שבע אימהות של יוכי ברנדס. ספר שקראתי בו הלוך וחזור ואני חוזרת וקוראת בו. לכל אורך הספר מתבוננת ברנדס בדמויות המקראיות המוכרות כדמויות משנה- אמא של- אחות של- אשת איש. שופכת וזורה אור על תכונות של מנהיגות שהיא רואה דווקא בדמויות הנתפסות בדרך כלל כדמויות משנה. הדרך שבה הפכה מגילת רות מגילה נשית לחלק אינטגרלי מהכתובים בתוך עולם מפלה ופטריארכלי על ידי התחזות למגילה גברית שנפתחת ונסגרת בשושלת גברית תוך הצפנת המסר הפמיניסטי שבה גרם לי לקרוא בהתרגשות גדולה את המגילה ולהתפעל מהעוצמה הנשית של היחד ומהמנהיגות הייחודית המתוארת בה. כך גם הפרק אודות בת פרעה גרמה לי להבין מחדש את מושג המנהיגות באופן מורחב ומאפשר יותר. מנהיגות של סקרנות וחמלה מנהיגות של מעקב אחרי הלב מרידה במוסכמות מנהיגות של קשב ושל יחד עם נשים אחרות.
2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?
בילבי מאת אסטריד לינדגרן – זהו הספר המועדף אצלינו בבית. שפע של הומור וצחוק רגע לפני שינה וילדה שמערערת על כל מוסכמה חברתית ומראה שאפשר גם אחרת. אני גם אוהבת את ספרה של דפנה בן צבי – זוזי שמש סיפור על חברות בין שתי גיבורות, שני ספרים חדשים וחשובים בעיני הם הסיפור על תכלת הצב ועל ילד מחמד- תהילה גולדברג והספר שיצא ממש עכשיו אני רק רוצה להיות אני /גלית צוק, עוד שני ספרים חדשים שאני אוהבת מאוד הם הספר לא קוראים לי איזבלה – סיפורה של ילדה שמחליטה שכל יום מכריזה ששמה הוא כשם מנהיגה אחרת ופועלת בהתאם, שתי סינדרלות- עינת וייצמן- בדיוק הספר הזה שאת קוראת ואומרת לעצמך- איך לא חשבתי בעצמי על הרעיון?. ספר נפלא חשוב ומאויר מקסים.
3) מה הספר האחרון שקראת?
“כחוט השני” פרופ’ חוה עציוני הלוי סיפורן של בנות צלפחד. סיפורן של בנות שהעזו לערער בקול על מבנה הירושה הפאטריאכלי. סיפור ובו מערכת היחסים המרכזית אינו של גבר ואישה (למרות שהוא כולל מערכות יחסים רבות כאלו) אלא דווקא סיפור על חמש אחיות. מבחינתי זהו סיפור על “החוט ה-נ-שי-” על החיבור לעשייה שלי ושל נשים אחרות- לביאות- שפועלות לשינוי המציאות הפאטריאכלית בה אנו חיות. חוט מחבר לעשייה של נשים לפני אלפי נשים אותו החוט שיחבר אותנו גם למציאות של הנכדות והנינות שלנו.
“תוחלת החיים של האהבה” של ינץ לוי – כל כך הרבה משפטים היו מעוררי השראה מבחינתי והסגנון שמתאר את המחשבות כחלק מהשיח גם כשהן לא תמיד נאמרות הפיל לי אסימון לגבי מהותו של השיח בכלל
“גוזל” של ארנה קזין – ספר מבריק גיבורה מסוג אחר ופענוח תעלומה בצורה שונה מאוד מהפענוח הגברי הרגיל קראתי בלי יכולת להפסיק אפילו לרגע.
4) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
באופן כללי אני חושבת שספרות של נשים על חוויות נשיות זוכה לפחות הערכה מספרות של גברים על חוויות גבריות. ספריה של פרופ חוה עציוני הלוי ביניהם “אפר על ראשה”, שפחתי בחיקך”, “ולו שתי נשים” “אשת לפידות”, “והמלך לא ידעה” וגם “כחוט השני”. ספריה של יוכי ברנדס ביניהם: “שבע אימהות” ו”מלכים ג'”. הם ספרים מעולים חשובים בכל היבט שהוא. אני חושבת שקיבלו הרבה הערכה לגבי המילה “מספיק” לא בטוחה בכלל.
5) מיהם הסופרים האהובים עלייך?
נראה לי שזה כבר ברור פרופ חוה עציוני הלוי ויוכי ברנדס.
6) ספר עיון מומלץ?
“חדר משלך” וירגיניה וולף – הסימן מבחינתי לספר טוב הוא כמות הקיפולים של המשפטים מעוררי ההשראה. משפטים שגורמים לי “ללכת איתם”, לעשות בהקשרם ולשנות אפילו אם קצת. הספר הזה הוא השראה עצומה בשבילי מתמצת ומרכז את ההבנה של המרחב שחסר כל כך עבור היצירה הנשית, דבר מצחיק שקרה לי בעקבותיו הוא זה: כשהגעתי לאוניברסיטת אוקספורד להרצות – רצתי ו”עמדתי על הדשא” קיבלתי מבטים תמהים עד כעוסים אך הרגשתי שאני ממש מוכרחה עבורה. עבורן. עבורי. מרידה “בקטנה” אבל סימבולית.
גם “בגוף ראשון” בעריכת שלומית ליר בעיני ספר חשוב מאוד – מסות של 8 נשים, סיפורי חיים שמוכיחים שהאישי הוא הפוליטי.
***
טל ברייר בן מוחה היא מייסדת מנהיגותה – פיתוח מנהיגות חינוכית מודעת מגדר – מנחה סדנאות ומרצה על נושאי חינוך ומגדר בארץ ובעולם. לאחרונה ראה אור ספר ילדות וילדים פרי עטה “לביאת” ספר שמזמין את הילדות והילדים למסע לשינוי המציאות המגדרית ספרותית שמרכזה אריות ומציע מנהיגות רחבה של לביאות.
“והם חיו באושר ועושר”… ברוב סיפורי הילדים יש חלוקה ברורה בין תפקיד הגבר והאישה, דיכוטומיה מוחלטת של סוביקט מול אוביקט. כך בסיפורים רבים נסיכים גברים גיבורים מצילים נסיכות יפות שזקוקות להצלה. כך גם גיבורי הספרים מעולם בעלי החיים, גם שם הגיבורים הם כמעט תמיד זכרים. על אריות יש למעלה מ 12 ספרים בעברית אבל אין סיפור שהגיבורה שלו היא הלביאה.
המציאות הספרותית הזו היא מראה של המחשבות, הרצונות והתפיסות שלנו לגבי התפקיד של הבנים והבנות בחברה. הספרות היא מראה של החברה ובו בזמן שותפה ליצירתה ולעיצובה. ספרות מודעת מגדר פותחת קשת אפשרויות לילדות ולילדים ומעודדת כל אחת ואחד למצוא את הלביאה שבפנים.
מיהן דמויות המופת הנלמדות במוסדות החינוכיים? מה המסרים בספרים ובשפה שלנו? אלו מרחבי משחק נפתחים או נסגרים בפני הבנות והבנים? ואיך כל אלו ועוד משפיעים על האפשרויות של הילדות והילדים? הגישה של מנהיגותה, שבראשו עומדת טל ברייר בן מוחה, מושתתת על ההבנה לפיה חינוך מודע מגדר שווה יותר. כלומר המודעות המגדרית אינה מתמצה ‘רק’ בהעלאת ערך השוויון אלא מסייעת בהשגת מטרות חינוכיות רבות: פיתוח סובלנות בין ילדות וילדים, הפחתת אלימות, העמקת סקרנות וחקר ופיתוח מנהיגות אישית. מנהיגות חינוכית מודעת מגדר פותחת קשת אפשרויות רחבה בפני ילדות וילדים בהווה ובעתיד.
השאירו תגובה