היי יותם, אנחנו נפגשים כאן לכבוד יריד הספרות העצמאית “קריאת כיוון” שיתקיים (זו השנה השלישית ברציפות) ב-9-10 ביוני בטוקהאוס בנמל תל אביב. נתחיל בהתחלה – מה גרם לך לייסד יריד כזה?

החלטתי ליזום את “קריאת כיוון” בעקבות דרך החתחתים שעברתי עת ניסיתי להוציא את ספרי הראשון לאור, לפני מספר שנים. מהר מאוד הבנתי עד כמה התחום הזה נגוע ומסואב ועד כמה, כמו בענף החקלאות, המרוויח השולי ביותר הוא זה שמצמיח ירק וספר מן הארץ, זה שעושה את עיקר העבודה ושעל גבו כולם רוכבים. בדרך כלל נהוג להאשים בכך את דואופול החנויות “צומת ספרים” ו”סטימצקי”, אולם אחראים לכך גם המפיצים (שבלעדיהם לא ניתן להכניס ספר לחנויות) וגם הוצאות הספרים ששיקוליהן לרוב פיננסיים (כך למשל; ספר צריך להיות בגודל מסוים, כדי שבמכירתו יהיה רווח מקסימלי ביחס של מספר עמודים והשקעה כלכלית אל מול מחיר) ושבמקרים רבים דורשות מהכותב (תוך חלוקת מחמאות נבובות, שחודרות ללב המבקש לשמוע) להשתתף במימון ההוצאה לאור, כשבפועל הוא למעשה המממן היחיד או הכמעט יחיד של ספרו. זהו תחום מכור, על כל הבטיו. לא פלא שיותר ויותר יוצרים בוחרים להוציא את ספריהם לאור בעצמם. אומנם לספרות עצמאית יש במקרים רבים ניחוח זול, של ספרות שנדחתה בכל המקומות עד שמומנה על ידי יוצריה, אבל מדהים לגלות כמה פנינים נוצרות בדרך זו והן רק הולכות ומתרבות.

“קריאת כיוון” – ירידי הספרות העצמאית נועדו לתת מענה למצוקה זו של היוצרים ולאפשר להם למכור את יצירותיהם ללא פערי תיווך (למעט דמי השכירות של דוכן באכסניה המארחת) כמו גם לחשוף את הקהל ליצירות חדשות, אחרות, שבמקרים רבים לא עושות את דרכן אל מדפי חנויות הספרים ולא בהכרח בשל פגם באיכותן, אלא בשל שיקולים אחרים לחלוטין. הירידים גם מאפשרים קיומו של מפגש בלתי אמצעי בין קהל הקוראים לבין היוצרים, דבר שאינו מתאפשר תמיד ובוודאי שלא בהיקף רחב. 

10256200_238546366348732_3803180639610734413_n

איך אתה רואה את עתידה של הספרות העצמאית בישראל? לאן היא תתפתח? ושאלה נוספת – יש לך תוכניות עתידיות לגבי היריד והתנהלותו בשנים הבאות?

דבר אחד ברור: ליותר ויותר אנשים קיים הצורך ליצור ולשתף ביצירתם, בין אם סיפור, בין אם שיר. אני סבור שדרך הרשתות החברתיות יכולים להיווצר יוצרים מוכרים, לפחות בפורמטים מסוימים, קצרים וקומפקטיים ברוחה ימים המהירים הללו וברוח הפוסטים בפייסבוק. אני מניח שבהדרגה תחלחל גם לארץ הספרות האלקטרונית, המוזילה מאוד את עלויות יצירת הספר. מכל הטעמים הללו אני משער שהענף הזה ייעשה רווח יותר ויותר. במובנים מסוימים זה פתח להצפת השוק ביצירות בינוניות (אך אותנטיות!), אולם גם כאן אני מוצא נקודה חיובית והיא שהקהל עצמו יהיה המבקר ולא הגמונית המבקרים הקיימת היום שמחליטה מה לפרסם וכיצד ושגם שיקוליה אינם תמיד אובייקטיביים ואף לא תמיד כשרים.

החזון שלי הוא ש”קריאת כיוון” יהפוך להיות יריד שנתי ממוסד, מוכר ומוערך הן על ידי יוצרים והן על ידי קהל מבקרים שייערך במספר ערים בישראל. ארגון יריד כזה הוא משימה לא פשוטה שדורשת משאבים רבים וגוזלת זמן רב.

מה דעתך על חוק הספרים וביטולו? והאם תהיה השפעה לביטול החוק על היריד השנה?

אני סבור שהחוק מלכתחילה לקה בחסר. אני סבור שהחקיקה צריכה בראש ובראשונה להתייחס לאחוזי המכירה שמגיעים בסופו של דבר ליוצר, ללא קשר למחירו של הספר, ולא מעבר לכך.

באופן אישי, אני מייחל ליום שבו סופרים ידועים שמלינים רבות על המצב (כדוגמת חיים באר) יחליטו להוציא ספרים שלא יימכרו בדואופול, אלא רק דרך חנויות ספרים פרטיות ודרך אתר אינטרנט שיקימו הם או ההוצאה שלהם (אם תהיה כזו) לשם כך. אני סבור שמהלך נועז כזה יכול לשנות את כל מה שחוק הספרים לא עשה ולא יעשה, אולם היכן הם אותם סופרים שמוכנים לשאת עיניהם מהמקלדת ולהפוך לשופר?

10151333_238546243015411_8552852031053624726_n

תוכל להמליץ על ספרים שיצאו בהוצאה עצמית ואהבת במיוחד?

אני לא סבור שמקומי כאן להמליץ או לפסול ספרים (למרות שכמובן ביכולתי לעשות זאת). הראיון הזה אינו עוסק בי כפרסונה, אלא במצב קיים. כמי שער לאיכותו של טקסט, לשפה עברית תקינה, לניקוד נכון, לעימוד מוקפד ולעיצוב אסתטי ונאה של העטיפה אני יכול לומר שישנם ספרים רבים כאלו (בין אם נושאיהם מעניינים אותי או לא!). ארשה לעצמי להרחיב מעט את התשובה ולומר שיש מקום להגדיר תחילה ספרות עצמאית. האופן שבו ספרים רואים כיום אור נע אל ספקטרום רחב. קצה אחד שלו הוא החלטה של הוצאה להוציא ספר במימונה (ובעריכתה) ועד מצב שבו בכותב מוציא לאור את ספרו בעצמו. דווקא המצב הבעייתי שעליו הרחבתי בתשובתי לשאלתך הראשונה יוצר הרבה “יצירי כלאיים”. יש היום הוצאות פרטיות, חלקן מקצועיות לעילא וחלקן לא מקצועיות כלל, שמוציאות לאור ספרים, לעתים כמפיקות בלבד ולעתים כחתומות על ההוצאה. גם זה תחום פרוץ, ההולך ונפרץ, שבו לא נעשה כל סדר (ואולי לא ניתן לעשות כזה).

ולסיום – אתה חוקר את הודו וטיבט, מדריך טיולים במזרח ושני הספרים העצמאיים שפרסמת (“מסאלה” ו-“חמצן דליל”) קשורים בתרבות המזרח. מה אתה יכול לספר על תרבות הקריאה ושוק הספרים במקומות האלה, ומה מצבה של הספרות העצמאית שם (במידה והיא קיימת)? 

הודו היא תת יבשת וכשמה כן היא, המו”לות משתנה מאזור לאזור וממקום למקום. יש ספרות עצמאית בהודו ופן שלם שלה הוא פן דתי שמפרסמים אשראמים והיא מאד בולטת. במקביל, קיים בהודו קיים שוק זיופים וגניבת זכויות יוצרים עצום של ספרות מערבית וקשה מאד להתחקות אחרי מי שאחראי לזה. אל מעמד הביניים חודרת עכשיו הספרות האלקטרונית וזה הולך וגדל.

הטיבטים חצויים – חלקם חיים בסין וכל מה שמפורסם שם צריך לעבור דרך הצנזורה הסינית. לעומת זאת, כל מי שנמצא במקומות הנתפסים כחופשיים צריך לעבור את הצנזורה של הדלאי למה. הוא ואנשיו הם צנזורים קשים ואכזריים עד כדי סתימת פיות בכוח של כל מי שלא משרת את האג’נדה שלהם. לדוגמא לא תמצא ספרות טיבטית שמתארת את מאבק הטיבטים נגד הסינים. בתקופה האחרונה יש פריחה של יש ספרות מחתרתית שמוציאים לאור בני הדור השני שנמאס להם והם רוצים תשובות ברורות, אלה מתפרסמים חרף רצונו של הדלאי לאמה.

***

קריאת כיוון – יריד הספרות העצמאית ה- 3 מגיע בפעם הראשונה לתל אביב ויתקיים בטוקהאוס בנמל ת”א ביום חמישי 9.6 בשעות 22:00- 17:00 וביום שישי 10.6 בשעות 18:00- 10:00.

יריד “קריאת כיוון”, יוזמה של יותם יעקבסון, קם על מנת ליצור פלטפורמה עצמאית ובלתי תלויה למכירת ספרות עצמאית, לאפשר לציבור להכיר את היוצרים עצמם, למחות על הדואופול ששולט בשוק הספרים בארץ- היום יותר מאי פעם על רקע ביטול חוק הספרים ובעיקר ליהנות ולרכוש ספרות משובחת.  ב”קריאת כיוון” ישתתפו עשרות סופרים, משוררים, מאיירים ומו”לים פרטיים.

נותרו מקומות אחרונים למשתתפים נוספים והמעוניינים יכולים לצור קשר עם טוקהאוס בטל. 03-5445500.

קריאת כיוון - לוגו

קריאת כיוון. צילום יותם יעקובסון