1) מהו הספר האהוב עלייך?
אני אוהבת לקרוא ספרי היסטוריה, רומנים היסטוריים, או כל ספר/מאמר שחושף כיצד חיו פעם. במיוחד אני אוהבת שחזורים של תקופת המקרא וימי הביניים. בתקופה האחרונה אני גם אוהבת ספרי מתח בלשי, או ספרים עם נגיעה של פנטזיה.
אחד הספרים המשלבים את כל האהבות שלי הוא “ההיסטוריונית” מאת אליזבת קוסטובה. הספר הזה שקראתי אותו כמה וכמה פעמים, מספר את ההיסטוריה של דראקולה, דרך עיניה של בחורה צעירה. זהו ספר מתח הכולל מחקר היסטורי וקצת פנטזיה.
עוד ספר יוצא מן הכלל הוא התנ”ך, ובמיוחד ספר בראשית וספרי הנביאים; אני אוהבת למצוא בו דברים חדשים ולחזור לישנים. שלא לדבר על השנינות והשפה.
2) מהו ספר הילדים האהוב עלייך?
בתור ילדה לא קראתי הרבה. עברתי פעמים רבות בין מדינות; גרמניה, ישראל, ארצות הברית. עד שהתרגלתי לשפה אחת, כבר הייתי במקום אחר. התחלתי לקרוא הרבה בגיל 19 כשעליתי מגרמניה לישראל, על מנת לשפר את העברית.
בכל זאת, כילדה אהבתי את ספרי חסמב”ה (הייתה לי מזוודה עם 20 ספרים בסדרה), וכמובן את מקס ומוריץ בגרמנית.
בשנים האחרונות אני נחשפת לספרי ילדים דרך ילדיי, ואחד הספרים האהובים עליי הוא “אין כמו בבית” מאת ג’ונתן אמט. ספר מקסים עם איורים מרשימים ומסר אמתי.
3) מה הספר האחרון שקראת?
הספר האחרון שקראתי היה “הרוחות של בלפסט” מאת סטיוארט נוויל. ספר מתח עם קורטוב של פסיכוזה. הוא לא קל לקריאה, אבל המתח נשאר עד הסוף.
בנוסף, קראתי את ילדי השטאזי של דיוויד יאנג. על אף שהוא כולל כמה סצנות לא משכנעות, המילים בגרמנית, מיקום העלילה והמתח גרמו לי לקרוא עד אחת בלילה. דבר נדיר אצלי. בהחלט מהנה ומומלץ.
באנגלית קראתי לאחרונה את The Book of Negroes, ספר פנומנלי על הישרדות, חוכמה וכוח רצון.
4) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
הספר “שם כבר לא תפחדי” מאת מוניקה הלד (תרגום לא מוצלח במיוחד לשם הספר בגרמנית Der Schrecken verliert sich vor Ort) הוא אחד הספרים החזקים ביותר שקראתי בשנים האחרונות. זהו ספר שחודר לנשמה וגורם לחשוב עליו עוד הרבה זמן לאחר תום הקריאה בו. מעניין שהוא דווקא לא נכנס לאף אחת מהקטגוריות הרגילות שלי. משום מה כאן הוא לא קיבל את תשומת הלב הראויה, וחבל. 
5) מיהו הסופר האהוב עלייך?
אחת הסופרות האהובות עליי היא הסופרת הגרמנייה אינגריד נול שכותבת ספרי רצח הומוריסטיים על נשים. הגיבורות שלה מבצעות מעשי רצח שלא בכוונה תחילה, ותמיד עם הומור שחור. כמו כן אני נהנית לקרוא ספרים של ג’פרי ארצ’ר (באנגלית). בעברית אני אוהבת לקרוא את יוכי ברנדס, מאיר שלו, ש”י עגנון, וסופרים עכשוויים שכותבים על תקופות העבר. 
6) איזה ספר נתן לך השראה?
המיתולוגיה וסיפורי המזרח הקדום הציתו אצלי את הדמיון ואת הכתיבה. וכמו בחיים, סיפורים על דמויות שמצליחות לעזור לעצמן מבלי ליפול לרחמים עצמיים, מעניקות לי השראה.
7) ספר עיון מומלץ?
אני קוראת מאמרים על העולם האשורולוגי. כמו כן הספר “בימים הרחוקים ההם” מאת ש. שפרה ויעקב קליין, כבר מרופט מרוב קריאה בו.
8) מהם ספרי ה”גילטי פלז’ר” האהובים עלייך?
הארי פוטר, כמובן. מי לא אוהב קסמים?
***
שירלי גרץ היא דוקטור לאשורולוגיה, כותבת מאמרים לקהל הרחב ומרצה על המזרח הקדום. בימים אלה רואה אור ספר ילדים שכתבה בשם “גילגמש הצעיר והגן המכושף”, המבוסס על דמויות מתוך “עלילות גילגמש” – האפוס הגדול של המיתולוגיה הבבלית.
לעמוד הפייסבוק של הספר לחצו כאן.
עוד על הספר:
גילגמש הצעיר והגן המכושף הוא ספור הרפתקאות המתרחש בארץ שׁוּמֵר לפני כ 5,000 שנה. הסיפור מבוסס על דמויות מתוך “עלילות גילגמש”, האפוס הגדול של המיתולוגיה הבבלית. רבים מהילדים מכירים רק את המיתולוגיה הרומית ואת האלים היווניים ושירלי גרץ, בעלת תואר שלישי באשורולוגיה שגם אוהבת לספר סיפורים, פורשת בספר הרפתקאות מקסים זה מיתוסים מהעבר הרחוק ומראשית הציוויליזציה.
גילגמש השובב נשלח על ידי אֵנְלִיל, מלך האלים, לגן המכושף כדי למצא את פרא האדם אֶנְכִּידוּ ולהפוך אותו לבן אנוש מתורבת. האם יצליח להתמודד עם היצורים המיתולוגיים שחיים בגן המכושף? האם יצליח למצוא את אנכידו ולהשלים את המשימה שהוטלה עליו?
שירלי גרץ, ניצלה בזמן לימודיה לתואר ראשון בתולדות האמנות את אהבתה לספר סיפורים והדריכה במגוון מקומות. את הסקרנות שלה לאכדית ולהיסטוריה של המזרח הקדום גילתה בעקבות הכרות עם מורה בתחום ועבודת הדוקטורט שלה התבססה על מכתבים מהתקופה. היא קראה 3,500 מכתבים ונחשפה לעולם מלא ומיוחד. ראשית, בגלל מסורת השימור המרשימה מכיון שבאותה התקופה כתבו בכתב יתדות על לוחות חימר שנשתמרו היטב. שנית, מהמכתבים עולה שהחברה באותה תקופה היתה דומה מאד לאיך שנראית האנושות היום, בפוליטיקה, ביחסים בין האנשים ובאהבה. הספריות השלמות בכתב יתדות שהתגלו מתחת לפני האדמה, המכתבים שנכתבו בכתב יתדות ובעיקר מכתבים שכתבו נזירות, יחד עם הרצון לספר סיפור דחפו אותה לכתיבת הרומן She Wrote on Clay (2013).
זהו רומן על נשים שחיו לפני 4,000 שנים המסופר דרך סיפורה של בחורה צעירה שרוצה להיות סופרת והדרך שלה לעשות זאת היא להפוך לנזירה. בסיפור התבגרות והאהבה המרגש והמאופק, היא מתארת את הווי החיים באותה התקופה ואת המעמדות, המנהגים והחוקים.
תוך כדי כתיבת הרומן הבינה שירלי גרץ שיש סיפור נוסף שכדאי לספר, הפעם מופנה לילדים. הסיפור על המיתולוגיה הבבלית הוא גם הזדמנות להכיר לילדים את כתב היתדות!. בדש הספר יש מקרא של הכתב ושמו של כל פרק כתוב בכתב יתדות וכך הקוראים מוזמנים לפענח בעצמם את שם הפרק.
“כַּמָּה אֲנִי נִפְעֶמֶת לְמִקְרָא ‘גִּילְגָמֶשׁ הַצָּעִיר וְהַגַּן הַמְּכֻשָּׁף’. זֶהוּ סֵפֶר הַרְפַּתְקָאוֹת מְעֻלֶּה, שֶׁסּוֹחֵף אֶת קוֹרְאָיו הַצְּעִירִים לְמַסָּע קָסוּם. שִׁירְלִי גְרֵץ הִצְלִיחָה לַהֲפֹךְ אֶת הַמִּיתוֹסִים מֵהֶעָבָר הָרָחוֹק לְסִפּוּר שֶׁמּוֹשֵׁךְ יְלָדִים בְּנֵי זְמַנֵּנוּ.” יוֹכִי בְּרַנְדֶס
“סֵפֶר יָפֶה וְרָאוּי בְּיוֹתֵר לְפִרְסוּם. הָאִיּוּרִים מַצְלִיחִים לִהְיוֹת מְקוֹרִיִּים, רְצִינִיִּים, שׁוֹבֵי לֵב וְלָגַעַת גַּם בַּמִּיתִי וְגַם בְּנֶפֶשׁ הַיֶּלֶד”. יוֹרָם מֶלְצֵר
השאירו תגובה