רבי-מכר: על “הבחורה על הרכבת” מאת פולה הוקינס (הוצאת כתר)

מי שעוקב אחרי “קורא בספרים” ודאי שם לב שאני כמעט ולא כותב על רבי-מכר, לאו דווקא מתוך אידאולוגיה מעמיקה, אלא בעיקר בגלל שסוג הספרים שאני מתעניין בהם מתקשים להגיע לרשימות האלה.

בחודשים האחרונים הגעתי למסקנה שהעיסוקים השונים שלי דורשים שאכיר גם את הספרים הפופולריים יותר, כדי לקבל מבט רחב על שוק הספרים ועל התרבות הספרותית בישראל. לכן החלטתי לנסות ולקרוא רבי מכר, ואם אני כבר קורא אותם – אולי גם אחלוק אתכם את דעתי עליהם.

הספר הראשון שבחרתי (מתוך הספרים שיש לי בספריה ושייכים לקטגוריה הזו) הוא דווקא רב-מכר עולמי, שככל שאני יודע לא הצליח להפוך לרב-מכר גדול בישראל – “הבחורה על הרכבת” מאת פולה הוקינס (למי ששרוי במתח אוכל להגיד כבר עכשיו שרב-המכר הבא שאקרא ואכתוב עליו הוא “הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם”). כדי לסבר את האוזן, “הבחורה על הרכבת” מכר בשנתיים כ-7 מיליון עותקים (כ-3 מיליון עותקים רק בארצות הברית), שהה בראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס במשך חודשים רבים, ובאוקטובר הקרוב יצא לאקרנים סרט הוליוודי המבוסס עליו. כל זה כשמדובר בספר ביכורים.

כשהתחלתי לקרוא בספר, מיד הצטערתי על ההחלטה שלי לנסות ולקרוא רבי-מכר. הרגשתי שמדובר בשילוב בין ספרות רדודה לשעמום כללי. המשכתי לקרוא תוך התלבטות אם לזנוח את הספר ואת התוכנית שלי בכלל, עד שפתאום, בערך בעמוד 30, נכנס קצת מתח והפיג את השעמום.

העלילה מסופרת ברובה מנקודת מבטה של רייצ’ל – צעירה, אלכוהוליסטית, עקרה וגרושה – שנוסעת בכל יום באותן שעות ברכבת לעבודה בלונדון ומביטה דרך החלון בזוג מושלם שיושב במרפסת הדירה שלו ומעורר את קנאתה. עד שיום אחד (וזה כתוב על העטיפה אז זה כנראה לא ספוילר), היא רואה את הבחורה במרפסת עם גבר אחר שמנשק אותה, ויום למחרת מופיעה ידיעה בכל העיתונים שהבחורה הזו נעלמה. מכאן מנסה רייצ’ל להבין מה בדיוק קרה, ובגלל שהיא נוהגת להשתכר, קשה לה ולסביבתה לסמוך על דברים שהיא זוכרת. כך נשזרת העלילה עד שנפתרת התעלומה.

כאמור, אחרי כ-30 עמודים של שעמום, מוצגת התעלומה, ומשם והלאה הקריאה בסך הכל מתחילה להיות זורמת יותר, אם כי עדיין חבויים בעלילה רגעים משעממים וסתמיים. השימוש של הוקינס בפוליפוניה (כל כמה עמודים העלילה מסופרת מנקודת מבט של דמות אחרת) לא כל כך מוצלח, ובתחילת הקריאה לקח לי זמן להבין שהתחלפה דמות (מרייצ’ל למייגן) ואני קורא נקודת מבט אחרת.

בסופו של דבר, אני יכול להבין למה הספר הזה מהנה (אחרי שצולחים את ההתחלה), אבל לא ברור לי למה דווקא הוא הפך לרב מכר כל כך גדול. אמנם דמותה של רייצ’ל מעוררת הזדהות והוקינס מצליחה לטוות מערכת יחסים מורכבת בין 4-5 דמויות שמתוארת בספר, אבל אין בספר הזה משהו מעבר, שאמור להפוך אותו לרב-מכר עולמי (לטעמי כמובן). גם מבחינת המתח שבו – פתרון התעלומה דיי ברור בשליש האחרון של הספר (ואולי לפני).

כך שטבילת האש הראשונה שלי בתחום רבי-המכר לא הייתה קלה, אבל התגברתי עליה. אם אתם מתעניינים בספר הזה, כדאי שתגיעו עם אפס ציפיות או עם ציפיות מותאמות לסוג הספר. כשמורידים את הציפיות וצולחים את השעמום שבתחילת הספר, נשארים עם ספר דיי מעניין ומהנה לסוגו.

_____________________

הבחורה על הרכבת, פולה הוקינס. מאנגלית: הדסה הנדלר. הוצאת כתר. 312 עמ’.