הי גיא, אנחנו נפגשים כאן כדי לדבר על ספרים דיגיטליים, על הרגלי הקריאה של הישראלים ועל החברה שאתה עומד בראשה “עברית”. ספר לנו קצת איך הגעת לעסקי הספרים הדיגיטליים ועל ההיסטוריה של “עברית”, איך התחלתם? 

“עברית” נולדה במחצית 2010, באותה תקופה אמזון (קינדל) כבר הייתה קיימת מספר שנים והנושא של ספרים דיגיטליים החל לצבור תאוצה בעולם. בקבוצת ידיעות קראו נכון את המפה, ידעו לזהות את הפוטנציאל והבינו לאן נושבת הרוח ומתוך הבנה עמוקה בעולמות האינטרנט, עולמות התוכן ועולמות הפיתוח – הן העסקי והן הטכנולוגי החליטו להרים את הכפפה.

אני באורח פלא הייתי מעורב, מן הצד כמובן, למן היום הראשון הן כלקוח נלהב והן בהיכרותי האישית את המנהלת הראשונה של “עברית”, מירב אתרוג בר, כך שמבחינתי הגעתי לתפקיד הייתה השילוב הנכון מכל הבחינות – אהבה למוצר ולשירות, אהבה לקריאת ספרים והשאיפה לנהל מוצר תוכן טכנולוגי המהווה פלטפורמה בה משתמשים מאות אלפי לקוחות מידי יום.

במה שונה “עברית” מיתר פלטפורמות הספרים הדיגיטליים בארץ (אינדיבוק, גטבוקס, בוקסילה ומנדלי)? ומה החזון שלכם או התכניות שלכם לעתיד?

אני חושב ש”עברית” שונה בהחלט מיתר הפלטפורמות הקיימות בשוק, ראשית בהיקף ההיצע שאנו מציעים ללקוחותינו, בסופו של דבר הלקוחות שלנו רוצים להיכנס לאתר, לחוות חוויה של מגוון שאינו נופל מחנות הספרים הפיזית, אלא אף עולה עליה, באספקט הזה אנחנו מציעים את ההיקף הרחב והמגוון ביותר בישראל, וזה לא רק בגלל שאנחנו היינו ראשונים בתחום, זה מתוך ראייה שיש חשיבות עצומה להעלות מגוון רחב ביותר של ספרים וז’אנרים ולהגיע לכל סוגי הקהלים הקיימים, לכן אנחנו מתעקשים להעלות ספרים שאנחנו מודעים לערכם המסחרי הנמוך, אנחנו מתעקשים להעלות ספרים שההתעסקות בהמרתם לקובץ דיגיטלי יכולה לערוך ימים רבים ומתעקשים לשמור על שמנו כחנות ספרים שניתן למצוא בה “הכל”. דרך אגב, לאורך זמן הפורמט הדיגיטלי יתן מענה טוב יותר מזה המודפס כיוון שאצלנו הספרים לא יורדים מהמדפים ובעוד מספר שנים הפלטפורמה הדיגיטלית תהיה היחידה לתת מענה למגוון אדיר של ספרים שאפילו הספריות הציבוריות לא יוכלו לו.

אני סבור שאנחנו שונים מיתר הפלטפורמות בעובדה שאנחנו מנהלים אפליקציה ואתר באופן עצמאי ולא רוכשים מוצרי מדף, זה מאפשר לנו להציע חווית רכישה וקריאה, לטעמי, הטובה ביותר הקיימת ומבחינתי זה מה שעושה את ההבדל.

החזון שלנו הוא להעניק ללקוחות שלנו את המוצר הטוב ביותר. אנחנו מוציאים לפועל את החזון הזה על ידי טיפוח משולש יציב הבנוי משלוש צלעות: מגוון, שירות ואיכות. לדוגמה: לצד הוספת פונטים, רקעים ושאר הדברים הסטנדרטים, בנינו מדפי ספרים לסידור נוח של הספרים שרכשת, הוספנו אפשרות לנעול ספרים כך שתוכל לקרוא בספרים שאינך מעוניין שמשמשים אחרים בחשבון שלך יקראו או אפילו ידעו על קיומו – נושא זה עלה בעיקר סביב פריחתה של ספרות הארוטיקה, גילינו שלמבוגרים יש קושי לרכוש ספרות מסוג זה בידיעה שהילדים שלהם שותפים לחשבון שלהם וקוראים בו ספרי ילדים, עכשיו הם יכולים להיות דיסקרטיים גם ברמת החזקת הספר בספרייתם וגם בעת הקריאה בספר בפרהסיה. דוגמה נוספת לנוחות השימוש ב”עברית” היא כלי שאנחנו קוראים לו “מחקר” ומאפשר לך לסמן מילה ולבחור מבלי לצאת מהאפליקציה קבלת אינפורמציה אודותיה בגוגל, ויקיפדיה ולקבל עליה תרגום מגוון רחב של שפות, גילינו שהכלי הזה מאוד שימושי ללקוחותינו ורבים נהנים מיתרונותיו לרבות לקוחות רבים הגרים בחו”ל ונעזרים באפליקציה שלנו כמעין קריאה ראשונה בשפה העברית.

התכניות שלנו בעתיד הן לשמור על קהל רחב ומרוצה, וכמובן להגיע לקהלים חדשים שעדיין לא גילו את יתרונות הספר הדיגיטלי.

evrit-_-logo_

למה לדעתך קוראים בישראל פחות ספרים דיגיטליים לעומת ארצות אחרות בעולם? 

אני לא בטוח שהאמירה הזו כל-כך נכונה, היא נכונה ביחס לשוק האמריקאי, אך ביחס לשווקים האירופאים כדוגמת צרפת או גרמניה, המצב בישראל דומה.

אני כן יכול להגיד שדווקא בשונה מהמגמה שנכונה בשנה האחרונה בארצות הברית, שם נרשם קיטון בשוק הספרים הדיגיטלי, אנחנו חווים דווקא גידול משמעותי בשנים 2015-16. ובכל זאת, אכן קיים פער בין הציפיות למציאות בעיקר כיוון שאנחנו נוטים ליחס לעצמנו דפוסי קניה ואימוץ טכנולוגיות חדשות הדומות לשוק האמריקאי, אני חושב שהפער הזה נובע מכמה גורמים; בראש ובראשונה כיוון שהכוח של אמזון בשוק הספרים האמריקאי חזק לאין שיעור מהכוח של חנויות הספרים הדיגיטליות בישראל, בעיקר בשל היותה כוח משולב המשווק ספרים מודפסים ודיגיטליים כאחד ובעצם כך יכולתה להיות דומיננטית ומשנה דפוסי צריכה. שנית, כיוון שאני חושב ששוק הספרים בישראל מוטה מחיר ובשנים האחרונות הציבור התרגל למבצעים בחנויות הספרים המודפסים שהיו כה משמעותיים עד כי הלקוח הישראלי לא מצא לנכון להמיר את הרגליו. דווקא חוק הסופרים הביא לפריחה בענף הספרים הדיגיטלי כחיפוש אחר אלטרנטיבת מחיר והלקוחות שחוו קריאה בדיגיטלי נשארו – אנחנו רואים מגמה מובהקת שאחרי שמתנסים בקריאת ספר אחד לפחות בדיגיטל לרוב נשארים בפורמט הזה או לכל הפחות משלבים בין הפורמט הדיגיטלי והמודפס.

מנקודת מבטך, איך נראים הרגלי הקריאה של הישראלים? מהן העדפות הקריאה שלהם בדיגיטל? (איזו סוגה הם מעדיפים לקרוא? איפה קוראים? האם צעירים קוראים יותר באפליקציה לעומת מבוגרים?)

מבחינת הרגלי הקריאה, ערכנו מחקר במכון המחקר גיאוקרטוגרפיה בשנת 2015 וממנו עולים הנתונים הבאים לגבי היכן קוראים ספרים דיגיטליים.

unnamed

מבחינתנו הנתון המעניין ביותר נוגע לאלו שדיווחו כי הם קוראים בנסיעות, בהפסקות בעבודה או בהמתנה בתור – סה”כ 57%, מה שמביא אותנו לנסות לשנות את ההרגל המקובל כי ספרים קוראים בעיקר בסוף היום או בסוף השבוע, אנחנו באים ואומרים כי הקריאה הדיגיטלית היא צריכת תוכן יומיומית והנגישות לקריאה מאפשרת לאנשים לקרוא גם כשיש כמה דקות פנויות ובשונה מהיותנו מופצצים לאורך היום באייטמים ופידים כאן אנחנו בוחרים מתוך בחירה את התוכן שנרצה לקרוא, ובאמת אנחנו נתקלים ביותר ויותר אנשים שהקריאה הדיגיטלית מלווה אותם כל הזמן והיא הופכת להיות הבחירה הראשונה שלהם לניצול זמן פנוי לפני התעדכנות באתרי חדשות ולפני מעבר על הפיד בפייסבוק או קריאת מיילים ולדעתי זו הבשורה החשובה ביותר שמעניק הספר הדיגיטלי היום. ככלל, לקוחותינו צורכים את כל סוגי הז’אנרים אך  בהחלט ניתן לומר כי הז’אנרים החזקים ביותר אצלנו הם פרוזה תרגום, פרוזה מקור וספרי מתח ופעולה. הכוכב החדש והמתחזק הם כמובן ספרי הארוטיקה. הקבוצה הרחבה ביותר של קוראים הינה קבוצת הגילאים 30-50 אך אנחנו שמים לב לצמיחה גם בקרב אוכלוסיה בוגרת יותר שם הספר הדיגיטלי נותן מענה מצוין בדמות הגדלת פונטים, שימוש ברקעים שונים כך שהספר הופך הרבה יותר נגיש עבורם. ומבחינת מגדר קיים שיוון בין המינים עם נטייה קלה לנשים שבאופן כללי פשוט קוראות יותר.

 

איך אתה רואה את עתידו של שוק הספרים הישראלי? האם יש סיכוי שספרים דיגיטליים יכחידו את הפרינט? 

אני מאמין שנתחו של הספר הדיגיטלי יגדל בשנים הקרובות, בסופו של דבר הדורות הצעירים הרגילים לצרוך תוכן דיגיטלי יצביעו בסמארטפוניהם. אני מאמין שהחסמים למעבר לקריאה דיגיטלית ילכו ויפחתו ככל שיותר ויותר אנשים יתנסו בחוויה הזו, כיוון שאחרי ההתנסות אנחנו יודעים בבירור שיש העדפה לקריאה בדיגיטל.

הספר הדיגיטלי שהופך להיות אינטראקטיבי ומאפשר הקלקה על לינק למקורות מידע ברשת או צפייה בחומרי וידיאו ללא יציאה מהעמוד יתנו את הטון בשנים הקרובות ויהפכו את הספר הדיגיטלי דומיננטי הרבה יותר, זה יביא לחשיבה מחודשת על בניית פורמטים חדשים ושילוב של מדיות כבר ברמת הכתיבה והעריכה. לפני כמה שנים קראתי את הביוגרפיה של מארק ספיץ על דיוויד בואי, הספר היה ספר מודפס, ואני זוכר שישבתי עם אייפד וכל קטע שדיבר על מילות השירים, או הופעה בלתי נשכחת, מיד עצרתי את הקריאה ורצתי לצפות בקטע או לקרוא את הטקסט של השיר. לימים הספר כבר נמצא ב”עברית” (מומלץ בחום) ועדיין אני חושב שעוד כמה שנים ספר כזה יהיה משולב כבר בכל מראי המקום הרלוונטיים ויאפשר חוויה מסוג אחר. יחד עם זה הספר המודפס לא יעלם וימשיך להיות רלוונטי ולו בשל הנוסטלגיה והרגש בעיקר.

ולסיום, כל מרואיין שמתארח ב”קורא בספרים” מתבקש גם להמליץ לנו על ספרים. תוכל להמליץ לנו על הספרים האהובים עליך? יש ספרים שלדעתך לא זכו להערכה הראויה להם?

הספר שהותיר עלי את חותמו ומבחינתי הוא הספר הטוב ביותר שקראתי הוא “נוטות החסד” של ג’ונתן ליטל, סיפור השואה ומלחמת העולם השנייה מנקודת מבטו של קצין אס.אס בכיר. כמי שקרא הרבה ספרים על התקופה, נקודת המבט הייחודית ובמיוחד הבחירה הגאונית של המחבר למקם את הדמות הבדיונית שלו בלב האירועים המשמעותיים ביותר במלחמה (באבי יאר, סטלינגרד, ולבסוף המתח כקצין המתאם בין אלברט שפאר [שרצה ביהודים לטובת מכונת המלחמה] לבין אייכמן והימלר [שעבורם הפתרון הסופי היה הפתרון היחיד] וכל זאת בהיותו הומוסקסואל- נטייה אסורה במשטר הנאצי, יצרו ספר מונומנטאלי ובעיני חובה לקריאה לכל בן אנוש. אני אוהב ספרי מתח, אחד הטובים שקראתי “לבד בתיאטרון המוות” של טרי הייז מומלץ בעיני מאוד. וכמובן כל ספרי פול אוסטר ובעיקר המוקדמים יותר שתמיד מציתים את הדמיון ומהלכים עליי קסם. ספר שבעיני לא זכה מספיק להערכה הוא ספרו של מישל וולבק, “אפשרות של אי”, כלומר יחסית לספריו האחרים, לרוב נוטים לציין את החלקיקים האלמנטריים, אפשרות של אי היה עבורי תענוג צרוף והותיר אותי עם לא מעט מחשבות על מקומנו בעולם והצורך שלנו להתרבות.

205680

 

***

גיא בן נון, 43, מנכ”ל מיזם “עברית”. לשעבר סמנכ”ל שיווק ופיתוח עסקי בטלאול קונטקט סנטר ומנהל השיווק של קנון בישראל. בעל תואר האדריכלות. נשוי ואב לשלושה.