ספרים חדשים: 14/12/2015

מידע על ספרים חדשים אפשר לשלוח למייל הבא תחת הכותרת “ספרים חדשים” ושם ההוצאה: korebasfarim@gmail.com

אבן חושן

הלהט האדום של המצוק

אנתולוגיה של שירה פולנית עכשווית

מפולנית: יונתן ברקאי

עריכה: יקיר בן-משה

* * * * * *  

(111 עמודים, 64 ₪)

איכותה החד פעמית של השירה הפולנית החדשה, זו שקמה על חורבות מלחה”ע ה-2 ושילבה בין הלירי לקטסטרופי; זו ש”הולידה” את גדולי המשוררים של המחצית השניה של המאה הקודמת – מילוש, הרברט ושימבורסקה – לא פסחה גם על שורה מפוארת של משוררים בני הדור החדש, ילידי שנות ה-60. משוררים אלו, מודרניסטיים מובהקים, הצליחו לקפל בשירתם את מראות האימה והפלאים של פולין החדשה, המתרוממת על רגליה כחיה שסועה, אבודה ומובסת, לתוך שחר חדש.

באנתולוגיה “הלהט האדום של המצוק“, נמצא לראשונה בעברית מבחר מרתק מן הקולות החדשניים והמגוונים ביותר בשירה הפולנית החדשה.

כנרת זמורה-ביתן

אהבה, תשוקה, זוגיות

הדיאלקטיקה של האהבה

מאת אושרת קוטלר 

במשך קרוב לשנתיים ראיינה אושרת קוטלר זוגות, יחידים ואנשי מקצוע בניסיון לענות על שאלה המעסיקה אותה כל חייה – איך שומרים על הזוגיות וגם על האהבה, ההתרגשות והתשוקה? איך מממשיכים לחיות מתוך תשוקה – לא רק למין אלא גם לחיים עצמם – בתוך המסגרת הזוגית.

אושרת ראיינה גברים ונשים, כולם אנשים חיים וקיימים שהיו אמיצים דיים לחשוף בפניה את צפונות לבם. רובם לא הצליחו לשמור על הנישואים ועל האהבה. מיעוטם ניצח את הסטטיסטיקה. באמצעותם ובאמצעות שיחות עם פסיכולוגית אבולוציונית, פילוסוף ופסיכואנליטיקאי, היא מנסה לנסח את הסינתזה שמחברת בין מה שעל פניו נראה בלתי ניתן לגישור – אהבה רומנטית ונישואים.

מחיר:  69  ₪ , 189 עמ’.

כנרת זמורה-ביתן

אישי

רומן המתח החדש של

לי צ’יילד

מאנגלית: איה מלמד

מישהו ירה בנשיא צרפת. רק אדם אחד היה יכול לעשות את זה.

וג’ק ריצ’ר הוא היחיד שיכול למצוא אותו.

במותחן חדש עוצר נשימה חוצה ריצ’ר את האוקיינוס האטלנטי לפריז – ואז ללונדון.

הסיכון מעולם לא היה כה גבוה – כי הפעם, זה אישי.

לי צ‘יילד הוא מסופרי המתח המובילים בעולם. ספריו מגיעים בעקביות למקום הראשון ברשימת רבי המכר בכל העולם, ומתורגמים ליותר מארבעים שפות. צ’יילד נולד בקובנטרי, אנגליה, וחי כיום בארצות הברית. 

380 עמ’ 72 ₪

רסלינג

אני עושה את דרכי

ראיון עם ז’וליה קריסטבה

ז’וליה קריסטבה

מיכל בן-נפתלי

מירי רוזמרין

“במישור החברתי והביוגרפי אני למעשה אדם ממין נקבה, ממוצא בולגרי, בעלת נתינות צרפתית; ארץ הבחירה שלי – אמריקה, ובעבודתי אני עוסקת בסמיולוגיה, בפסיכואנליזה, בפילוסופיה, בספרות: תחומים הכרוכים בהשלכות פוליטיות ואתיות”. במלים אלה מבקשת ז’וליה קריסטבה להציג את תעודת הזהות שלה ולפרוש את מנעד פעילויותיה האינטלקטואליות משנות ה-70 עד לימינו אנו. בראיון זה, שנערך בשנת 2006 לרגל בואה לארץ לחגוג את צאת ספרה “סיפורי אהבה”, מדברת קריסטבה, בין השאר, על כתיבתה הפסיכואנליטית, על עיסוקה בפרקטיקה ובאידיאה של האמהוּת, על מושג “המרד האינטימי” שלה, על ההבחנה בין דת וקדושה בהקשר הפסיכואנליטי ועל שאלת הרלבנטיות של המבנה האדיפלי לגרעין המשפחה בן-זמננו.

“אני סבורה שאין לנו גרסאות אחרות של חירות זולת לומר שהדרך פתוחה. אלמלא כן, אנחנו שרויים במעין דטרמיניזם ביולוגי או דטרמיניזם של זיכרון, וזהו מעין מחנה ריכוז של העבר הרובץ עלינו. העבר הוא מרכיב אחד אך בר-התמרה. זו עודנה שאיפה. אני סבורה שיש לשמרה לבל נהיה אסירים של מועקות”.

ז’וליה קירסטבה, מתוך הספר

תרגום מצרפתית: מיכל בן-נפתלי

רסלינג

אנרי ברגסון ובעיית חופש הרצון

רז שפייזר

הנושא המוגדר כבעיית חופש הרצון מהווה אחד ממוקדי העניין המרכזיים של הפילוסופיה המערבית. גם אם בפילוסופיה האנליטית חלה בתחילת המאה ה-20 ירידה מסוימת בקרנו, אזי בעשורים האחרונים הוא עובר פריחה מחודשת, ומרחב חדש של שיח נפתח בפניו. בפילוסופיה הקונטיננטלית נושא החופש תמיד היה מרכזי, ודי להזכיר הוגים כמו קירקגור, היידגר וסארטר, כמו גם את דבריו של גוֹטינג הקובע שהנושא המרכזי של הפילוסופיה הצרפתית במאה ה-20 הוא החופש האינדיבידואלי.

בתחילתה של המאה ה-20 זהר כוכבו של אנרי ברגסון בשמי הפילוסופיה האירופאית, ואף מעבר לה. כאשר זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1927, הייתה בכך הכרה רשמית בתרומה אשר חרגה הרבה משדה הפילוסופיה גרידא והקיפה תחומי תרבות רבים ומגוונים. הפילוסופיה הברגסונית היא פילוסופיה של הבעיות הגדולות, והיא עוסקת באלו תוך כדי שילוב נדיר של צורה ותוכן. התוצאה היא מבנה אורגני שכל חלקיו שלובים זה בזה, והוא צומח כשלם, ממש כמו המציאות שאותה הוא שואף לחשוף וממנה הוא עולה.

בספר זה נפרשת, תוך כדי בנייה מחדש, השקפתו הפילוסופית של ברגסון ביחס לבעיית חופש הרצון. תהליך הבנייה חושף את יסודות הפילוסופיה הברגסוני – מהם נובטת השקפת חופש הרצון שלו – ומאפשר הבנה מעמיקה שלהם. עמדתו של ברגסון בשאלת חופש הרצון מעומתת עם עמדות עכשוויות בנושא, בעיקר מהאסכולה האנליטית, והיא מתגלית כרלוונטית מבחינה ביקורתית וקונסטרוקטיבית כאחת. בה-בעת, שילובן של האסכולות הפילוסופיות השונות תחת מטריית הדיון בחופש הרצון יוצר גשר בין שתי המסורות ופותח שער להבנה חדשה של התפתחות הפילוסופיה והיווצרותן של הבעיות הפילוסופיות הגדולות.

רז שפייזר הוא דוקטור לפילוסופיה ומרצה במכללת קיי.

רסלינג

הפלות כסוגיה מושתקת בישראל

על פרספקטיבה פמיניסטית ובין-לאומית ועל דילמות ממסדיות ואישיות

דלילה אמיר

סוגיית ההפלות נתונה בלב ליבו של קונפליקט ציבורי-פוליטי אשר מנתק את הבעלות של נשים על גופן. ספר זה מנתח כיצד המאבק הפמיניסטי על זכותן של נשים לבצע הפלה נוצר תחת מאבקי כוח ומעוצב בהתאם לאקלים התרבותי, הדתי והחברתי שמתקיימים ברמה המקומית, העולמית וההיסטורית. דרך השוואה בין מדיניותן של שלטונות ברחבי העולם והשפעת פעילות התנועה הפמיניסטית על החקיקה בנושא ההפלות, הספר מציג את המציאות הישראלית ומגולל את המאבקים שמעצבים את השיח והאידאולוגיה שבבסיס חוק ההפלות הקיים.

דרך ציטוט מקורות ראשוניים על אודות תהליך גיבוש חוק ההפלות הישראלי, ובהסתמך על נתונים אמפיריים, המחברת מדגימה כיצד נוכחותה של “האישה” נעדרת מהשיח ואינה מהווה גורם משפיע בעיצוב החקיקה הישראלית. כמשוב למחדל זה, המחברת ממצבת את סיפוריהן של נשים וחוויותיהן כמוקד בעל חשיבות לבחינת יעילות החוק הקיים ביחס לנשים המצויות במצב של הריון בלתי רצוי.

בחברה הישראלית כיום קיימת תודעה כוזבת המניחה שחוק ההפלות הישראלי הוא חוק מתיר הנובע ממגמה עולמית של הליכה לקראת שוויון בין-מיני; למעשה, ההפך הוא הנכון – הדיון בהפלות נאלם ממוקדי השיח הפמיניסטי-ליברלי ישראלי. באופן הזה התאפשר לחוק הקיים לווסת ולשלוט על רבייה נשית לצרכים דמוגרפיים-שלטונים ופוליטיקה מגדרית.

דלילה אמיר היא פרופסור אמריטה לסוציולוגיה של הגוף באוניברסיטת תל אביב; פעילה פמיניסטית וממייסדות תחום לימודי הנשים בישראל. דוקטור לסוציולוגיה של הרפואה מאוניברסיטת פיטסבורג. תחום ההתמחות שלה הוא גוף האישה. מאמריה ומחקריה עוסקים בשאלות של בריאות ופוריות האישה. כמי שלקחה חלק בוועדות בינלאומיות, פעילותה הענפה ברבות השנים תרמה לעיצוב מדיניות וחקיקה.

כנרת זמורה-ביתן

הצופן הנוצרי

מאת אפי זיו

הנצרות היא הנושא המתואר ביותר ביצירות האמנות מאז הופעתה על במת ההיסטוריה. יצירות אלה קיימות בכל מקום שבו חיו וחיים מאמינים נוצרים – בכנסיות, במנזרים, במוזיאונים, בכיכרות, ברחובות ובגנים. ההתפעלות מהן חובקת כול, אך הבנתן ומלאכת זיהוי הדמויות והסצנות קשות אף לנוצרים עצמם, ויתרה מכך: לבני דתות אחרות, אשר אינם מכירים את הסיפור הנוצרי על בוריו. ההנאה האסתטית מהן מלווה לעתים בתסכול בשל אי־ההבנה של הסיפור המתואר והקשרו.

ד”ר אפי זיו מנחה את הקורא צעד אחר צעד באופן שיטתי וממצה כיצד להבין את המתואר ביצירה ולזהות את הדמויות המופיעות בה ואת הסיפור שמאחוריהן. מטרתו של ספר זה להיות כלי עזר ראשון במעלה להבנת היצירות ולזיהוי המתואר בהן. אין זה ספר על הדת הנוצרית, כל תכליתו לתת לקורא כלים פשוטים להבנת יצירות האמנות מהיבטי זיהוי הדמויות והבנת הסצנה. הטקסט המובא בספר רלוונטי רק בהקשר של יצירות אמנות. היצירות הרבות המובאות בו מסייעות להבין כל יצירה אחרת שעוסקת בנושא.

לראשונה יוצא לאור בישראל ספר מרהיב ורחב יריעה שבאמצעותו כל חובב אמנות יוכל לפענח יצירות אמנות העוסקות בתנ”ך ובנצרות. מטרתו לאפשר לצופה לזהות את היצירה שלפניו ולהבין אותה.

הצופן הנוצרי באמנות סוקר את התפתחות האמנות הנוצרית, הכוללת כמובן את התנ”ך, תוך כדי הצגת הדמויות החשובות ותיאורן ביצירות האמנות. בשפה קולחת מתאר הספר את האירועים והדמויות מהיבט אחד ויחיד – יצירות האמנות העוסקות בהם. בספר כללים פשוטים אשר על פיהם אפשר ללמוד לזהות את הדמויות ואת הסיפור בכל יצירה העוסקת בנושא.  הספר ערוך לפי נושאים ובו יותר מ-600 תמונות.

רסלינג

חינוך מבקש משמעות

בין פסיכואנליזה לחינוך

אתי חגי

ספרה של אתי חגי מציג תשתית רעיונית המציעה משמעות לעשייה חינוכית – כינון אדם כתכלית וכיסוד לקיומה של חברה, לקיומו של עולם. למעשה מדובר בפיתוח סובייקט שעצמיותו נוכחת באופן אותנטי, יוצר, ממומש ומסופק; סובייקט נראה ורואה “אחר”, אשר בוחר בנטילת אחריות כעמדה אתית, תוך כדי כך שהוא חווה את עצמו כחלק מקיום רחב, כולל, הוליסטי. “אפיון זה של המעשה החינוכי”, כך כותב פרופ’ שלמה בק, פילוסוף חינוכי, “שונה מהתפיסה הרווחת שקושרת בין חינוך לידע, בין ידע לציונים, והוא מחייב הבהרה (למה בדיוק הכוונה) והצדקה (מדוע הוא נכון). הספר מתמודד עם שתי משימות אלה בהצלחה. הוא דן בשאלה מיהו האדם, ומדגיש את חיפוש המשמעות כמאפיין המרכזי של חייו. חגי מציעה לראות האדם כמערכת פתוחה וסבוכה, לא  בהכרח קונסיסטנטית, שבה הכול נמצא בזרימה מתמדת ובהשתנות רציפה. הפסיכואנליזה משמשת אותה כתאוריה המספקת הבנה מעמיקה על אודות ‘היות אדם’… המשימה שלקחה על עצמה חגי היא רחבת היקף ומרחיקת לכת, כפי שניתן להיווכח ממבנה הספר ומתכניו”.

גבי בונוויט, פסיכואנליטיקאי ומדריך, מוסיף: “זהו ניסיון נועז וחדשני להפגיש בין דיסציפלינות אשר לכל אחת מהן הנחות יסוד ומטרות שונות. במהלך קריאת הספר נגלה כיצד חינוך, פילוסופיה ופסיכואנליזה, למרות הגבולות המפרידים ביניהם, מחזיקים מכנה משותף שקשור קשר הדוק לטבע האדם ולתהליכי התפתחות וצמיחה אנושיים… חגי עושה שימוש בתפיסת זרם ‘העצמי’ מתוך השדה הפסיכואנליטי וממירה את ליבת התיאוריה לתפיסת עולם ולמושגים שיוכלו לשמש כל איש או אשת חינוך”.

ד”ר אתי חגי היא מרצה וחוקרת חינוכית; משלבת בעבודתה פילוסופיה פסיכואנליטית; עוסקת שנים רבות בקידום תהליכי שינוי אישיים ומערכתיים כמדריכה בין-אישית ויועצת ארגונית.

רסלינג

מין ומגדר בפסלי הזוגות של ג’אקומטי 

רות מרקוס 

ספר זה עוסק בשנים 1935-1925 שבהן עזב ג’אקומטי את המודל, פסק לפסל מתוך הסתכלות ישירה בטבע ועבר לפסל מהזיכרון ומהדמיון. מפנה זה נבע ממשבר שפקד אותו כאשר עמד מול המודל ולא הצליח להמחיש בחומר את אשר ראו עיניו. מתוך כך החל מסע חיפושים שנמשך כעשור שבו חיפש פתרון אמנותי, אך במקביל, ובקשר בל-ינותק בין שני התהליכים, היה זה גם מסע אל מעמקי נפשו שהושפע במידה רבה מקשריו עם הקבוצה הסוריאליסטית ומהרעיונות של פרויד.

תוך כדי מסע החיפושים ג’אקומטי עבר שלבים שונים של מעין אנליזה עצמית, כשבכל שלב חשף יותר ויותר את בעיותיו הנפשיות – חוסר יכולתו לקיים יחסי מין מספקים אלא עם זונות, יחסיו עם אהובותיו, יחסיו האדיפליים עם אמו ועם אביו וכו’. חשיפת מניעיו הנפשיים השפיעה הן על הצורה והן על התוכן של פסליו, ומסיבה זו יצר בעשור זה פסלי זוגות שביטאו מערכות של יחסי גומלין שונים בין שני המינים. כשהסתיים מסע החיפושים בתובנות אמנותיות ואישיות כאחת, הסתיימו קשריו עם הקבוצה הסוריאליסטית, הסתיים גם עיסוקו במין ומגדר והזוגות נעלמו.

ג’אקומטי יצר תוך כדי מודעות לתיאוריה הפסיכואנליטית אשר הפכה לחלק מתוכן יצירתו. בטקסטים שכתב ובראיונות שנתן הוא תמרן את הצופים והמבקרים על ידי אספקה של חומר אוטוביוגרפי עובדתי למכביר, אשר בחלקו היה פרי דמיונו. באופן הזה הוא העביר רובד נוסף של תכנים והעשיר את המשמעויות של יצירתו, משמעויות שאולי לא מוצו באמצעות הכלים החזותיים בלבד, ולכן המלל הוא חלק בלתי נפרד מתוכן יצירתו. 

ד”ר רות מרקוס היא מרצה (בגמלאות) לתולדות האמנות באוניברסיטת תל-אביב ויו”ר העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל; מתמחה בתחומים שונים באמנות המודרנית והעכשווית ובאומנויות המופע. בכתביה היא מבטאת גישה מחקרית רב-תחומית שמנתחת אמנות דרך תהליכים תרבותיים. פרסמה ספרים ומאמרים בנושאים שונים, בכתבי עת אקדמיים, בספרים ובקטלוגים.

רסלינג

צאצאי הזמן ודיירי המרחב

מקומה של האדריכלות בעולם מתחדש

יהודה גרינפילד-גילת 

מדוע כל עיירות הפיתוח דומות? מדוע גיבורי-על תמיד מתגוררים בניו יורק? האם שייט באנייה גורם לאנשים להתנהג אחרת מטיסה במטוס? מה הקשר בין התנין בכנרת לסכסוך הישראלי-פלסטיני? מאז ומתמיד התקיימו קשרים מורכבים בין המרחב על צורותיו השונות לבני האדם המאכלסים אותו. ערים ועיירות, קתדרלות ומוזיאונים, קניונים ושדות תעופה אינם רק מרחבים שיצר האדם אלא גם ביטויים לתפיסת עולמו, שאיפותיו והלא-מודע שלו. במובנים רבים, המרחב הוא “שפה” המתארת את החברה האנושית.

ההנחה הרווחת היא שהאדריכלים הם אלו המיטיבים יותר מכול “לקרוא” את המרחב ולעצב אותו נכונה. עם זאת, נדמה שהאדריכלות היא מקצוע ההולך ומאבד מיכולת ההשפעה שלו. אם בעבר היו האדריכלים אלו שעמדו בחוד החדשנות המרחבית והפוליטית, אזי נדמה שאת מקומם של האדריכלים הולכים ותופסים מהנדסים, יזמים ואנשי טכנולוגיה ומידע. ובכן, האם תם זמנה של האדריכלות? האם יש לתחום זה מה להציע לבני המאה ה-21? שאלות אלו ואחרות נידונות בניסיון לברר מהו מקומה של “שפת המרחב” בעולם המבוסס כמעט כולו על זמן.

ספרו של יהודה גרינפילד-גילת הוא ניסיון ראשון מסוגו לתאר שפה זו ולהגדיר מחדש את אחריותו של האדריכל ביצירת המציאות. ספר זה אינו מיועד לאדריכלים בלבד, אלא לכל אלה הרואים את המרחב, האדם, הפוליטיקה והתרבות האנושית כמארג אחד של קשרים, סיבות ומגמות.

אדריכל יהודה גרינפילד-גילת הוא בעל תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת הרווארד ותואר ראשון באדריכלות מהטכניון; עוסק בקשר בין אדריכלות לפתרון סכסוכים טריטוריאליים.

רסלינג

צמצם התשוקה

פסיכותרפיה וצילום

ענת בוצר

את מי מושיבה ענת בוצר על ספת הטיפולים? הפרק הראשון של הספר צמצם התשוקה נפתח ב”תיאור מקרה”. אך לא המטופלת ולא “המקרה” נחשפים מולנו בספר – אלא זהו מקומה של התשוקה העומדת במרכז יחסיהם של המטפל והמטופל בפסיכותרפיה, כמו גם ביחסי הצלם והאוביקט המצולם. במהלך הספר שלפנינו בוצר מושיבה על כורסת המטופל שורה של כוחות יצירתיים: הבמאים פליני וצ’פלין; האמניות סיגלית לנדאו ופאטי צ’אנג; תיאורטיקנים של הפסיכואנליזה כמו פרויד, יונג, לאקאן ואיריגארי; נרקיסוס ואכוֹ מהמיתולוגיה היוונית, והנזיר בסיפור התלמודי על שמעון הצדיק. כל אלה, וגם בוצר עצמה כמטפלת וכאמנית, מייצגים ומשקפים ביצירה זו את אנרגיית התשוקה העומדת במרכז הספר ומניעה אותו.

ובכן, התשוקה עצמה, המתעוררת ביצירה, בפסיכותרפיה ובתהליך הצילום, יושבת על ספת הטיפולים. התשוקה ועמה ביטוייה הגופניים, החושיים והיצירתיים – הקול, המבט, האור, העור, האיווי, הכמיהה. את כל אלה דולה בוצר ביצירתיות ובתשוקה מתוך עולם הפסיכותרפיה, הקולנוע, האמנות והצילום, כמו גם מתוך עולם ההגות, המיסטיקה היהודית והסמלים המיתולוגיים.

צמצם התשוקה מוקדש לכל מי שמאמין בדיאלוג המתרחש בשיח הפתוח ולא במרחב המצומצם: פסיכולוגים, אמנים, הוגים – וכמובן הקורא הסקרן.

ד”ר ענת בוצר היא פסיכותרפיסטית, מטפלת משפחתית וזוגית, מדריכה, במאית, יוצרת ואוצרת. מייסדת ומנהלת התוכנית לפוטותרפיה – “צילום ככלי טיפולי” – בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. פועלת בעולם לפיתוחה ולהנכחתה של הפוטותרפיה במחקר ובקשר האנושי.

גוונים

גברת מושלמת וזנב קטן

רחל שלזינגר

גברת מושלמת וזנב קטן הוא סיפור הומוריסטי על נילי, ילדה חיננית ושובבה, שהיא כמעט בת אחת עשרה, ושחייה סובבים סביב אחות גדולה ומושלמת ואחות קטנה וקצת נודניקית. נילי ממש מתאמצת להיות בסדר עם אחיותיה, אך לא תמיד זה מצליח לה, ולפעמים היא אוהבת אותן ולעתים לא כל כך.

רחל שלזינגר גדלה במושב בית שערים, שבעמק יזרעאל. נצר למשפחת אברמסון, משפחת חלוצים, ענפה ושורשית, שהגיעה לארץ בתקופת “העלייה השנייה”.
רחל היתה מורה להתעמלות במשך שנים רבות וכעת היא מתמסרת לכתיבה.
ספריה: גויאבות; החברים של רחלי, שניהם קבצי סיפורים קצרים.
גברת מושלמת וזנב קטן הוא פרי עטה הראשון לילדים ונוער.