צילום תמונת השער: סיון צדוק
1) מהו הספר האהוב עליך?
בכל התשובות אתייחס תמיד ל-“אהוב עליך נכון לעכשיו”, כי אחרת אסתכן להיכנס לתחום האפור-משהו של פילוסופיה. התוספת של ה-“נכון לעכשיו” משאירה אותי בתוך הצבעוניות בת החלוף של ספרות. אז נכון לעכשיו הספר האהוב עליי הוא “ההיסטוריה הסודית” של דונה טארט.
2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?
ספריה של אסטריד לינדגרן. קראתי את רובם אינספור פעמים (ברוסית).
3) מה הספר האחרון שקראת?
הספר האחרון שקראתי: שני ספריה של ענת עינהר. התחלתי עם “תמונות ערום” ועתה סיימתי את “טורפים של קיץ”.
4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?
ספרו האחרון של מישל וולבק “כניעה”.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
בעיניי (ולצערי) זוהי הספרות הקלאסית: צ’כוב, טולסטוי, שייקספיר. בעולם המודרני מעטים קוראים בספריהם בתום סיום לימודים בבית ספר או באוניברסיטה. האדם המודרני לא קורא בהם למען הנאה והתרוממות נפש. אז הקלאסיקה הזו לא נכללת בהוויה הספרותית העכשווית שלנו ומכאן חוסר ההערכה.
6) מיהו הסופר האהוב עלייך?
מיכאיל בולגקוב וג’ון פאולס.
7) ספר עיון מומלץ?
לא קוראת ספרי עיון.
***
ריטה קוגן, ילידת סנט פטרבורג שנת 1976. עלתה ארצה בשנת 1990. בת לאם מורה לספרות, אב במאי תאטרון ונכדה לסבתא רופאה. היא מהנדסת, גרה בתל אביב בחברת חתול מחוסר זנב. זהו ספרה הראשון.
לעמוד הספר באינדיבוק לחצו כאן.
עוד על הספר:
בשיריה, ריטה קוגן מבקשת, או מציעה, רישיון לשגיאות כתיב. השפה נרכשה, נלמדה ועיבדה את עצמה לדעת. לאחר הפנמה מוקפדת של השפה העברית וכתיבת שירים מדויקים בחריזה, בקצב ובמשקל, תוך הפגנת עושר פנימי עצום של מרחב השפה, הגיעה העת לשגיאות. מעבר להתמודדות ולעימות עם שפה שאינה שפת אמה, ריטה קוגן כותבת שירה טובה.
דר’ דורית זילברמן, העורכת
ריטה קוגן, שייכת לקבוצת היוצרים של “דור 1.5” – קבוצת כותבים, צעירים-ישראליים דוברי רוסית, שמטרתה להנכיח את הסיפור והתרבות של העלייה הרוסית בשיח הציבורי-ישראלי.
היא כתבה שירה עוד לפני עלייתה לארץ, (מגיל 6-7). ההגירה גזלה ממנה את השפה וכדי להמשיך לכתוב, נתנה לעצמה רישיון לכתוב בשגיאות כתיב. על האומץ להיות שונה, זרה, טועה, היא טוענת “זה אומץ נרכש, כמו טעמו של חופש להיות מי שאתה, על אף הזרות”.
לפני תשע שנים, פתחה בלוג בשם “רישיון לשגיאות כתיב“, על שמו נקרא הספר, וממנו מושפע המבנה שלו. קוגן משתמשת בשפת המדיה החדשה – “האשטאג” (#) שהחיפוש באינטרנט נשען עליו. בראש כל שיר מופיע האשטאג אליו מצטרפת מילת חיפוש אחת או שתיים, ושם השיר מופיע בסוגריים מרובעים. ההאשטאג ומילות החיפוש באים להחליף את החלוקה הקונבנציונלית לשערים, ועוזרים להתמצא במבוך הנושאים של הספר.
הספר הוא מסע נפשי וחיפוש אחר זהות. יש בו שירים העוסקים בגברים שעברו בחייה (#מאהבים, #שירים ליהורם) , שירים העוסקים במשפחה וסערות נפש (#מצבי משפחה ורוח) , שירים על תל אביב (#אורבניקא), שירים הנשענים על רפרנטים תרבותיים (#מוסף תרבות) ועוד.
ריטה יקירתי, בחירותייך מעניינות ומאירות עיניים.. עם זאת, חבל לי שלא הרחבת את היריעה בבמה מזמינה זו!! שויין, כל אחת ומה שמתאים לה. את מקסימה וכותבת שירה נהדרת, אז זכית.
תודה:) וכן, איכשהו עניתי על דרך זן: מעט מילים, הרבה ספרים:)
[…] ממליצים על ספרי השירה של לאה גולדברג וסירקה טורקה; השאלון עם המשוררת ריטה קוגן; סיפור קצר בשם "טביעה" מאת שירי זינגר […]
שלום ריטה , שם ספרך הוא אחד השמות הייחודיים והמקוריים שראיתי וגם העטיפה מסקרנת ויוצאת דופן.
כבר התחלה טובה להתעניין בספרך. בהצלחה גדולה.
אשמח אם תתענייני גם בי ובשאלון עמי בעקבות רומן הביכורים שלי ‘מרכז תשומת הלב’.
תודה:) ואתעניין בהחלט.