מה הספר האחרון שקראת?

“האוניות שוקעות לאט” של אורנה וייס. זה ספר שירה מקסים ועצוב שהצליח להביא אותי לדמעות. נחשפתי לאורנה ולכתיבה שלה דרך הבן שלה, שלומד איתי. הוא צלם מוכשר ואחראי בין היתר לכריכת הספר שלי.

4) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

“לא כזאת” של לנה דנהאם. אני לא חושבת שהוא לא זכה למספיק הערכה, אבל בהחלט פחות מהסדרה שכתבה- “בנות”.

רוב האנשים מכירים אותה בתור השחקנית השמנמנה שאוהבת להתפשט אבל בעיניי היא כותבת מדהימה ושנונה ברמות לא הגיוניות וההערכה לכתיבה שלה קצת מטשטשת בין הביקורות על כמות העירום שהיא מציגה על המסך.

5) ספר שנתן לך השראה?

סדרת ספרי “הארי פוטר” של ג’יי קיי רולינג. קראתי אותם כשהייתי צעירה והם פתחו בפניי עולם חדש. בכל פעם שיצא ספר לא הצלחתי להירדם בלילה שלפני הרכישה. הסדרה הזו היא אחת הסיבות שהתחלתי לכתוב, בכל פעם שסיימתי ספר הבטחתי לעצמי שיום אחד אהיה סופרת. לספר הראשון שכתבתי בגיל שלוש-עשרה קראתי “הזאב מפלורידה.” (לא היה שם זאב, והוא התרחש בישראל).

גם “סיפור קטן ומלוכלך” של רוני גלבפיש נתן לי הרבה חומר למחשבה. אני ממש זוכרת את התחושה וההתרגשות כשסיימתי אותו. אני אוהבת את הכתיבה שלה ואת הדמויות שהיא בונה.

6) מיהם הסופרים האהובים עלייך?

מישקה בן דוד, ג’ורג’ ארוול, מיכל שליו, לינווד ברקלי, אשכול נבו, דויד גרוסמן, אסתר שטרייט וורצל, ג’יי קיי רולינג, צור שיזף, עודד בורלא, גילית חומסקי, רוני גלבפיש. (הסדר אקראי). קשה למצוא פה סגנון מסוים, זה הכל מהכל. בטח אני נשמעת בנאלית עכשיו. 

7) ספר עיון מומלץ?

בן הזוג שלי קנה לי בחנות יד שנייה ספר שנקרא- “Top 100 movie characters of all time”. אני סטודנטית לקולנוע וזה ספר מרתק שתמיד נותן לי השראה כשאני מתיישבת לכתוב דמות. ממליצה עליו לכל חובב קולנוע.

אני הבאתי לו במתנה את “הרשימה” של יובל אברמוביץ’. קראנו אותו ביחד והוא בהחלט עשה לנו קצת סדר בחיים.

8) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליך? 

רומנים כאלה לנשים, מתורגמים. אבל לא הרומנים הרומנטיים עם פאביו לנזוני על הכריכה. אני אוהבת את לורן וייסברגר שכתבה את “השטן לובשת פראדה” ואת “כל מי שנחשב”, שני ספרים שאהבתי מאוד. ראיתי שהיא הוציאה עוד כמה מאז, אני צריכה להתעדכן.

***

גל שגיא, ילידת 1991, היא סופרת, עורכת וידאו, סטודנטית לקולנוע ובוגרת לימודי עיתונאות. בימים אלה רואה אור ספרה השני, “ילדים מקנבס” (הוצאת גוונים) בעריכת סלין אסייג.

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן.

עוד על הספר: 

ילדים מקנבס עוסק בנושא ההטרדות המיניות ותוקף אותו מהמישור האמנותי, החוויתי והאישי. מחברת הספר, אישה צעירה שחוותה את הנושא באופן אישי, שואבת מחוויותיה האישיות ומעולמה הפנימי העשיר את ההשראה לקשירת ההטרדות לעולם האמנות והצילום המוכר לה מילדותה ובגרותה.

במרכז הספר נמצאת עלמה, סטודנטית לאמנות וצילום המשתכנעת בעקבות הצעה כספית להצטלם בעירום עבור צלם נחשב ומוכר. מהר מאוד היא מגלה כי תחת מסווה אמנותי, מתקיימת מציאות מעוותת בה מושאי הצילום ובהם היא עצמה, הופכות לקורבן לניצול מיני.

דמותה חושפת ונחשפת לעולם פתלתל, מפחיד ומפוקפק. עולם שמנצל נשים, נערות, וילדות. עולם שהיה קיים כל הזמן ממש לידה, באוניברסיטה, בבר, בגינת המשחקים, ואינו חדל מלהתקיים.

בשפה נהירה וזורמת, גל שגיא בונה, יוצרת וחושפת עולם פנימי עשיר ומתעתע, עולם שכל אחת ואחד יכולים להתחבר אליו ולהזדהות איתו. היא מתחקה אחר ההתרחשות תוך גיחות לחיי הילדות וההתבגרות של עלמה, ושוזרת את סיפורה של הילדה תמר, מעין בבואה של עלמה, שנכנסת לאותו עולם דרך פתח אחר.

*) צילום תמונת שער: דניאל לוסטיג.