מידע על ספרים חדשים אפשר לשלוח למייל הבא תחת הכותרת “ספרים חדשים” ושם ההוצאה: korebasfarim@gmail.com
אחוזת בית
בחדר זר
מאת דיימון גאלגוט
מאנגלית: אסנת הדר
מועמד לפרס הבּוּקר לשנת 2010
בחור צעיר ובודד ששמו דיימון יוצא לשלושה מסעות. הסיבה לצאתו לדרך לא ברורה לו, גם אין לו תוכנית מסודרת לקראת כל אחד מהמסעות האלה. הוא יוצא לדרך רק משום שהוא מרגיש שאינו יכול עוד להישאר במקום אחד. הוא מרגיש צורך דחוף לזוז, להתרחק מביתו, לחפש דבר-מה. אלא שהוא אינו יודע מה הוא מחפש, ומקווה למצוא את התשובה באחד המסעות. הוא יוצא להודו, ואז לאירופה ולבסוף למזרח אפריקה, ובכל מסע פוגש מישהו או מישהי שנעשים שותפיו לדרך. אלא שבכל מסע מתייחס אליו שותפו באופן שונה. דיימון מוצא את עצמו פעם בתפקיד המעריץ, פעם בתפקיד המאהב, ופעם בתפקיד המשגיח, ועל פי התפקידים האלה נקראים גם פרקי הרומן. שלושת המסעות – החיצוניים והפנימיים כאחד – מסתיימים כולם באסון ומשנים את חייו.
כתיבתו של דיימון גאלגוט מתעתעת בקורא. המספר מדווח בגוף שלישי על קורותיו של דיימון, אך בוחר לעתים לעבור לסיפור בגוף ראשון. שפתו פשוטה וישירה, אך גאלגוט נמנע לחלוטין משימוש בסימני שאלה ובסימון מרכאות לציון דיבור ישיר. התוצאה היא טקסט אינטימי מאוד, עוצמתי וייחודי, שעוסק בהגדרות זהות, בתחושות בדידות קיומית וברגשות עזים של תשוקה, זעם וחמלה.
דיימון גאלגוט הוא אחד מהסופרים הדרום-אפריקאים הבולטים כיום, יליד פרטוריה, 1963. ספריו תורגמו לעשרות שפות וזכו לשבחים ולמועמדויות לפרסים יוקרתיים. בנוסף לרומן זה, גם הרומן “הרופא הטוב” היה מועמד לפרס הבּוּקר (בשנת 2003) וראה אור בעברית ב2006 (בהוצאת כתר).
גאלגוט, בוגר המסלול ללימודי דרמה באוניברסיטת קייפטאון, היה רק בן שבע-עשרה כשפרסם את ספרו הראשון. קובץ סיפוריו משנת 1988, Small Circle of Beings, מבוסס על מאבקו הממושך במחלת הסרטן, שלקה בה בגיל שש. כיום גאלגוט מתגורר בקייפטאון. הוא חובב טיולים ויוגה, וכמה מספריו נכתבו במהלך מסעות שעשה בעולם, “בחדר זר” מבוסס על חוויות אישיות שלו ממסעותיו.
187 עמ’ | 68 ש”ח
תמיר//סנדיק
הפרדס
מאת לארי טרמבלה
תרגמה מצרפתית והוסיפה אחרית דבר: רוני אפרת
“המעשים אף פעם לא נעשים בזמנם, החיים אטיים מהמתים. הגברים בארץ הזאת מזדקנים מהר יותר מנשותיהם. הם מתייבשים כמו עלי טבק. השנאה היא שמותירה את עצמותיהם במקומן. בלעדיה היו קורסים לתוך העפר ולעולם לא קמים עוד. הרוח הייתה מעלימה אותם במשב פתאומי. לא היו נותרות אלא גניחות נשותיהם אל תוך הלילה. תקשיב לי, יש לי שני בנים. אחד הוא כף יד, השני – אגרוף. האחד לוקח, השני נותן. פעם אחד, פעם אחר. אני מתחננת בפניך, אל תיקח את שניהם.”
אמד ועזיז, אחים תאומים, חשבו שיחיו בנחת בצל עצי התפוזים, אך פגז שפילח את השמים הביא את המלחמה לפתח ביתם ופילג את גורלם. אחד מהם יצטרך לשאת את הקורבן הגדול ביותר, בעוד שכולם יוקירו את המרטירים, מתים כחיים.
“לסבתם קראו שָׁאַנַן. מפאת ראייתה המשובשת, הייתה מתבלבלת ביניהם כל הזמן. היא כינתה אותם שתי טיפות המים שלה במדבר. היא אמרה: “הפסיקו להחזיק ידיים, נדמה לי שאני רואה כפול”. היא אמרה גם: “יום אחד לא יהיו יותר טיפות, יהיו רק מים, זה הכול.” הייתה יכולה לומר: “יום אחד יהיה רק דם, זה הכול.”
לארי טרמבלה – סופר, משורר ומחזאי, מהנחשבים בסופרי קנדה – מטיל על הקורא את מלאכת ההחלטה: החלוקה בין התמימים לנוכלים, בין צמאי הדם לגיבורים. סיפור אקטואלי זה, שמתרחש בכל זאת מחוץ לחלל ולזמן, מניח את ידו על הטרגדיות הגדולות, כמו גם על אגדות מדבר ליריות.
הפרדס זכה בשורה של פרסים ו-20 מדינות רכשו את זכויות התרגום לספר. זוהי יצירתו הראשונה של טרמבלה שרואה אור בעברית, ובימים אלו היא אף מעובדת לסרט קולנוע.
166 עמ’ | 55 ש”ח
רסלינג
העיבוד הספרותי מהו?
מאת גליה שנברג
במערכות הספרותיות השונות, במיוחד במערכת ספרות הילדים, רווחים מאד עיבודים לשוניים-ספרותיים, עיבודים לתיאטרון, לקולנוע, לטלוויזיה ועוד. מרבית המחקרים העוסקים בעיבודים מתמקדים בעיבוד בין- סמיוטי, כלומר עיבוד למערכות שאינן ספרותיות, בעוד שהעיבוד הספרותי לא זכה בתשומת לב רבה. ספר זה בא למלא את החסר ולאפיין את העקרונות הפועלים בעיצובו של העיבוד הספרותי ולתאר את השפעתם של השיקולים המוקדמים ליצירתו על מבנהו. היצירות שנבחרו לעיון נמצאות בקצוות השונים של המערכת הספרותית; האחד, “שלושת החזירונים”, סיפור מספרות הילדים האנגלית שמקורו בספרות עממית אשר עיבודים שונים שלו נמצאים בספרויות המערב, ובהם גם “מאויב לאוהב” של עגנון; ובקצה האחר מחזה שקספירי, “רומאו ויוליה” – כאן נבדקים עיבודיו בספרות הילדים האנגלית ובספרות העברית למבוגרים בפרודיה של אפרים קישון “הו, הו, יוליה”.
החידוש בספרה של גליה שנברג הוא במתן מצע תיאורטי רחב לדיון בתופעת העיבוד הספרותי; לכן הורחב סיווגם של העיבודים השונים שבו קנה המידה המקובל הוא כמותי: עיבוד מצמצם ועיבוד משמר. בספר מוצע סוג נוסף, עיבוד מרחיב, כמו למשל אגדות חז”ל ביחס לסיפורי המקרא. בנוסף לכך מוצע קנה מידה שאינו כמותי לטובת בדיקת הזיקות בין העיבוד לטקסט המקורי הקשור לזוג הדיכוטומי מטפורה/מטונימיה. כמו כן, העיון בספר אינו מתמצה רק בבדיקת הזיקות בין העיבוד לטקסט קלאסי, אלא בעיסוק במקרים שבהם לא ברור מהו הטקסט המקורי, כמו במקרה של הטקסט העממי “שלושת החזירונים”, או בשאלה מה טיב הזיקה בין הפרודיה של קישון לטקסט השקספירי.
ד”ר גליה שנברג היא ראש החוג לספרות באקדמית גורדון לחינוך; חוקרת את הזיקות בין הספרות הקלאסית לפופולרית, ובין הספרות העממית לקאנונית וספרות ילדים. מאמריה שהתפרסמו בבמות שונות זכו לתגובות רבות, כמו מאמרה על ספרי הערפדים, על עגנון כסופר ילדים ולאחרונה על “ג’ינג’י” של גלילה רון פדר.
כנרת
למראית עין
מאת ליעד שוהם
מראית עין הוא ספר מתח ישראלי ראשון על רצח בהתנחלות. ליעד שהם חשב שהוא יודע כל מה שצריך לדעת על המתנחלים. הוא יצא למסע ספרותי ואישי חזר מופתע ועם עלילה נפתלת, אקטואלית ורבת–תהפוכות, שבמרכזה רצח בהתנחלות בורגנית מבודדת שנחקר ע”י שני חוקרים סמויים שמתפתח ביניהם רומן – היא שוטרת תל אביבית והוא בנו של רב היישוב שיצא בשאלה. למראית עין משרטט באמינות ובדייקנות את המתח בין ההתנחלות השקטה לעיר ההומה, בין תמימות לרשעות ובין קודש לחול.
ליעד שהם מנצל את ז’אנר ספרי המתח כדי לחקור ולעסוק בסוגיות בוערות בחברה הישראלית. ספרו הקודם, אם המושבות, עסק בשחיתות שלטונית, וזה שקדם לו, עיר מקלט, התעמק בבעיית הפליטים. בלמראית עין הוא מתמקד במתח בין מתנחלים לשמאלנים.
בכל גן עדן יש נחש…
זהו חורף קר במיוחד בגופנה, התנחלות מבודדת בהרי בנימין שעודנה מזועזעת מרצח לא מפוענח שהתרחש בה חודש קודם לכן. יואב, בנו של רב היישוב, חוזר כדי להציג בפני הוריו את ענת, בת זוגו החדשה, הראשונה מאז עזב ויצא בשאלה. אלא שפקד ענת נחמיאס איננה בת זוגו, אלא חוקרת במשטרה. ענת ויואב נפגשו רק לפני כמה ימים, כששלפו אותו מהקורס בשב”כ ותידרכו את שניהם באשר למשימה המסוכנת העומדת בפניהם — חקירת רצח סמויה.
לענת וליואב יש קצת יותר מארבעים ושמונה שעות לפני שכל האזור יעלה באש. עד צאת השבת עליהם להוכיח שלא מדובר בפיגוע על רקע לאומני, למצוא מי שנא את ראש הישיבה עד כדי כך שהטביע אותו באכזריות במימי מעיין קפואים, ולשכנע את אמא של יואב שהם זיווג משמים.
אלא שמסתבר ששום דבר ואף אחד הוא לא כמו שהוא נראה. בתיה השלווים של גופנה טומנים בחובם שקרים כואבים וסודות קטלניים. המתח בין יואב לבין משפחתו והקהילה שעזב גואה, העניינים בינו לבין ענת מתחממים, וכשהטמפרטורה בחוץ צונחת וסופת שלגים חוסמת את הדרכים, יואב וענת נותרים לגמרי לבד, תלויים זה בזו. האם יצליחו לגלות את האמת שמסתתרת מתחת לפני השטח, לחשוף את אלה המנסים לתמרן אותם ולהוציא לאור את מניעיהם האמיתיים, בזמן?
ליעד שהם הוגדר כ”ג’ון גרישם הישראלי”: עורך דין מצליח שהפך למחבר רבי מכר פורה. כל אחד משבעת המותחנים שלו נמכר בעשרות אלפי עותקים. הוא מסופרי המתח הישראלים הבודדים המצליחים בעולם: זכויות התרגום לספריו נמכרו לאחת ההוצאות הגדולות בעולם. וספריו זוכים להצלחה בכל המדינות הדוברות אנגלית, וכן בגרמניה, דנמרק, צרפת, איטליה ועוד.
ליעד כתב גם שני רבי-מכר לילדים, הגול הראשון שלי ואבא בונה עוגה, שעובד לסדרת טלוויזיה בשם “תמר הבלשית וקפטן יום שלישי״ המשודרת בהצלחה בניק ג׳וניור. ספרו עיר מקלט מעובד לסדרת טלוויזיה שתשודר על ידי יס.
381 עמ’, 69 ₪
ידיעות ספרים
אהרן שי
סין וישראל
בין סינים ליהודים, בין בייג’ינג לירושלים
סין וישראל פורש תמונה רחבה של הסיפור הישראלי-סיני מבחינה היסטורית-פוליטית, מהזווית היהודית והישראלית ומנקודת מבטו של המחבר, מומחה החוקר ועוקב מקרוב אחר המתרחש בסין בחמישים השנים האחרונות. הסיפור הישראלי-סיני הוא סיפור מרתק השזור היסטוריה ותרבות ייחודיות, דיפלומטיה מורכבת ועסקים חובקי עולם שמקצתם היו לסיפורי הצלחה מרשימים. מסמכים נדירים, חומרים ארכיוניים וראיונות עם דמויות יהודיות וישראליות שהיו פעילות בגיבוש היחסים בין המדינות, כמו גם סיפורים אישיים מאלפים המתפרסמים כאן לראשונה, הם החומרים המרכיבים ספר ייחודי זה.
פרופ’ אהרן שי, בוגר ומוסמך האוניברסיטה העברית, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת אוקספורד, הוא פרו-רקטור באוניברסיטת תל אביב, מופקד הקתדרה לחקר מזרח אסיה ע”ש שאול נ’ אייזנברג, חבר בחוגים להיסטוריה וללימודי מזרח אסיה. תחומי מחקרו הם האימפריאליזם באסיה, סין ומקומה בזירה הבין-לאומית וההיסטוריה הכלכלית של אסיה. הוא כתב וערך ספרים רבים, בהם שני רומנים היסטוריים, הרצה במדינות רבות והיה פרופסור אורח באוקספורד, בפריז, בטורונטו, בניו יורק ובמחוזות סין. היה יושב ראש הוועדה להוראת ההיסטוריה במשרד החינוך ודירקטור בחברות ביטוח. בין ספריו שראו אור בעברית, באנגלית ובסינית: שורשי המלחמה במזרח אסיה, סין בזירה הבין-לאומית, בריטניה וסין, גורל החברות הזרות בסין, סין במאה העשרים, הביוגרפיה של ג’אנג שואה-ליאנג. בנהזר ומאנו היא קראה לו הם שני הרומנים ההיסטוריים שכתב.
248 עמ’ | 84 ש”ח
פן
הגבר הנוסף
מאת ג’ונתן איימס
[מחבר “התעורר, אדוני!” ויוצר הסדרה “משועמם”]
מאנגלית: יואב כ”ץ
לאחר שפוטר מעבודתו כמורה בבית ספר יסודי עקב תקרית מביכה הקשורה בחזייה, לואיס אייבס, צעיר יהודי רומנטי ושובה לב, נודד לניו יורק ומחפש לעצמו דירה זולה עם שותף נוח. כך הוא מתגלגל אל דירתו של הנרי האריסון באפר איסט סייד של מנהטן. האריסון, שחקן לשעבר, מחזאי מבריק, אך כושל, ובן לוויה ותיק לנשותיה העשירות של ניו יורק, חי את חייו המבורדקים בהדרת כבוד הראויה לאיש העולם הגדול בעיני עצמו. מה יכול להציע דון קיחוטה בן-בלי-גיל שכזה לג’נטלמן צעיר כמו לואיס? התשובה מצויה אי-שם בין צרכיו של המנטור הזעוף לבין חינוכו של החניך צמא הדעת, בין קוקטיילים באפר-איסט-סייד לתענוגות משכרים לא פחות בשוליה הסודיים של כיכר טיימס… ובין חברוּת לגעגועים.
ג’ונתן איימס הוא מחבר הספר התעורר, אדוני! (שראה אור ב”פן הוצאה לאור” בשנת 2013) ושישה ספרים נוספים. בנוסף הוא כותב לטלוויזיה וחתום על הסדרה משועמם (Bored to Death) של רשת HBO. בימים אלה הוא שוקד על כתיבת העונה השנייה של Blunt Talk, סדרה קומית בכיכובו של פטריק סטיוארט. איימס זכה במלגת גוגנהיים ובעברו כתב טורים ל”ניו יורק פרס” ול”ניו יורק טיימס”. הוא חי שנים רבות בברוקלין, ניו יורק, וכיום מתגורר בלוס אנג’לס, קליפורניה.
רסלינג
ביוגרפיה זעירה לחלום
מאת אסתר אורנר
ספרה של אסתר אורנר, ביוגרפיה זעירה לחלום, דן ביחסי הבת, האם והכתיבה. ראשיתו בפרידה בין בת ואם במלחמת העולם השנייה – אז נכלאה האם במחנה ריכוז ואילו הבת הוחבאה בכפר. הפרידה, שהובילה גם למפגש פורה עם שתי “מריות”, נדונה כאן כמתוך חלום ומניסיון לפענוחו; ניסיון הכרוך בתהייה מהו מקף מחבר-מפריד בין בת ואם, או בין בת ואימהות חלופיות.
מן הדברים עולה גם השאלה מהו בית, והאם אי-פעם תהיה לאותה “ילדה מוסתרת” ההזדמנות להיחלץ מתחושתו הרודפת-תמיד של בית שאוּל.
בסגנונה הייחודי משרטטת אורנר מתווים ורשמי התבוננות קצרים הניחנים באיכות כמעט מופשטת. היא נעה בין מסורת נוצרית ליהודית – בתנועה של אימוץ והיפלטות, ידידות אמיצה והיפרדות. אף על פי שמדובר בכתיבה שיש לה ללא ספק מרכיבים אוטוביוגרפיים, גם משכילינו לקרוא אנו מהססים בין האישי ללא-אישי, בין “שום-אדם” לכל אחד. בעודנו שרויים בתנועה מתמדת בין ארצות, כפרים, ערים ושפות – אנו גם נעים בין דיוקן לפרסונה, בין “הכול” ל”לא כלום”.
אסתר אורנר, ילידת גרמניה (1937), היא סופרת ישראלית-צרפתית אשר מתגוררת בתל אביב וכותבת בצרפתית. “ביוגרפיה זעירה לחלום” הוא צלע שלישית לספרים “אוטוביוגרפיה של שום אדם” (הקיבוץ המאוחד) ו”סוף, והמשך” (רסלינג). כמו כן ראה אור בעברית ספרה “פיסות קטנות של פרוזה יומיומית” (נהר).
“ביוגרפיה זעירה לחלום” תורגם לעברית על ידי מיכל בן-נפתלי, והוא מלווה באחרית דבר מעמיקה פרי עטה.
הכורסא
קרן שמש שלי
מאת מ.א. וולש
מאנגלית: עפרה אביגד
זה היה הקיץ שבו הכול השתנה…
בקיץ 1989 פשע נורא מפר את השלווה האידילית בפרוור קטן בבאטון רוז’, לואיזיאנה. לינדי סימפסון בת החמש-עשרה – נשמה חופשית, אצנית מצטיינת ויפהפיית השכונה – נופלת קורבן לאלימות קשה בסמוך לביתה.דרך עיניו של בן השכנים, המגולל את הסיפור כמעין וידוי אישי, נחשף הצד האפל של השכונה השקטה, וכל שם שעולה ברשימת החשודים מפתיע יותר מקודמו. מי תקף את לינדי? האם ייתכן שגם למספר עצמו יש חלק באירוע הטראומתי?
קרן שמש שלי נכנס לרשימת רבי-המכר של “הניו יורק טיימס” מיד עם צאתו לאור בארצות הברית. בין היתר תרמו להצלחתו העלילה המהודקת והסוחפת וסגנון הכתיבה הייחודי שמובטח כי ישאב גם את הקורא הישראלי לעולם מרוחק משלנו בזמן ובמרחב.
בקרן שמש שלי משרטט מ.א. וולש ביד אמן את הניגודים בין חוויות ילדות קסומות לפשע אלים שבכוחו לפרק משפחות ולכלות אהבות נעורים. זהו ספר ביכורים מפתיע ומותח על אודות המשמעות של משפחה, על כוחו של הזיכרון ועל היכולת לסלוח.
ידיעות ספרים
יונדב קפלון
ספר האהבה
הגות, מסורת, חוויה
יהודה עמיחי, זלדה, חיים נחמן ביאליק, אהוד בנאי, לאה גולדברג, אתי אנקרי, מאיר דיזינגוף, רבי יהודה הלוי, נגה הראובני, הרבי מליובאוויטש, יונה וולך, אמיר גלבע, חיים חפר, הרב עובדיה יוסף, עמוס עוז ונעמי שמר, הם רק חלק קטן מהאישים שמרכיבים את האוסף המושקע שמגיש בפניכם המשורר יונדב קפלון.
ספר האהבה טומן בחובו עשרות יצירות עבריות של הרגש הקדוש מכולם – בשיר, בסיפור, בהגות או בדבר הלכה, בעברית עתיקה ובעברית בת ימינו.
זהו ספר שחוגג את אהבתם של הרצים יחדיו למרחקים ארוכים, שאינם נבהלים מפצעי האהבה וששמחים לעבוד תוך שיתוף ואמונה למענה.
פרקי הספר עוקבים אחרי סדר האירועים של הזוג הצעיר: משלב ההתאהבות או השידוך, עבור באירוסין, בהכנות לחתונה ובטקס החופה ועד לימי ההתבגרות של האהבה בשלהי החיים.
זהו הספר השלישי בסדרת ממך אליך – הגות, מסורת וחוויה,
שעורך המשורר יונדב קפלון.
264 עמ’ | 98 ₪
אוניברסיטת בר אילן
יומן יצחק למדן
ההדרה, מבוא והערות-כתב-יד ‘גנזים’: 13456/196
מאת אבידב ליפסקר
יצחק למדן (מְלינוֹב, אוקראינה 1954-1897 תל-אביב, ישראל) נמנה על המשוררים המרכזיים מדור העלייה השלישית לצד אורי צבי גרינברג, אברהם שלונסקי, ש’ שלום, אלכסנדר פן ואביגדור המאירי. יצירתו הספרותית משקפת את שלב המעבר החשוב של הגירת המודרניזם בשירה מהמרכז הספרותי המזרח-אירופאי אל המרכז הארץ ישראלי בראשית שנות העשרים. יצירתו הספרותית זכתה לכינוס ולקנוניזציה במהדורת כל שירי יצחק למדן אך הצד האישי של חייו – הביוגרפיה הנפשית שלו – ומערכת היחסים שנרקמה בינו לבין הסובבים אותו, נותרו אצורים ביומנו האישי שנותר גנוז בכתב-יד. למדן החל לכתוב יומן זה בהיותו בן שבע-עשרה (קיץ, 1914).
היומן, שנכתב בעברית האפיינית לכותבים בראשית המאה העשרים, מתעד את ימי נדודיו באוקראינה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, את ימי המהפכה ומלחמת האזרחים שלאחריה במקומות הבאים: מְלינוֹב, הוֹבין, לוּצְק, ובְּרֶסְטֶצְ’קָה, ולאחר מכן עוקב אחר ימיו הראשונים כחלוץ בארץ ישראל משנת 1920 עד 1924 במקומות אלה: סֶגֶ’רה, שָׂרוֹנה ותל-אביב. היומן מתעד חמש שנות נערות בגולה וחמש שנים ראשונות בארץ ישראל. שש-מאות וחמישים עמודיו (בפורמאט הנדפס), נכתבו בחמש –עשרה מחברות עבות שנאספו על ידי כותבן ונמסרו בידיו למכון ‘גנזים’. המחברת הראשונה התגלתה לאחרונה תוך כדי עריכת היומן. מאז נמסר למשמרת זכה היומן לסקירות קצרות ביותר. משום מצבו הקשה: רבים מדפיו ניזוקו מרטיבות ובלייה וחלקים רבים כתובים בכתב זעיר וקשה לפענוח. מעטים אפוא החוקרים שהתאמצו לקרוא בו והוצאתו לאור תשיב אותו משולי התודעה הביקורתית שאליה נדחק אל מרכז הדיון הביקורתי בתרבות התקופה.
אוניברסיטת בר אילן
מחשבות על עגנון
מאת אבידב ליפסקר
פרקי הספר הם מקטעי מחשבה על מה שאינו בדיוני ואינו מומצא, והוא שקוע בקרקעית הכרוניקה המיתולוגית שברא עגנון ככתב זיכרון לקהילה היהודית ובעיקר לטקסטים הנעלמים שלה. ממשות זו שכוסתה באבק ארכיאולוגי, עגנון נושף עליה ומציב אותה מחדש בכל בּוֹהקהּ הממשי, שהוא תמיד מפליא יותר מכל משמעות נכפלת שמגלה הפרשנות על הבדיון האירוני, כביכול, של עגנון. זו בעיקר הממשות של הערצת ממלכת התורה שהיה לה קיום אוטופי מאתיים שנה בימי ‘ועד ארבע ארצות’, ואשר רעש קריסתה מהדהד עדיין באזני המספר בספר ‘עיר ומלואה’.
הספר עשוי מפרקי התבוננות במצבים נבחרים של הכרוניקה המיתולוגית הזו: ברית האהבה בין לומדי התורה והשנאה המאגית שמאכלת אותה מתוכה, הברכה והקללה הסמויה הצפונות בדיבור היום-יומי העממי שבפי תלמידי חכמים (‘שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו’), הגורל המוזר של ספרים שנעשו ללא ידיעת בעליהם לגיבורים בעלי רצון משל עצמם וקמו לכלות את האוחזים בהם (‘האיש לבוש הבדים’), סוד התגלותו של ‘החכם הנסתר’ (‘המבקשים להם רב או ברוח המושל’), הרוע שמגייס את סודותיה של חכמה זו עצמה כדי להצמיתה (‘מחמת המציק’), והמאיים מכול: הממלכה הנוכרית ש’מאחורי עורפו של עולם’, והיא הסיטְרא אחרָא של האוטופיה היהודית (‘הנעלם’). בכל פרקי המחשבה האלה מתגלים שוב ושוב הכתבים הגלויים והסמויים של ספריית-עגנון-הכותב כנפרשים לעדן טקסטואלי נטול גבולות שבו התעברה המציאות ואליו היא תמה לגווע.
גוונים
בתנאי שתבואי
מאת אריאלה בהלול-דימנד
239 עמודים | 65 ש”ח
הילל ותמרי, אח ואחות בעלי קשר ייחודי, אשר עוסקים בטיפול באנשים מוגבלים בביתם, מגיעים לעבוד בדירתם החיפאית של שאול ונינה.
הקשישים מתגלים במהרה כאנשים שתקניים ומסתוריים, אשר עברם לוט בערפל.
תמרי בעלת הנפש הסוערת נסחפת במהרה אל תוך הרצון לחקור, לגלות ולהבין, לא רק את בני הזוג אלא אף את עצמה ואת רגשותיה, את מהות הקשר בין עברו של שאול לעברה שלה. אך האם אכן קיים קשר שכזה?
בעקבות תחושתה היוקדת יוצאת תמרי למסע בעליות ובמורדות של חיפה, מסע בו תפגוש דמויות ססגוניות מפתיעות ותלמד להכיר מחדש את אלו שכבר נוכחות בחייה.
במהלך המסע תאלץ תמרי להתמודד לא רק עם חוסר השקט הטבוע בה, אלא אף עם הסודות שנחשפים אט אט, סודות שמאיימים לבלוע ולחבל בברית האחים שבינה לבין הילל ולנתק אותה מהוריה.
אריאלה בהלול־דימנד ילידת חיפה. נשואה ואם לשני ילדים. ניהלה את בית הספר הפתוח בחיפה במשך 21 שנים. זה הרומן השני שלה. רומן ראשון “דויד ובת דודו” הופיע בשנת 2013 בהוצאת ספרי עיתון 77. ספר שיריה “נוצה אחר נוצה קדח האור” הופיע בשנת 1996 בהוצאת ספרי עיתון 77.
השאירו תגובה