השאלון עם נועה לקס ותמי לבנת מלכה, מייסדות פרוייקט “תן” ועורכות אסופת הסיפורים הקצרים “פולנטה ורעל” (הוצאת אינדיבוק)

1) מהם הספרים האהובים עליכן?

תמי: הספרים האהובים עליי הם ספרים שנעים בין מציאות לדמיון, בין ריאליזם לסוריאליזם, ספרים שהאסתטיקה העיצוב והשפה לוקחים בהם חלק משמעותי. ספרים שיכולים לעורר רגשות קיצוניים , ספרים שלא הכול ברור בהם. אני פחות מתעניינת בספרים גדושי התרחשויות ודרמות עלילתיות, מעדיפה ספרים “צנומים” עם עלילה מנימליסטית.

נועה: אחד הספרים האהובים עלי ביותר הוא “המטבח” של בננה יושימוטו. קראתי אותו לראשונה בגיל 18 וחזרתי לקרוא בו שוב. הוא ספר מאוד מנחם ואופטימי למרות שהוא עוסק במוות ובאובדן של אנשים יקרים. יש בו גם שפע של תיאורי אוכל ונראה לי שהשמנתי בכמה קילו בכל פעם שקראתי אותו.

“אחרי החגים” של יהושע קנז, יצירת מופת בכל קנה מידה, “ההיסטוריה הסודית” של דונה טארט שהיא בכלל סופרת נפלאה לדעתי.

בנוסף, אני פריקית של סיפורים קצרים (במיוחד צפון אמריקאיים), כשהמובילים הם אליס מונרו , ג’יי די סלינג’ר  פלאנרי אוקונור ועוד.

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליכן?

תמי: הרשימה מאוד ארוכה, אציין שניים מקלאסיקות ושניים עכשוויים. קלאסיקות: גבעת ווטרשיפ ואליס בארץ הפלאות (למרות שיש עוד המון). ספרים עכשוויים: “קליידוסקופ” של חוה ניסימוב ו”צעצועים יוצאים לטייל” של אמילי ג’נקינס. שני הספרים ראו אור בהוצאת “טל מאי” הספרים שונים מאוד בתוכן והמהות אך בשניהם השפה יפהפייה ובשניהם הבנה עמוקה בנפשם של ילדים והקריאה בהם מרגשת.

נועה: 35″ במאי” של אריך קסטנר. אני עדיין קוראת קטעים ממנו ומתפוצצת מצחוק, ו”אריה החולם” של ברוך תור-רז שאבי היה קורא לי ממנו.  אני די בטוחה שהספר הזה תרם רבות לכבוד שיש לי כלפי בעלי חיים.

3) מה הספר האחרון שקראתן?

תמי: הספר האחרון שקראתי “לולי וילוז” מאת סילביה טאונסנד וורנר בהוצאת “לוקוס”.

נועה: “כשהכריש ישן” מאת מלינה אגוס. נהדר. סיפור משפחתי שבנוי בצורה מיוחדת, לא באופן המסורתי של רומן, יותר כמו אלבום תמונות משפחתי (שאף משפחה לא תרצה שתראו).

4) איזה ספר גרם לכן לתהות ‘על מה המהומה’?

תמי: ללא ספק “יער נורווגי”. ספר חביב, לא יותר.

נועה: “פרויקט רוזי”, באמת שלא הבנתי ונראה לי שהוא גם קצת מצייר אנשים בעלי תסמונת אספרגר כקריקטורות.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתכן?

תמי: “פעימות הלב” מאת שרון קריץ. אני לא יודעת איך הספר התקבל בחול אבל בארץ הספר הזה פוספס לגמרי, ציינתי ודיברתי בשבח הספר אינספור פעמים. לטעמי מדובר בסיפור שהוא מופת ודוגמה לכתיבה פשוטה ומינימליסטית שמכילה עולם עשיר מאין כמותו.

נועה: ללא ספק “אחוזה” של סרחיו ביסיו. נובלה מהפנטת. כשאני מדברת על אימה אני מדברת על זה. אימה מחיי היום יום. דבר אחד משתבש וכך נוצרת שרשרת אירועים שיכולה להוביל לתוצאות טראגיות.

6) מיהם הסופרים האהובים עליכן?

תמי: יש כל כך הרבה וכל הזמן נוספים עוד. אציין כאן כמה שמות: בולגקוב, צ’כוב, של אסקילדסן, סרחיו ביסיו, גארי שטיינגרט, לאה איני, נורית זרחי, אלנה פרנטה, אורלי קסטל בלום, אלזה מורנטה, טוני מוריסון ועוד ועוד…

7) ספר שנתן לכן השראה?

תמי: חייבת לציין שניים: הנובלה “סלון יופי” מאת מריו בייטין ו”תודה” מאת פבלו קצ’אז’יאן, שני הספרים האלו גאוניים לטעמי ומוכיחים איך דמיון פרוע יכול להיות משכנע באופן יוצא דופן.

נועה: היתה לי זכות להיות בין הראשונים שקראו את הנובלה החדשה של רון דהן “לראות לויתן”. מעבר לזה שמדובר בספר מסע וזה תמיד מעורר השראה, קיימת פה כתיבה שונה בנוף הספרות הישראלית, שעדיין מפחדת מאוד מכל הממד הסוריאליסטי פסיכדלי.

8) ספר עיון מומלץ?

תמי: וידוי, כמעט ולא קוראת ספרי עיון, בוודאי כשעוסקת במלאכת הקריאה על בסיס יומיומי, מעדיפה בזמני החופשי לקרוא פרוזה ובכל זאת אציין שני ספרים, לא בטוחה שהם עונים על ההגדרה המדויקת לספר עיון: “אתה יכול לרפא את חייך” מאת לואיז היי את הספר קראתי בגיל 17 והוא שינה את חיי. “לטפס על הר או איך לכתוב” מאת ארנה קזין, מדובר במדריך לכתיבה, מדויק, ענייני ומועיל.

נועה: “מסע מסביב למזווה” של דליה למדני. פרקים ועובדות בהיסטורית האוכל שאנחנו אוכלים מדי יום. מדובר במוצרים הכי בסיסים שיש אבל פשוט לא להאמין מה מסתתר מאחורי העגבנייה והמלח. דברים מרתקים ולא פעם הזויים. הרבה אנשים חושבים שמדובר בספר בישול. ממש לא.

9) מהם ספרי ה-“גילטי פלז’ר” האהובים עליכן?

תמי: ממש ממש אין. ה”גלטי פלז’ר” שלי הוא מול הטלויזיה במרתונים של סדרות שדופקות את המוח.

נועה: המוסף של הארץ נחשב?

***

תמי לבנת מלכה היא סופרת, עורכת ולקטורית בכנרת זמורה ביתן. נועה לקס עורכת, כותבת סיפורים ושירים ומקדמת תוכן שיווקי בתחום התרבות והספרות. יחד יצרו השתיים את הפרוייקט הדיגיטלי “תן”, שנותן במה למגוון רחב של טקסטים ספרותיים קצרים ומקוריים. לאחרונה ראתה אור האסופה הראשונה במסגרת הפרוייקט – “פולנטה ורעל – סיפורי אימה ומסתורין” (הוצאת אינדיבוק).

לעמוד האסופה באתר אינדיבוק לחצו כאן.

עוד על האסופה:

הספר הראשון שרואה אור במסגרת פרוייקט תן הוא אסופת סיפורי מסתורין ואימה – ז’אנר שהוזנח בספרות המקורית, אף על פי שיש בו עומק רגשי ותחכום ספרותי. בספר עשרה סיפורים של כותבים שונים, בעלי קולות מגוונים אשר פרסמו על במות שונות.

הכותבים: כרמית גלבוע מהרצליה, נועה לקס מרמת השרון, רון דהן מפרדסיה, ליאור קסוס מתל אביב, רסל דיקשטיין ממושב ערוגות, אלון אשתר מחדרה, טלי עוקבי גרמניה, עילית שייר ארצות הברית, תמי לבנת מלכה מתל אביב ומעין סולמי מתל אביב.