הספריה הלאומית פרסמה את נתוני הוצאות הספרים בשנה האחרונה (2015)

אני משתף פה את הנתונים שנשלחו לעיתונות ע”י הספריה הלאומית:

לקראת שבוע הספר מפרסמת הספרייה הלאומית את נתוני הוצאות הספרים בשנה שחלפה (2015). בין הנתונים הבולטים:

• סה”כ יצאו לאור 8,537 פרסומים חדשים בשנת 2015, מהם 7,843 ספרים ועוד 225 ספרים אלקטרוניים. 

• התפרסמו 959 ספרי ילדים ונוער כשהנושאים הפופולאריים הם פנטזיה ומדע בדיוני. 

• המו”לים הגדולים והקטנים מתחזקים על חשבון המו”לים הבינוניים. 

• עלייה קלה בספרי הביכורים בעברית: 388 לעומת 372 אשתקד. 

• הישראלים אוהבים שירה: 345 ספרי שירה מקוריים בעברית יצאו בשנת 2015. 

• בספרות המקור והפרוזה: מעל 120 ספרים עוסקים בקשרי גברים ונשים, כ-75 עוסקים ביחסים בתוך המשפחה, כ-30 ספרים חדשים נכתבו על השואה ו- 13 ספרים על חיילים בזמן ואחרי שירותם הצבאי. 

• עלייה בהוצאת ספרים בשפה הצרפתית: מספר הספרים החדשים בצרפתית בשנת 2015 יותר מכפול ממספר הספרים שיצאו בצרפתית בשנת 2014. 

————————————————————————————–

לקראת שבוע הספר שיפתח השבוע, מפרסמת הספרייה הלאומית את הנתונים השנתיים העוסקים בהוצאות הספרים בישראל, בספרים מתורגמים, בסוגי ההוצאות לאור ובתחומי עיסוקם של הספרים וכן בנושאים חשובים אחרים שיכולים ללמד על מגמות ספרתיות, חברתיות  ותרבותיות בישראל. הנתונים מתייחסים לספרים שהגיעו אל הספרייה הלאומית במהלך שנת 2015.  

כידוע, על פי החוק, כל פרסום שמודפס או מופק בישראל מחויב להימסר לספרייה הלאומית. מדובר בספרים, עיתונים, כתבי עת, דיסקים ובשנים האחרונות גם ספרים דיגיטאליים ומוקלטים.

בשנת 2015 נתקבלו  בספרייה הלאומית 8,537 פרסומים חדשים מהם:

7843 ספרים חדשים;  178 תקליטורים; 21 מפות;  225 ספרים אלקטרוניים ו-270 ספרים מוקלטים. כתבי עת, עיתונים, חומרים ארכיוניים וכד’ אינם נכללים בדוח זה.

עברית ושפות אחרות

כמובן שמרבית הספרים שיוצאים לאור בישראל הם בשפה העברית (85.3%), אחריהם נמצאים הספרים בשפה האנגלית (6%). עלייה קלה נרשמה בספרים בשפה הרוסית (מ 2% אשתקד ל-3.1% מסך הספרים שיצאו בשנת 2015) ועלייה משמעותית בספרים בשפה הצרפתית (1.8% מההוצאה לאור, יותר מכפול משנה שעברה). השפה הערבית שמרה על מקומה היחסי (2.7%) ו-17 שפות אחרות מהוות פחות מ-1%.

פרוזה ושירה

בדומה לשנת 2014, השנה יצאו לאור 1,404 ספרים בקטגוריות פרוזה ושירה, שהם 18% מכלל הפרסום הישראלי (אחוז זהה ב-2014 ו-16% ב-2013). רובם המכריע (1,150 ספרים) בעברית, ומיעוטם ברוסית, אנגלית וערבית .

1,006 ספרים בקטגורית הפרוזה והשירה נכתבו בישראל. שאר הספרים, 398 במספר, תורגמו משלל שפות. הקורא הישראלי חשוף יותר לספרים שתורגמו מאנגלית (יותר מ-70%), אך גם שפות אירופיות, ובמיוחד צרפתית (כ-8%) הם מקור חשוב לקורא הישראלי. רק ספרים מעטים תורגמו משפות אסייתיות, סלאביות ואחרות.

84% מהספרים שנכתבו בישראל (849 ספרים) נכתבו בשפה העברית. יתר הספרים נכתבו בערבית, רוסית, אנגלית וב-7 שפות נוספות.

מה נכתב בעברית בשנת 2015?

הספרות הישראלית בעברית מתחלקת למספר סוגות. הגדולה שבהם פרוזה (כל ספרי הקריאה לסוגיהן) הכולל 464 ספרים, ואחריהם ספרי השירה – 345 במספר. גם 69 קובצי סיפורים קצרים הגיעו לספריה ו-8 מחזות (חלק מהספרים נכללים ביותר מקטגוריה אחת).

מתוך יותר מ-100 ספרי מקור שנושאם הוא התרחשות במקום מסוים, 84% ממוקמים בישראל, ורק 3% אינם קשורים ליהודים, ישראלים או שואה. לעומת זאת, בין משתתפי העלילות ישנה התייחסות למגוון רחב ביותר של מקורות עדתיים וחייהם בישראל ובתפוצות, ביניהם יוצאי טהרן, רוסיה, מצרים, עיראק ו-5 ספרים על יוצאי אתיופיה הגרים בישראל

נושאים הנפוצים בספרות מקור

• קשרים בין המינים (120). לעומתם רק ספרים בודדים יצאו על קשרים חד-מגדריים.

• קשרים ויחסים בתוך המשפחה (75), לרוב בשילוב הורים וילדים אך גם קשרי אחווה וחברות.

• ספרים רבים יחסית (28) עסקו באירועים והתרחשויות הקשורים לשואה.

• כמו בספרי ילדים, גם בספרות למבוגרים ישנה התייחסות לאירוע משמעותיים במעגל החיים: הריון (1) קשיי פריון (2), מחלות (15), אבל (10) ועוד. מטבע הדברים, מרבית הספרים נוטים להציג מקרי קצה ומקרים קשים יותר, כגון עגונות (2), נפגעי התעללות מינית ופיזית (5), קשיי הסתגלות פסיכולוגיים (14).

• 13 ספרים שיצאו השנה עסקו בחיילים ובצה”ל – בהסתגלות לחיים האזרחיים שאחרי השחרור מהצבא,  מערכות יחסים בין חיילים וחיילות, שהות בכלא צבאי ועוד.

ספרי ביכורים

“ספר ביכורים” הוא מונח שנשמע לאחרונה רבות בתקשורת אך לא תמיד ברור למה הכוונה – האם אלו רק ספרי פרוזה? האם מי שכתב לראשונה בחייו ספר מדעי – אקדמי גם כן נכלל בקטגוריה זו?

הספרייה הלאומית בחרה השנה להתמקד בספרי הביכורים בתחומי הספרות היפה למבוגרים, לרבות סיפורים קצרים ושירה, אך בקטגוריה זו לא נכללו ספרי ילדים, הדרכה, יעוץ, עיון ופנאי.

ההגדרה לסופר שהוא  “מחבר ספר ביכורים” מתייחסת לאדם שלא ידוע כי פרסם ספר בתחומי הספרות, הפרוזה והשירה לפחות 24 שנים. במידה והמחבר פרסם ספר בתחום מדעי או אקדמי – עדיין ספרו הספרותי הראשון ייחשב כספר ביכורים.

על פי הגדרות אלו של הספרייה – התקבלו במהלך שנת 2015 451 ספרי ביכורים, מהם 388 ספרים בעברית (לעומת 372 ספרי ביכורים בעברית שיצאו בשנת 2014) . מתוך סה”כ ספרי הביכורים בשפה העברית -51% הם סיפורת,  40% מספרי הביכורים הם  ספרי שירה, ו-9% הינם סיפורים קצרים.

מו”לות בכמויות ובאחוזים

ניתוח המו”לות הישראלית מורכב מאד. מחד, אנו מכירים את המו”לים הגדולים והבינוניים, אשר שמותיהם מוכרים לכל ציבור הקוראים בישראל. מאידך, ישנם “שחקנים” רבים נוספים בענף ההוצאה לאור. בין המו”לים הידועים פחות קיימות הוצאות “בוטיק” המתמחות בשפות זרות, מוסדות ציבור ושלטון, אוניברסיטאות ומשרדים ממשלתיים המוציאים פרסומים מקצועיים, וכן קיים ענף גדול מאוד בהיקפו של אנשים פרטיים המוציאים בעצמם או בסיוע אנשי מקצוע ספרים, ללא סיוע של הוצאת ספרים מוכרת.

השנה, לנוכח הפולמוס הציבורי סביב החוק להגנת הספרות והסופרים, העמקנו בניתוח מספר הכותרים החדשים ביחס לגודל המו”ל.

המגמה השלטת היא גידול משמעותי בכמות הספרים שהוציאו ההוצאות הגדולות (הוצאות שהוציאו לפחות 50 ספרים בשנה האחרונה) והקטנות (הוצאות שהוציאו עד עשרה ספרים), ושחיקה משמעותית בכמות הספרים שהוציאו ההוצאות הבינוניות (הוצאות שהוציאו בין 11 ל-49 ספרים).

המו”לים הגדולים הוציאו לא פחות מ-54% מסך הספרים החדשים (זאת לעומת 50% בשנת 2014), וגם המו”לים הקטנים רשמו עלייה מ-21% מסך הספרים לרבע (25%) מהספרים החדשים. המו”לים הבינוניים לעומתם רשמו צניחה של 7%: מ-28% מסך הספרים לשנת 2014 ל-21% בלבד בשנת 2015.

ספרי הילדים והנוער

קשה להקיף את כל תכולת התחום של 959 ספרי הילדים והנוער  ובכל זאת כמה נתונים מעניינים על תחומי ספרי הילדים והנוער:

• השנה הגיעו לספרייה לפחות 117 ספרי ילדים בחרוזים, בנוסף ל-23 ספרי שירה לילדים.

• 27% מספרות הילדים מתורגמת, בעיקר מאנגלית אך רבים גם מאיטלקית, שוודית, גרמנית וצרפתית. לא הכל באמת מתורגם: לא מעט ספרים כאלו הם למעשה ספרי תמונות לפעוטות, שבעיקר תרגמו בהם את התמונות. לעתים יש טעויות משעשעות: ספרונים שמציגים תמונות של שעונים שבהן השעות 3 ו-9 הוחלפו במקומם.

• הספר המתורגם ביותר השנה: הנסיך הקטן (5 מהדורות שונות), והסופרת המתורגמת ביותר: אסטריד לינדגרן.

• מספרי גלילה רון פדר עמית הגיעו 12 חדשים, ואחריה מ. ספרא (7). סופר זה מייצג ז’אנר של סופרים וסופרות בעולם החרדי אשר אינם חותמים בשמם, או לא בשמם המלא, כגון א. בת מלך, “אמא של לאה’לה”, א. ניינבוים ועוד.

• לא נס לחם גם של סופרים ותיקים יותר, כגון לאה גולדברג ולוין קיפניס, הזוכים לעדנה מתמדת גם בזכות יוזמת “ספרית פיג’מה”. במקרים רבים סופרי ילדים נוטים להיות “סופרים חד פעמיים”, כאשר בממוצע סופרי ילדים כותבים רק שני ספרים במהלך שנים רבות.

• בספרי ילדים ישנו גיוון רב בנושאים, הרבה מעבר לספרי המבוגרים. ניתן לקרוא על חיות שגרתיות ככלב, דב וחתול, אך גם על קרנף, יען, אייל הצפון ולוטרה.

• פנטזיה ומדע בדיוני הינם נושאים מועדפים. פיות, דרקונים, מפלצות ורוחות רפאים ומתחרים על שטח מדף עם טייסי חלל וחייזרים.

• גם ההווה מוצא לו מקום: ספרים על מלחמות ישראל, על חברויות בין-עדתיות, על התמודדות עם מחלות, ילדות לנוכח גירושי הורים, שני ספרים על אתיופיה הם דוגמאות בודדות ממגוון נושאי החיים המשתקפים בספרות הילדים.

• בל נשכח את הפעוטות: 72 ספרי קרטון קשיח ו-40 ספרים בצורות מיוחדות יצאו השנה.

דיגיטלי ואודיו

איסוף ספרים ופרסומים אחרים בעולם הדיגיטלי הוא אחד האתגרים המרכזיים שספריות לאומיות מתמודדות איתם בשנים האחרונות. בשנת 2015 נקלטו 225 ספרים אלקטרוניים בספרייה. פורמט דיגיטלי אחר התופס תאוצה הינו ספרים מוקלטים. 270 הקלטות ספרים מחברת iCast שיצאו ב-2015 נוספו בספרייה, בהם הקלטות של ספרי ילדים, ספרי פרוזה עדכניים, ספרות קלאסית ועוד. השנה נוספו לפורמט זה גם ספרי שירה.

אחת היוזמות המרכזיות בתחום הדיגיטלי השנה היה איסוף דיגיטלי של עיתונות. עיתונות היום מופיעה בשלל צורות, בהם עיתונות מודפסת, אתרי תוכן, עלונים הנשלחים לרשימות תפוצה ועוד. הספרייה עובדת על בניית אוסף דיגיטלי גדל והולך בתחום זה, הכולל למעלה מ-200 עיתונים, שבעתיד יהפוך לאוסף עיתונות דיגיטלית. העיתונים מגיעים כקבצים הנשלחים מהמוציאים לאור או בהורדות מהאינטרנט.

פעולות אלו נעשות במקביל לארכוב העתקי אתרי האינטרנט הישראליים בארכיונט.

לסיכום הדוח השנתי של הספרייה הלאומית אומר מנהל הספרייה אורן וינברג כי בשנים האחרונות עלתה המודעות בקרב מו”לים להעביר ספרים, עיתונים ואת כל שאר הפרסומים הרלוונטיים לספרייה הלאומית ובכך הם מסייעים מאוד לשפר את יכולתה של הספרייה להעריך ולמדוד את המידע המתקבל כמו גם לוודא שאוספי הספרייה מקיפים את כל רוחב היריעה של הפרסומים במדינת ישראל.

“על ידי ניתוח נכון של דפוסי ההוצאה לאור, אנחנו מתחקים אחר אופנות ומגמות בתרבות הישראלית. כך למשל דגשים משתנים בספרות הישראלית יכולים להעיד על שינויים בתחומי העניין של החברה ובצריכת הפנאי שלה”, אומר וינברג.

לדעתו, בהקשר של החוק להגנת הספרות והסופרים בישראל, הדוח אינו מצביע על שינוי דרמטי בהיקף הוצאות הספרים בשנים האחרונות וכמו כן אין גם שינוי משמעותי במספר ההוצאות לאור של ספרי הביכורים.

גם השינויים בעקבות כניסתו לזירה של הספר הדיגיטלי איטיים, אך גידול במגוון המכשירים התומכים בעברית ושיפור ביצועיהם עשויים להגביר את השימוש בפורמט הדיגיטלי, על כל המשתמע מכך.