סיפור קצר: “תָחָנָת עוֹמֶק” מאת אופק קהילה (מתוך הספר “הלילה של האוניברסיטה”)

יוֹם אֶחָד קִיבָּלְתִי אוֹמֶץ. הָיית עִם חָבֶרִים. נִיגָשְתִי אֶלָיך וֶאָמָרְתִי: מָה שֶהָייתִי רוֹצָה לִהִיוֹת זֶה הָרֹאש הָכָּרוּת וֶהָיָפֶה שֶלָך. צָחָקְת. מִישֶהוּ אָמָר לֶמִישֶהוּ אָחֶר נִרְאֶה לִי שֶהִיא שִיכּוֹרָה וֶהָלָכְתֶם. אָנִי חָזָרְתִי לָצִיוּר שֶנָתָן לִי אֶת הָרָעָיוֹן. זֶה הָיָה דְיוּקָן שֶל נָעָרָה צֶעִירָה עִם סִימוּנֶי גְזִירָה עָל הָצָוָואר. עָמָדֶתִי מוּלוֹ שָעוֹת עָד שֶהֶתְחָלְתִי לֶהָרְגִיש אֶיך הָפָּס הָמֶקוּוְקָו מִתְגָלֶה לִי עָל הָעוֹר. אָחָר כָּך קוֹרִים הָרְבֶּה דְבָרִים וֶצֶעָקוֹת. אָת כְּבָר לֹא נִמְצֶאת שָם אָז אָנִי מָמְשִיכָה בָּמוּזֶיאוֹן בֶּין הָתְמוּנוֹת וֶהָאָנָשִים. כֹּל כָּמָה רֶגָעִים הָגָוָון הָכְּלָלִי שֶל הָתְמוּנוֹת מִשְתָנֶה. פָּעָם זֶה אָדוֹם. פָּעָם זֶה כָּחוֹל כֶּהֶה. אָנִי נִכְנֶסֶת לֶדֶלֶת שֶכָּתוּב עָלֶיהָ הָלָילָה. עָכְשָיו אָנִי בָּחוּץ. אָנִי מָדְלִיקָה סִיגָרְיָה. הָלָילָה קָרִיר וֶחָלָב. הָפָּנָסִים שֶל הָמוּזֶיאוֹן מִסְתָתְרִים בֶּין הָעֶצִים וֶעוֹשִׂים תֶאָטְרוֹן שֶל צְלָלִים עִם הָרוּח. אָנִי מִסְתָכֶּלֶת עָלֶיהֶם וֶמֶעָשֶנֶת. פָּעָם הָלָכְתִי שָעָה שְלֶמָה בָּקוֹר רָק כֶּדֶי לֶהָגִיעָ אֶלָיך הָבָּיתָה. אָנִי לֹא יוֹדָעָת אִם הָיית בָּבָּית אוֹ לֹא. לֹא הָייתִי אָמוּרָה לִהִיוֹת שָם. אָנִי מִסְתוֹבֶבֶת מִסָבִיב לָבָּית וֶנִשְׂרֶטֶת מִשִׂיחִים כִּי אָנִי לֹא שָׂמָה לֶב לֶאָן אָנִי הוֹלֶכֶת. בָּסוֹף אָנִי מֶוָותֶרֶת וֶחוֹזֶרֶת הָבָּיתָה וֶכְּשֶאָנִי חוֹזֶרֶת הָרָגְלָיים שֶלִי נֶפוּחוֹת. אָנִי מֶקָוָוה שֶלֹא יָדָעת מִזֶה. כֹּל הָעִנְיָין שֶל הָהָלִיכוֹת נִמְשָך תְקוּפָה דֶי אָרוּכָּה. הָייתִי צְרִיכָה לֶהָתְחִיל לָעָשׂוֹת דְבָרִים אָחֶרִים כֶּדֶי לִפְרוֹק אֶת הָמֶתָח וֶלֹא לָצֶאת שוּב לָטִיוּל הָחוֹלֶה הָזֶה. מִחוּץ לָמוּזֶיאוֹן שוֹמְעִים רֶעָשִים וֶצֶעָקוֹת שֶבָּאוֹת מִבִּפְנִים. אָנִי מִתְרָחֶקֶת לֶתוֹך הָחָשֶיכָה אָבָל הָחָשֶיכָה הוֹפֶכֶת לֶאוֹר. אָנִי בֶּחֶדֶר מָדְרֶגוֹת. אָנִי מֶצָלְצֶלֶת בָּפָּעָמוֹן וֶפּוֹתְחִים לִי אֶת הָדֶלֶת. יֶש הָרְבֶּה רָעָש וֶהָרְבֶּה אָנָשִים בֶּדִירָה קְטָנָה. יֶש מוּזִיקָה חָזָקָה שֶל הָקְיוּר. אָנִי נִכְנֶסֶת לֶאֶיזֶה חֶדֶר בֶּסוֹף הָמִסְדָרוֹן וֶרוֹאָה אוֹתָך עָל הָמִיטָה עִם כָּמָה בָּנוֹת. כְּשֶאָנִי נִכְנֶסֶת כּוּלָן שוֹתְקוֹת. אָת מָּבִּיטָה בִּי בֶּצוּרָה שֶגוֹרֶמֶת לִי לֶמָלְמֶל סְלִיחָה וֶלִסְגוֹר בֶּעָדִינוּת אֶת הָדֶלֶת. אֶין לִי בֶּאֶמֶת מָה לָעָשׂוֹת פֹּה. אֶין. אָנִי מוּקֶפֶת בֶּאָנָשִים וֶמָרְגִישָה הָכִי לֶבָד בָּעוֹלָם. מָה שֶהָייתִי רוֹצָה זֶה לִהִיוֹת לֶבָד וֶאִיתָך. מָה שֶהָייתִי רוֹצָה לִהִיוֹת זֶה לֶבָד וֶאִיתָך בָּחוֹשֶך. מִישֶהוּ מָחְלִיט שֶמֶשָׂחְקִים בֶּמָחְבּוֹאִים וֶאָנִי מִסְתָתֶרֶת בֶּתוֹך הָאָרוֹן. אָבָל אָף אֶחָד לֹא מֶחָפֶּשׂ אוֹתִי שָם אָז אָנִי יוֹצֶאת מֶהָדִירָה וֶהוֹלֶכֶת לֶבָד הָבָּיתָה. הָלָילָה חָשוּך וֶמוּאָר. אָנִי הוֹלֶכֶת הָבָּיתָה וֶמֶדָמְיֶינֶת שֶאָנִי עָדָיין בָּאָרוֹן. מִחוּץ לָאָרוֹן יֶש דִיבּוּרִים וֶצִחְקוּקִים וֶאָנִי שוֹמָעָת אוֹתָך מֶדָבֶּרֶת. בֶּאֶיזֶשֶהוּ שָלָב אָת פּוֹתָחָת אוֹתוֹ וֶאָנִי לֹא שָם אָז אָת סוֹגֶרֶת אוֹתוֹ וֶמָמְשִיכָה לֶדָבֶּר עִם הָחָבֶרוֹת שֶלָך. אָתֶן צוֹחְקוֹת. מִישֶהוּ מוֹצִיא אֶת הָקְיוּר וֶמָתְחִילִים לֶהִתְוָוכֶּח עָל הָמוּזִיקָה. הָרָעָש הוֹלֶך וֶגוֹבֶר. סֶבֶך צְלָלִים וֶשִׂיחִים שֶל הָלָילָה. רֶחוֹבוֹת אָרוּכִּים וֶרֶיקִים. לֶבָד וֶאִיתָך בָּחוֹשֶך שֶל הָלָילָה. פִּתְאוֹם אָנִי אִיתָך בֶּמִגְדָלֶי פָּעָמוֹנִים. אָנָחְנוּ קוֹפְצוֹת מִגָג לֶגָג וֶקוֹפְאוֹת מִקוֹר בָּלָילָה. וֶנִתְלוֹת עָל הָחֶבֶל הָכָּחוֹל וֶמֶצָלְצֶלוֹת בָּפָּעָמוֹן וֶהָלָילָה כָּחוֹל וֶקוֹפֶא… אָחָר כָּך בָּאִים עוֹד אָנָשִים וֶאָנָחְנוּ מָתְחִילִים לֶשָׂחֶק בֶּמָחְבּוֹאִים בֶּין הָמִרְפָּסוֹת. יֶש מֶסִיבּוֹת. פּוֹתְחִים בָּקְבּוּק כָּחוֹל וֶשוֹתִים וֶנִהִיים כְּחוּלִים כְּמוֹ הָלָילָה. יֶש מָלְאָכִים עָל הָגָגוֹת. אָנִי רוֹדֶפֶת אָחָרָיך בֶּין הָגָגוֹת. אָת צוֹחֶקֶת וֶעָפָה לָמִגְדָל הָבָּא. יֶש לָך כּוֹח. אָת שוֹתָה וֶצוֹחֶקֶת הָמוֹן. אָחָר כָּך אָת גָם שָׂמָה מָסֶיכָה וֶאָנִי לֹא יוֹדָעָת מִי אָת. יֶש מָלֶא אָת וֶכּוּלְכֶן צוֹחְקוֹת הָמוֹן. אִם רָק הָיית עוֹצֶרֶת הָייתִי יֶכוֹלָה לֶהָסְבִּיר. אָנִי לֹא רוֹצָה לֶהָטְרִיד אוֹתָך. כֹּל מָה שֶאָנִי רוֹצָה לִהִיוֹת זֶה הָרֹאש הָיָפֶה וֶהָכָּרוּת שֶלָך. תִסְתָכְּלִי עָל הָצָוָואר שֶלִי. אָת רוֹאָה אֶת הָסִימוּנִים? הָסִימוּנִים הָאֶלֶה הִתְגָלוּ בִּשְבִילֶך, שֶיִהִיֶה לָך יוֹתֶר קָל. שֶתוּכְלִי בֶּקָלוּת לִכְּרוֹת לִי אֶת הָרֹאש וֶלִתְלוֹת אוֹתוֹ יָפֶה עָל הָקִיר שֶלָך. אוֹ לִשְמוֹר אוֹתוֹ בֶּתוֹך קוּפְסָא. אָחְרֶי שֶהֶפְסָקְתִי עִם הָהָלִיכוֹת הָייתִי חָיֶיבֶת לִפְרוֹק אֶת כֹּל הָמֶתָח הָזֶה… יֶש מָלֶא אָת וֶכּוּלְכֶן קוֹפְצוֹת בֶּין הָגָגוֹת. אָבָל אָף אָחָת לֹא אָת. לוֹקֶח לִי זְמָן לֶהָבִין אֶת זֶה. כּוּלָן פֹּה זֶה אָנִי כִּי זֶה רָק הָחָלוֹמוֹת שֶלִי. אָפִילוּ לֹא אָת אָחָת. תָמִיד זֹאת רָק אָנִי וֶאָנִי הוֹלֶכֶת בֶּתוֹך הָלָילָה. אוֹר צָהוֹב שֶל פָּנָסִים. צָהוֹב עָל אָבָנִים. צָהוֹב עָל צְמָחִים שֶמֶטָפְּסִים עָל הָקִירוֹת. צָהוֹב עָל נִיצָנִים שֶל הָשָׂרָך וֶהָקִירוֹת מִצְטָלְפִים בֶּעָנָפִים עָד שֶעוֹלֶה לָהֶם הָחֶנֶק. הָכֹּל יִהִיֶה יוֹתֶר פָּשוּט כְּשֶלֹא יִהִיֶה לִי גוּף מִתָחָת לָצָוָואר… עָכְשָיו אָנִי הָלָילָה וֶאֶין לִי גוּף. אָנִי כֹּל מָה שֶאָנִי רוֹאָה וֶמֶכִּירָה בֶּתוֹך הָעִיר. הָכֹּל זֶה לָגָעָת. לֹא צָרִיך לִבְחוֹר. הָכֹּל נוֹגֶעָ בֶּהָכֹּל בֶּתוֹך הָחוֹשֶך. הָכֹּל מִשְתָפְשֶף. הָכֹּל יִהִיֶה יוֹתֶר פָּשוּט כְּשֶהָמָוֶות יִהִיֶה צוּרָה חָדָשָה שֶל חָיים. כֹּל מָה שֶאָת צְרִיכָה לָעָשׂוֹת זֶה לֶחָכּוֹת לִי שְנִיָה וֶלֶהָסְכִּים לָבָּקָשָה שֶלִי. לָבָּקָשָה הָיֶחִידָה. שְתֶינוּ נֶדָבֶּר בֶּמִילִים שְקֶטוֹת. כֹּל מָה שֶתִצְטָרְכִי לָעָשׂוֹת זֶה לֶהָנְהֶן בֶּהָסְכָּמָה. עָכְשָיו אָנִי רֹאש כָּרוּת וֶמֶדָמֶם שֶתָלוּי עָל הָקִיר הָכָּחוֹל שֶלָך. זֶה שִילוּב מֶהָמֶם שֶל צְבָעִים. גָם אָנִי מָדְהִימָה. עָכְשָיו אָנִי הָכִי יָפָה שֶהָייתִי אֶי פָּעָם. אָת רוֹאָה? כֹּל יוֹם אָת נִכְנֶסֶת לָחֶדֶר וֶמֶנָקָה מֶעָלָי אֶת הָאָבָק. אָנִי מֶחָיֶיכֶת בֶּשֶקֶט וֶלֹא אוֹמֶרֶת מִילָה. לֹא צָרִיך לֶהָגִיד שוּם דָבָר כְּשֶמֶאוּשָרִים. בָּלֶילוֹת יֶש בָּחֶדֶר מֶנוֹרָה כְּחָלְחָלָה שֶמִסְתוֹבֶבֶת וֶזוֹרֶקֶת צְלָלִים עָל הָקִירוֹת. אָנִי אוֹהֶבֶת אֶת הָחָיים הָאֶלֶה בָּחֶדֶר שֶלָך. הָחָיים שֶל הָמָוֶות שֶלִי נִפְלָאִים. אָת יוֹדָעָת לָמָה? כִּי אָנִי זֶה הָרֹאש הָכָּרוּת שֶלָך. הָרֹאש הָכָּרוּת וֶהָיָפֶה שֶלָך. תָבִיאִי חָבֶרוֹת וֶתָצְבִּיעִי עָלָי וֶתִזְרֶקִי מֶסִיבּוֹת בָּחֶדֶר. זֶה יִהִיֶה נִפְלָא. אָחָר כָּך הָדְבָרִים קְצָת מִשְתָנִים. עָכְשָיו יֶש רָאשִים חָדָשִים בֶּתוֹך הָחֶדֶר. תָלִית אוֹתָם לֶיָדִי. וֶלֹא תָמִיד אָת זוֹכֶרֶת לֶנָקוֹת מִמֶנִי אָבָק אָבָל זֶה לֹא נוֹרָא, זֶה בֶּסֶדֶר. אָנִי עָדָיין מֶחָיֶיכֶת אֶלָיך בֶּשֶקֶט כְּשֶאָת נִכְנֶסֶת, וֶאָנִי יוֹדָעָת שֶאָת גָם. כֹּל הָרָאשִים הֶם שֶל בָּחוּרוֹת צֶעִירוֹת כָּמוֹנִי. גָם הֶן מֶחָייכוֹת אֶלָיך. אָבָל אָף אָחָת לֹא מֶחָיֶיכֶת כְּמוֹ שֶאָנִי יֶכוֹלָה לֶחָיֶיך. לֶאָף אָחָת כָּאן לֹא אֶכְפָּת מִמֶך יוֹתֶר מִמֶנִי. בָּלֶילוֹת הָמֶנוֹרָה שֶלִי סוֹבֶבֶת צְלָלִים וֶאָנִי לֶאָט לֶאָט נִרְדֶמֶת וֶיֶשֶנָה כְּשֶאָנִי תְלוּיָה. כְּמוֹ מֶטָפֶּסֶת הָרִים. וֶבָּפֶּעָמִים הָמוּעָטוֹת שֶאָת נִזְכֶּרֶת לֶנָקוֹת אוֹתִי אָנִי כֹּל כָּך מֶאוּשֶרֶת שֶאָנִי יֶכוֹלָה לִקְפוֹץ מִשִׂמְחָה וֶלֶהִתְגָלְגֶל עָל הָשָטִיח. כָּכָה אָנִי שְׂמֶחָה. אָנִי זֶה הָרֹאש הָכָּרוּת שֶלָך. הָרֹאש שֶהוּא הָכֶּלֶב הָשָפוּט שֶלָך. וֶכֹּל הָזוֹנוֹת הָאֶלֶה בֶּיָחָד לֹא אוֹהָבוֹת אוֹתָך יוֹתֶר מִמֶנִי. אָחָר כָּך דְבָרִים מִשְתָנִים. אָנִי יוֹדָעָת. כְּבָר אֶין מָקוֹם בִּשְבִילִי עָל הָקִיר. אָנִי לֹא יָפָה כְּמוֹ שֶהָייתִי פָּעָם. וֶאָנִי קְצָת מָתְחִילָה לֶהָסְרִיח. אָת מוֹרִידָה אוֹתִי מֶהָקִיר וֶאָנִי רוֹאָה עָלָיך שֶאָת נִגְעֶלֶת אָבָל זֶה לֹא נוֹרָא. בֶּאֶמֶת שֶאָנִי מֶבִינָה. אָת שָׂמָה אֶת הָרֹאש שֶלִי בֶּתוֹך קוּפְסָא יֶשָנָה. וֶכָּכָה זֶה בֶּסֶדֶר. בָּלֶילוֹת אָנִי יֶשֶנָה בֶּתוֹך הָקוּפְסָא וֶזֶה קְצָת קָשֶה לִרְאוֹת אֶת מָעָרְפוֹלֶת הָצְלָלִים. לִפְעָמִים הָרָאשִים הָאָחֶרִים יוֹרְקִים לֶתוֹך הָקוּפְסָא. לִפְעָמִים הֶם פּוֹגְעִים. בֶּסוֹפוֹ שֶל דָבָר לֹא נִשְאָר מִמֶנִי שוּם דָבָר וֶאָז אָת מֶעִיפָה אוֹתִי לָזֶבֶל. אָנִי גוּש שָחוֹר שֶל עוֹר וֶשֶל שֶׂיעָר וֶאֶיזֶה כֶּלֶב חוֹפֶר אוֹתִי מֶהָפָּח וֶאָנִי מִתְגָלְגֶלֶת. וֶעוֹבֶרֶת בֶּמִגְרָש כָּדוּרֶגֶל וֶהָיֶלָדִים בּוֹעָטִים וֶהָנֶמָלִים אוֹכְלוֹת מִמֶנִי חָלָקִים וֶאָנִי מִתְגָלְגֶלֶת עָד הָבָּית, וֶנוֹעֶלֶת אֶת עָצְמִי בָּשֶירוּתִים וֶנוֹגָעָת בֶּעָצְמִי בָּחוֹשֶך וֶמֶשָפְשֶפֶת אֶת עָצְמִי חָזָק עָד שֶזֶה כּוֹאֶב וֶזֶה אִיתָך.

***

אופק קהילה, יליד 1987, סטודנט לתואר שני בספרות ספרדית ולטינו אמריקאית, יוצר ומפרסם את ספריו בצורה עצמאית.

לפרויקט ההדסטארט לספר “הלילה של האוניברסיטה” (שמתוכו לקוח הסיפור “תחנת עומק”) לחצו כאן. 

עורכת מדור הסיפורים הקצרים ב”קורא בספרים” היא תמי לבנת מלכה. 

סיפורים ניתן לשלוח למייל הבא: tammymalka@gmail.com