מידע על ספרים חדשים אפשר לשלוח למייל הבא תחת הכותרת “ספרים חדשים” ושם ההוצאה: korebasfarim@gmail.com
הוצאת פן
הנס פאלאדה
גוסטב איש הברזל
כרוניקה של משפחה ברלינאית
מגרמנית: יוסיפיה סימון
בנובמבר 1937 הנס פאלאדה חתם על חוזה לכתוב רומן העוסק בגורלה של משפחה גרמנית בין השנים 1933-1914. הוא לא תיאר לעצמו כמה עוגמת נפש יגרום לו הפרויקט ששיאו בצאתו לאור של הספר בשנת 1938.
כתב היד של “גוסטב איש הברזל” הוזמן בשנת 1937 על ידי חברת הפקות גרמנית שביקשה להפוך אותו לסרט. בדומה לגופי תקשורת אחרים באותה עת, עברה אותה חברה היתה נתונה לשליטתה של המפלגה הנאצית, ושר התעמולה גבלס ביקש מפאלאדה לערוך שינויים בספר ולהפוך את גיבורו לתומך נלהב של המפלגה. פאלאדה ערך שינויים קלים בלבד וסיים את עלילת הספר בשנת 1928, טרום עליית הנאציזם לשלטון.
כתיבת הרומן הזה מהווה נקודת תפנית בחייו של פאלאדה, שמאותו זמן ואילך ניהל מאבקים עיקשים עם המפלגה הנאצית, ואלה הובילו להתמוטטותו ולאשפוזו בבית מחסה ל”פושעים חולי נפש”.
רצונו של גוסטב הקנדאל, “איש הברזל”, הוא חוק. הוא מנהל את ענייני משפחתו ואת עסק הכרכרות שלו בברלין במשמעת חסרת פשרות. אלא שלילדיו רצונות משלהם והם חומקים מלפיתתו – חלקם לחיים שונים וחלקם לאסון. כשמלחמת העולם הראשונה פורצת וגרמניה אהובתו של גוסטב מתמוטטת תחת עול הקשיים והאלימות, הוא מגלה שכל מה שהאמין בו נהרס. האם ישרוד איש הברזל והאם הוא מסוגל להשתנות?
גוסטב איש הברזל הוא יצירה מטלטלת וכרוניקה משפחתית מרגשת. עינו החדה של פאלאדה השכילה ללכוד את הרגעים הטרגיים בחיים השגרתיים והוא מתאר באומץ לב נדיר את מלחמת העולם הראשונה ואת תוצאותיה הרות האסון.
גוסטב הקנדאל מבוסס על דמותו ההיסטורית של גוסטב הרטמן (1859- 1938), שהיה לאגדה לאחר שנסע בכרכרה רתומה לסוס מברלין לפריז. חברת הכרכרות של הרטמן נכנסה לקשיים כחלק מנזקי מלחמת העולם הראשונה, ותעשיית הרכב החלה להתפשט. את הנסיעה הארוכה עשה כדי למחות נגד ההתפתחות התעשייתית שגרמה לחיסול העסק שלו. בפריז חיכו לו גופי תקשורת רבים, באופן אירוני גם כאלו שהגיעו בכלי רכב. הסיפור זכה לתהודה רחבה בעקבות הרומן של פאלאדה.
759 עמ’ | 88 ש”ח
הוצאת כנרת זמורה ביתן
ההתערבות
אורנה לנדאו
הם לא התכוונו.
אבל מתישהו בין המנה הראשונה לקינוח, הם הימרו על החיים שלהם:
זהו יום הולדתה של מיה, ויואב מזמין אותה לארוחת ערב. בבית קפה. בקניון. אחר כך הוא אומר לה, בצחוק כמובן, שעכשיו, כשהיא בת ארבעים וחמש, הוא יכול להיות בטוח שלא תעזוב אותו לעולם. מיה נעלבת, קצת מתרגזת, ובלי לחשוב הרבה מציעה את ההתערבות: הם ייפרדו לשלושה חודשים כדי לבדוק מי באמת יכול למצוא מישהו אחר.
להתערבות יש רק שלושה כללים פשוטים:
- שומרים את הכול בסוד.
- חברים מחוץ לתחום.
- לא מחפשים אהבה כי אהבה כבר יש.
כך, בסתיו אחד, מחליטים שני אנשים שפויים בדרך כלל, לפתוח את כלוב הזהב של הנישואים המאושרים, ולצאת אל הבלגן שבחוץ. יואב ומיה מסתערים על החופש להתנסות בדברים חדשים, ובמשך כמה שבועות מממשים תשוקות שכבר הספיקו לשכוח ושוברים את הכללים אחד אחרי השני – וגם זה את לבו של זה.
כמו בספריה הקודמים, גם הפעם אורנה לנדאו הופכת את חומרי היום יום לספרות:
ההתערבות עוסק במאבקי הכוחות בין גברים לנשים בתוך הנישואים ומחוץ להם, באובדן התשוקה בחיי נישואים ובדרכים אפשריות להחזיר אותה וביכולת ובאפשרות לממש פנטזיות – מיניות ואחרות. ההתערבות מעלה דילמות אמיתיות מחיי נישואים, ברומן קריא להפליא.
בכך הוא עושה צעד נוסף בדרך שהחלה לנדאו ברב-המכר עוד אהבה אחת ודי, שמתאר את הפרדוקס של נשים שלכאורה יש להן הכל: ארבע אימהות צעירות מלב הבורגנות התל אביבית המנסות להבין למה למרות שיש להן בעל, קריירה, השכלה, הכנסה סבירה וילדים הן לא “חיות באושר ועושר”.
ספרה השני של לנדאו, בזה הבית הוא רומן אמיץ המבטא זעקת עזרה וכתב אישום של האימהוּת המודרנית. אורנה בוחנת את המשפחה הישראלית הנורמטיבית, בלי פחד וללא משוא פנים, ומפרקת אותה למרכיביה.
מלבד שלושת הרומנים למבוגרים פירסמה לנדאו גם רומן לבני הנעורים ושני ספרי ילדים, שגם הם עוסקים במשפחות.
ההתערבות עתיד לראות אור בקרוב גם בגרמניה ובארצות הברית.
288 עמ’ 69 ₪
הוצאת כנרת זמורה ביתן
למצוא ולאבד
ברוק דיוויס
מאנגלית: גיא הרלינג
מילי בירד היא ילדה בת שבע שתמיד נועלת מגפי גומי אדומים שיתאימו לתלתלים הג’ינג’יים שלה. אבל יום אחד אמא שלה משאירה אותה לבדה מתחת למתלה התחתונים לנשים בחנות כולבו, ולא חוזרת.
אגתה פאנתה לא יצאה מהבית מאז מות בעלה. עד היום שבו היא מבחינה בילדה קטנה מעבר לרחוב.
קרל הקלדן יודע שעליו למצוא דרך להתחיל שוב את החיים. ברגע אחד של צלילות ואושר הוא בורח.
יחד יוצאים מילי, אגתה וקרל למצוא את אמא של מילי. בדרך הם יגלו שילדים יכולים להיות חכמים, שזִקנה אינה מוות, ושהפרת החוקים מדי פעם היא המפתח לחיים של אושר.
הסופרת ברוק דיוויס חיה בעיר פרת’ ועובדת כמוכרת ספרים. ב־2015 זכה אבדות ומציאות בפרס ספר הפרוזה של השנה ב-iBooks. עד כה הוא פורסם בעשרים ושבע מדינות.
255 עמ’ 69 ₪
הוצאת רסלינג
לאקאן, הלא-מודע מומצא מחדש
קולט סולר
השפעתו של לאקאן על הפסיכואנליזה בימינו עוברת “הערכה מחדש”. במסלול החיפוש אחר חוט אריאדנה העובר לאורך הוראתו מאירה קולט סולר את תרומותיו להכוונת הריפוי ואת תוצאותיהן. הנוסחה שטבע לאקאן, שהלא מודע הפרוידיאני ״בנוי כשפה״, ידועה היטב, אך הייתה זו רק ההתחלה. בשלב מאוחר יותר ניסח לאקאן את התזה הרדיקלית החדשה שלו על ״הלא-מודע הממשי״. במסלול זה קולט סולר בוחנת את הצעדים שהובילו את לאקאן להציב נוסחה שטרם נשמעה כמותה, כנגד כל הציפיות, שהלא-מודע אשר עד אז מוקם כסמלי הוא… ממשי. מרגע שהתבססה, התזה הזאת נוגעת בתוצאות הקליניות עבור הסובייקט, הסימפטומים והאפקטים. הפרקטיקה האנליטית מכוונת לידע על אי-הנחת, לפענוח של ההתענגות המתעקשת שנובעת מהרישום, מהאות שבלא-מודע הממשי. האנליזה מכוונת לאוֹמֶר הסינגולרי שמתגלה כהבדל מוחלט.
יחד עם האופק של ״אהבה חדשה״ הפונה אל הידע, אל הידע על הלא-מודע הממשי, החתירה המתמדת של קולט סולר אחר הכוח הפנימי המניע את ההתקדמויות התיאורטיות והפיתוחים עתירי ההמצאה של לאקאן מובילה לשאלה על עתידה של הפסיכואנליזה בימינו. בספר זה סולר מוליכה בנחישות לכיוון של האתיקה והפואטיקה – שתי תכליות ראויות לתעוזת היציאה למסע. הפסיכואנליזה… מומצאת מחדש.
קולט סולר היא פסיכואנליטיקאית וחברה מייסדת של הפורום הבין-לאומי ושל האקול הפסיכואנליטי של השדה הלאקאניאני הבין-לאומי. דוקטור לפילוסופיה ודוקטור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת פריז 7. עברה את הכשרתה הפסיכואנליטית על ידי ז’אק לאקאן.
הוצאת פרדס
בעיני ילדה בת שתים-עשרה
מאת: ינינה השלס
עורכת: מיכל קירזנר-אפלבוים
* * * * * * *
(151 עמודים, 59 ₪)
“בעיני ילדה בת שתים-עשרה“, הוא יומן מצמרר שראה אור לראשונה ב-1946 בפולנית והיה לאחד המסמכים הייחודיים שפורסמו לאחר השואה. רק עכשיו, 70 שנה אחרי!, רואה היומן אור לראשונה בעברית. היומן נכתב ב-1943, בזמן אמת, ע”י ינינה השלס (יאנקה, כפי שכונתה בילדותה), ילדה בת 12 שאיבדה את כל משפחתה. היא כתבה אותו, כשזכרונותיה עדיין טריים, מיד אחרי שהוברחה ממחנה הריכוז, במסגרת מבצע הצלה מתוכנן ומאורגן של “המועצה לעזרה ליהודים”.
ינינה השתייכה לקבוצת אנשי הרוח במחנה יאנובסקי, שנדבקו בחיידק הספרותי – ילדה אחת קטנה בתוך חבורת מבוגרים. מידי ערב, לאור האש שבערה בבור המוות לא הרחק, נהגה לדקלם שירים שכתבה, בפני הנשים בצריף שישנה בו. כך הגיע שמעה למשורר והסופר, מיכאל בורביץ’, שעמד בראש הפעילות התרבותית במחנה. לאחר שהצליח לברוח מהמחנה, בעזרת ידידיו, דאג להציל גם את ינינה.
שלושה שבועות לאחר בריחתה מהמחנה, קיבלה ינינה מחברת אפורה ועיפרון, כדי לעודדה לכתוב את זיכרונותיה.
יומנה המורכב משלוש מחברות (132 עמודים) כתוב בכתב יד גדול וברור, בכנות ילדותית, באופן בלתי אמצעי, ובכישרון שאינו מוטל בספק, עם זיכרון נאמן של המאורעות, ונתמך בתאריכים מדויקים ובשמות. מעבר לחשיבותו ההיסטורית, זהו גם סיפור אישי מכמיר לב, שיש בו טעימה של האימה והייאוש של ילדה במחנה ריכוז.
ינינה שרדה. מציליה העבירו אותה ממקום מסתור אחד למשנהו, כשהם משנים כל פעם את זהותה, ואילו היומן יצא אל דרכו המחתרתית, השונה מזו של הכותבת שלו, ובמזל שרד את המלחמה. כתב היד נשמר בארכיונו הפרטי של מיכאל בורביץ’, וב-1985 הוא מסר אותו לארכיון של “בית לוחמי הגטאות”, בישראל.
היומן שזכה לגירסאות בימתיות והוכנס לתוכנית לימודים של סמינרים באוניברסיטת פריז, תורגם לשפות שונות, ביניהן, קטלנית, ספרדית, גרמנית, אוקראינית, רוסית ועומד לראות אור גם בצרפתית. קטעים מתוכו תורגמו גם לצ’כית ואנגלית.
היומן מלווה בהקדמות של עורכי המהדורות בשפות השונות, בכרוניקה קצרה של האירועים המתוארים, באחרית דבר מאת המחברת, וכן בשירים שכתבה במחנה הריכוז- שירים שבמובן מסויים הביאו להצלתה.
הוצאת רסלינג
שומעים שחור
מוזיקה שחורה וזהות בקרב צעירים יוצאי אתיופיה בישראל
דוד רטנר
פעמים רבות במפגשים בין בני נוער נזרקת לחלל האוויר השאלה “איזו מוזיקה אתה שומע”. כששאלה זו נשאלת ברור לשני הצדדים שמה שמונח על הכף הוא הרבה יותר מסתם החלפת מידע על טעמים מוזיקליים. התשובה וחילופי הדברים שיבואו בעקבותיה יעידו, במידה רבה, מיהם בני השיח ולפי התשובה ישקלו שני הצדדים את היתרונות והחסרונות החברתיים בהתחברות והאם יש בסיס להמשך הקשר.
הספר הנוכחי עוסק בשאלה תמימה לכאורה זו: “איזו מוזיקה שומעים צעירים בישראל כיום”, וליתר דיוק – “איזו מוזיקה שומעים צעירים יוצאי אתיופיה בישראל כיום”. בעזרת ניתוח הטעמים המוזיקליים של בני הנוער והפרשנויות שהם עצמם מעניקים לטעמים אלו מבקש הספר לבחון שאלות רחבות יותר של זהות, מיצוב בחברה הישראלית והמשמעות הסמלית של מוזיקה שחורה עבור צעירים אלה.
דוד רטנר לוקח אותנו למסע שעובר בין ברוקלין, קינגסטון ואדיס אבבה, ולעבר שכונות מגוריהם של הצעירים בישראל; מסע שבו מוזכרים בנשימה אחת היילה סלאסי וטופאק שאקור, פרנץ פאנון ובוב מארלי, פייר בורדייה ואייל גולן. בתוך כך זוכה הקורא להצצה נדירה ובלתי מתווכת אל עולמם של צעירים יוצאי אתיופיה בישראל של ימינו; הצצה אל החלומות והשאיפות של הצעירים, אל הקשיים והאכזבות שהם חווים, אל תפיסותיהם המרתקות ביחס לחברה הישראלית ואל התפקיד החשוב שהטעמים המוזיקליים שלהם ממלאים בכל אלה.
זהו ספרו הראשון של דוד רטנר, בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת בן גוריון. כיום עובד רטנר על ספרו השני אשר עוסק בתנועות הפוליטיות ובמחתרות שפעלו בשנות ה-70 וה-80 באתיופיה.
הוצאת פרדס
גובה פני הים
עמית ניסים
כְּמוֹ צַבֵּי הַיָּם הַבּוֹקְעִים לָרִאשׁוֹנָה
וּפוֹסְעִים לְכִוּוּן הַיָּרֵחַ, אֶל הַיָּם,
כָּךְ אוֹרוֹת הָעִיר קוֹרְצִים
לְמִי שֶׁבָּקַע הַלַּיְלָה לְבַדּוֹ מִתּוֹךְ הַחוֹל,
מֶרְחָק אַטְלַנְטִי מִלַּהֲקָתוֹ הַמְּכֻנֶּפֶת.
וְהוּא טוֹעֶה אֶל הַכְּבִישׁ,
שָׁם פָּנָסִים גְּבוֹהִים, בְּרֹאשָׁם כַּדּוּר לְבָנָה בּוֹהֵק.
בְּלֵילוֹת כָּאֵלֶּה מַכְפִּיל הַיָּרֵחַ אֶת טַבְּעוֹתָיו.
הַכֹּל כְּדֵי לְהִמָּצֵא.
גובה פני הים הוא ספרה הראשון של עמית ניסים, ילידת 1979 , בוגרת כיתת השירה של הליקון.
הוצאת רסלינג
על ברטולט ברכט
מאת: חנה ארדנט
חנה ארנדט פנתה לכתוב על ברכט מאוחר, כמה שנים לאחר מותו. היא ישבה כבר בניו יורק, מאחוריה כמה מחיבוריה החשובים, ואז, בשיאה של המלחמה הקרה, החליטה לסלוח לברכט על הקומוניזם שלו ולהסביר את גדולת שירתו. זה הציר המרכזי של החיבור שלפנינו. אילו היה החיבור הזה רק התמודדות עם הא-מוסריות של ברכט מנקודת מבטה, לא היה בו עניין רב. אבל דווקא משום שהחיבור שמובא כאן מתמודד עם האתיקה של האמנות ועם כמה מהסגולות הגדולות של ברכט המשורר מנקודת מבטה של ארנדט הפילוסופית – בעזרת היכרותה עם בני הדור שלו ושלה – דווקא משום כך יש למסה הזאת חשיבות עצומה. במסה היא “חוזרת הביתה”, לגרמניה, שבה חייתה ולא חייתה, כלומר לשפה הגרמנית שהייתה בשבילה תמיד – מולדת.
תרגום מגרמנית: נועה קול
עריכה מדעית: יצחק לאור
הספר רואה אור בשיתוף עם מכון גתה
“טקסטים למען העתיד” – סדרה להגות גרמנית בת-זמננו
[…] ספרים חדשים שיצאו השבוע […]