קומוניקטים ופרטים על ספרים יש לשלוח לעורכת המדור דנית צמית במייל: danittzamit@gmail.com
“היקים והתיאטרון העברי – המאבק בין מערב למזרח אירופה” מאת תום לוי
הוצאת רסלינג
הדעה המקובלת היא שבשנות ה-30 ובמחצית הראשונה של שנות ה-40 של המאה ה-30 פעלו בארץ ישראל שני תיאטרונים דרמטיים בלבד – “הבימה” ו”אהל”, ותיאטרון סטירי אחד – “המטאטא”. למעשה, בנוסף להם, פעלו באותה תקופה עוד אחד עשר תיאטרונים דרמטיים, שבעה מהם של יקים, ועוד שבעה תיאטרונים סטיריים, שלושה מהן של יקים, אשר דלתות שלושת תיאטרוני הממסד היו סגורות בפניהם.
הישוב העברי של אותם ימים חי תחת ההגמוניה החברתית-תרבותית של יהדות מזרח אירופה. בגרמניה היו יהודי מזרח אירופה אורחים, לא תמיד רצויים. עם הגעתם של היקים ארצה התהפך באחת מעמדם החברתי והתרבותי. בתחום התיאטרון נוצרה בדיעבד התנגשות בין מסורת התיאטרון הגרמני לבין המסורת הרוסית, כפי שהובאה לארץ ישראל על ידי תיאטרון “הבימה”. לכך נוסף החרם על השפה הגרמנית שהגיע לכדי אלימות פיזית למניעת אירועים תרבותיים בגרמנית. בחקר התיאטרון הארץ ישראלי נפקד עד עתה מקומם של למעלה משישים אנשי תיאטרון יקים שפעלו בארץ ישראל בשנים 1948-1933, מחוץ לתיאטרוני הממסד, רובם בתיאטרונים רפרטואריים שהופיעו בעברית ברחבי הארץ, מיעוטם בהצגות בגרמנית במרכזי היקים (בבימוי מלא או חלקי), לצד ערבי קריאה של חומרים מתרבות התיאטרון הגרמנית.
לראשונה מובא כאן מבט חדש ושונה על מיתוס התיאטרון העברי בתקופת הישוב, על הדעות הקדומות, כמו גם על האינטרסים האישיים שהנחו את יוצריו וקהלו, אשר באו לידי ביטוי בסירובם להכרה במורשת התרבותית-תיאטרונית שהביאו איתם אנשי התיאטרון היקים לארץ.
פרופ’ (אמריטוס) תום לוי, יליד ברלין (1935), בעל תואר MFA בבימוי מאוניברסיטת ייל (1967) ו-Ph.D. בחקר התיאטרון מאוניברסיטת ניו יורק (1971); במאי, דרמטורג, מתרגם וחוקר תיאטרון; לשעבר ראש החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב.
350 עמודים * 79 ש”ח
“הטלוויזיה שאחרי – דרמה ישראלית חדשה” מאת איתי חרל”פ
הוצאת רסלינג
לאורך שנים נתפסה הטלוויזיה, הן בעולם הרחב והן בישראל, כמדיום נחות ואסקפיסטי המספק בידור קל שמטרתו המרכזית להשכיח מהצופים והצופות את המציאות הקשה אשר בה הם חיים. אולם בשנים האחרונות ניתן לראות שינוי מהותי בגישה זו, שכן הטלוויזיה העולמית (בראשה הטלוויזיה האמריקאית והבריטית) מתחילה להיתפס כמדיום שיכול להציע יצירות אמנות מורכבות לא פחות מאשר “אחיה הגדול” – הקולנוע.
התפיסה אשר לפיה סדרות דרמה טלוויזיוניות יכולות להיתפס כיצירות אמנות הגיעה גם לישראל, אשר בשנים האחרונות זוכה לראות פריחה מרשימה, הן באיכות והן בכמות, של יצירות דרמה אשר מעזות לגעת בנושאים רגישים ולטפל בהם באופנים מורכבים שכמותם לא נראו בעבר. עדות לפריחה זו ניתן למצוא בעניין הרב שמגלים בה גם בעולם הרחב, כמו למשל על ידי רכישת פורמטים וסדרות ישראליות.
ספרו של איתי חרל”פ מציע לראשונה מבט רציני בדרמה הישראלית בטלוויזיה, כל זאת באמצעות קריאה טקסטואלית מעמיקה בשלוש דרמות מרכזיות וזוכות בפרסים: “בטיפול”, “נבלות” ו”פרשת השבוע”. מכיוון שלא ניתן לנתק את התכנים בדרמה הטלוויזיונית מהמציאות הישראלית ומהתפתחות הטלוויזיה בישראל, הספר בוחן למעשה את הצומת שבו נפגשים שלושה מהלכים מרכזיים בתרבות הישראלית: צמיחתם (ופריחתם) של שיח הטראומה והקורבנות, חדירתו של השיח הפוסט-ציוני לתרבות הפופולרית ותחילתה של תקופה חדשה בתרבות הטלוויזיה בישראל. מטרותיו של ספר זה לבחון את ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים שאִפשרו את צמיחתן של דרמות אלה, להציג את הבחירות האמנותיות שדרכן דרמות אלה מתייחסות למהלכים תרבותיים מרכזיים בחברה הישראלית, ותוך כדי כך לשאול מה מייחד דרמות אלו, כיצירות אמנות טלוויזיוניות, ממופעים תרבותיים אחרים בחברה הישראלית שעוסקים בתמות דומות.
ד”ר איתי חרל”פ הוא מרצה לקולנוע וטלוויזיה בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע”ש סטיב מיש באוניברסיטת תל אביב, ובבית הספר לאמנויות הקול והמסך במכללה האקדמית ספיר; חרל”פ הוא מיוזמי ומארגני כנס “פיקציה” ללימודי טלוויזיה של בית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
220 עמודים * 76 ש”ח
“דיקטטור” מאת רוברט האריס
מאנגלית: אמנון כץ
הוצאת זמורה
החלק השלישי בטרילוגית אמפריום ולוסטרום
מחבר רבי-המכר קצין ומרגל ופומפי
“יש תוצאה אחת גרועה מלהפסיד במלחמה הזאת, והיא לנצח בה.”
היה זמן שבו קיקרו החזיק את גורלו של קיסר בכף ידו, אבל עתה קיסר הוא הדמות הדומיננטית, וחייו של קיקרו בשפל המדרגה.
קיקרו – גולה, מופרד מאשתו וילדיו, רכושו מוחרם, חייו בסכנה מתמדת – מתייסר בידיעה שהקריב סמכות שלטונית למען עקרונותיו. ה”קאמבק” שלו דורש פיקחות, כישרון ואומץ – ולפרק זמן קצר ומפואר, הנואם האגדי שב להיות בכיר הסנאטורים ברומא. אבל פוליטיקה לעולם אינה סטטית, ושום מדינאי – ערמומי ככל שיהיה – אינו חסין בפני שאפתנות ושחיתות של אחרים.
דיקטטור הוא הספר השלישי בטרילוגיה על חייו של הנואם הרומי הגדול, קיקרו. סיפור מרתק המתאר כמה מהמאורעות האפיים ביותר בהיסטוריה האנושית, והוא גם דיוקן אינטימי של אדם מבריק, לא נטול פגמים, לעתים תכופות חרד ובסופו של דבר אמיץ – גיבור לזמנו ולזמננו אנו.
רוברט האריס הוא סופר ועיתונאי אנגלי. כתב ספרים רבים שתורגמו ל־37 שפות. מספריו שראו אור בעברית: אניגמה, ארץ אבות, ארכנגלסק, פומפיי, סופר הצללים וקצין ומרגל. הוא חי בברקשייר עם אשתו וארבעת ילדיו.
230 עמודים * 94 ₪
“איש לא ייוושע לבדו” מאת מרגרט מצאנטיני
מאיטלקית: סביונה מאנה
הוצאת זמורה
מחברת אל תזוזי
דֶליה וגאיטאנו נפרדו. הוא עבר לגור במלון דירות, היא נשארה בבית עם הילדים, קוזמו וניקו.
פעם הם היו זוג, משפחה, עכשיו כבר לא. הם נפגשים בערב קיצי בטרטוריה איטלקית כדי ללמוד איך חיים עם זה. שניהם עדיין צעירים — שלושים ומשהו, גיל שאפשר להתחיל בו הכול מחדש. הם כמהים לשלווה אך פוזלים לריגושים אחרים, למחוזות אחרים.
איפה הם טעו? איפה הכול התחיל להשתבש? הם פשוט לא יודעים. התשוקה של ההתחלה והמרירוּת של הסוף עדיין קרובות, מאיימות מדי. הם גדלו בעידן שבו הכול כבר נאמר, שבו כבר אין בכוחן של המילים לבטא את בדידותם, את המועקות שלהם, משום שנמהלו במימיה העכורים של הנכות הרגשית.
מרגרט מצאנטיני נולדה בדבלין וחיה ברומא עם בעלה וארבעה ילדים. ספרה אל תזוזי זכה בפרס סטרגה, נמכר באיטליה ביותר ממיליון עותקים, תורגם ל־35 שפות ועובד לסרט בכיכובה של פנלופה קרוז. ספרה בא לעולם זכה בפרס קמפיליו ועובד גם הוא לסרט (בשם “נולד פעמיים”) בכיכובה גם של פנלופה קרוז.
230 עמודים * 94 ₪
“החלום השלישי של ללה” מאת אבישי פרידלר וינאי סגל
הוצאת הקיבוץ המאוחד ספרית פועלים
אבישי וינאי חברו לנרי אלומה עורכת ספרי הילדים של ההוצאה והתוצאה היא ספר מקסים לגילאי 3-6
לָלָה הָיְתָה שְׁקוּעָה בּמְִשְׂחָק:
הִיא נִקְּתָה אֶת בֵּית הַבֻּבּוֹת מֵאָבָק
וְהִפְרִיחָה בּוּעוֹת שֶׁל סַבּוֹן לַמּרְֶחקָ
וחְָשְׁבָה אֵיךְ גּמָּד לִפְעָמִים הוּא עֲנָק
וּמָרְחָה אֶת הַזֶּרֶת בָּרֶגֶל בְּלַק,
וּבדְִיּוּק כּשֶׁעָמְדָה לְהַשְׁכִּיב אֶת בֻּבַּת הַגּרֶֶב,
אַבָּא קָרָא לָהּ לאֱֶכֹל אֲרוּחַת עֶרֶב.
סיפור קצבי ומשעשע על ילדה שלא רוצה להתארגן לשינה, ועל אבא עם דמיון מפותח שלא מפסיק להמציא המצאות.
הסיפור הפך לספר מאויר בשיתוף פעולה צמוד ופורה בין שני חברים:
אבישי פרידלר – יוצר, תסריטאי ואיש חינוך שעד היום לא נרדם בלי סיפור לפני השינה,
וינאי סגל – אמן ומאייר, שביום מצייר חלומות ובלילה חולם על ציורים.
48 ש”ח
“הם לא ברחו מהכיתה – נרטיבים של סטודנטים מצטיינים בדרכם להתמחות בחינוך” מאת אשר שקדי
הוצאת מכון מופ”ת
ספר זה מספר את סיפורם של משתתפי ובוגרי תכנית מצטיינים באוניברסיטה העברית, שהכשירו את עצמם להוראת מקצועות היהדות. מדובר במשתתפים שעל פי כישוריהם יכלו להתקבל ליוקרתיות שבמחלקות האוניברסיטה, אך בחרו בהוראה. הספר מלווה את הבוגרים, משתתפי המחזור הראשון של התכנית, מהשנה הראשונה לכניסתם לתכנית ועד לסיום השנה החמישית להיותם מורים מן המניין בבתי הספר ברחבי ישראל, ומספר את סיפור ההכשרה וההוראה כפי שהוא משתקף מעיניהם. המחקר מעלה תמונה אופטימית למדי ומצביע על כך כי “אפשר גם אחרת”, וכי האכזבה מתהליכי ההכשרה אינה גזרת גורל.
התמונה המתקבלת בספר היא פרי מחקר אורך איכותני המבוסס על תצפיות ועל ראיונות עם המשתתפים. הספר מתווסף לשני הספרים הקודמים של המחבר: מילים המנסות לגעת והמשמעות מאחורי המילים, ומהווה השלמה להם שכן הוא חושף בפני הקוראים והחוקרים תוצר כתיבה של מחקר איכותני.
הספר מיועד למכשירי מורים ולמורי בית הספר, להורים, לקובעי מדיניות החינוך ולכל מי שעולם המורים וההוראה מעניין אותו. כמו כן הוא מיועד לחוקרים איכותניים המעוניינים לחדד את הבנתם ואת מיומנותם בתהליכי המחקר האיכותני.
ד”ר אשר שקדי, חבר בכיר בסגל האקדמי של מרכז מלטון לחינוך יהודי באוניברסיטה העברית בירושלים, בעבר ראש המחלקה להכשרת מורים באוניברסיטה העברית. עוסק שנים רבות בהוראה ובמחקר בתחום עולמם של המורים, בהכשרת מורים, בתכניות לימודים ובהוראת מקצועות היהדות, ופרסם עשרות מאמרים בארץ ובחו”ל בתחומים אלו. מומחה בתחום המחקר האיכותני ופרסם ספרים בנושא בעברית ובאנגלית בהם מילים המנסות לגעת והמשמעות מאחורי המילים. כמו כן פיתח את הנרלייזר, תוכנת עזר לניתוח נתונים במחקר איכותני. לאחרונה עומד בראש התכנית להכשרת מורים בתפוצות, המשותפת למרכז מלטון באוניברסיטה העברית ולמכון מופ”ת.
[…] ספרים חדשים שיצאו השבוע […]