השאלון עם דפנה שחורי, מחברת הספר “מערכת הפעלה” (הוצאת פרדס)

קרדיט תמונת שער: יהודה עתי

1) מהו הספר האהוב עלייך?

יש כל כך הרבה. אתחיל ככה בשליפה מהזיכרון (והרצף גם הוא יקטע בטח, באופן מקרי)

שירה:

שירי אלזה לסקר שילר (בתרגום של יהודה עמיחי)

חזי לסקלי – ‘באר חלב באמצע עיר’

יהודה עמיחי – ‘שירי אהבה’

יאיר הורביץ – ‘כל השירים’

פרננדו פסואה – ‘כל חלומות העולם’

פרוזה:

‘כיכר היהלום’ – מרסה רודורדה

‘מסע סביב חדרי’ – גזביה דה מסטר

‘מכתבים מנסיעה מדומה’ – לאה גולדברג

‘אינטימיות’ – חניף קוריישי

‘כך זה קרה’ – נטליה גינצבורג

‘העיר והבית’ – נטליה גינצבורג

‘ולנטינו’ – נטליה גינצבורג

‘קולות הערב’ – נטליה גינצבורג

‘נוכח הים’ – דוד פוגל

‘הר הקסמים’ – תומאס מאן

כל כרכי ‘בעקבות הזמן האבוד’ של מרסל פרוסט, שתורגמו לעברית

‘פגישה חצי פגישה’ – עמליה כהנא כרמון

‘יתומים’ – סמי ברדוגו

‘עשהאל’ – אהרון מגד

‘האי של ארתורו’ – אלזה מורנטה

‘דור חסר נחת’ – מאת דאצ’ה מאראיני

(ואפשר להמשיך ולהמשיך והרשימה רק תתארך לה)

ובעניין הרומנים של נטליה גינצבורג: אני זוכרת יום אחד של אמצע אוגוסט, שנת 2004 . חזרתי מוקסמת מרומא (הביקור הראשון שלי באיטליה), לביתי בתל אביב ומצאתי אותו מוצף מים, עקב פיצוץ בצנרת. בתוך כל המהומה, המומה, הדבר הכמעט ראשון שעשיתי היה לשלות מתוך המים את הספרים של נטליה גינצבורג שהשארתי בערימה לצד המיטה. באותו שבוע, אחרי ניסיון ייבוש שלא צלח, הלכתי לחנות הספרים הקרובה ורכשתי עותקים חדשים.

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

‘עלילות דון קישוט’ מאת מיגֶל דה סֶרוואנטס (המהדורה משנת 1960, בלוויית ציוריו הסוערים בשחור ואדום של הצייר מרסל ינקו). הכרכים הללו היו ממוקמים על המדף העליון בסלון הבית, ובילדותי, אחת לכמה ימים הייתי מטפסת על כיסא, ילדה בת 4 או 5, מורידה אותם אל השטיח. מוקסמת, ליטפתי את הדפים ורוכבת אל עולם של דימיון על גבם של הסוסים והרוכבים עם הכובעים החדודים. ואני זוכרת שלצד ניסיון להבין את הכתוב הייתי בוראת סיפור משלי לכל ציור וציור.

וכמובן את ‘פינוקיו’, כי איך אפשר בלעדי החוטם האגדי הזה, העשויי עץ?

3) מה הספר האחרון שקראת?

‘הרומאן המצרי’ של אורלי קסטל בלום, שזכיתי להיות העורכת המלווה שלו.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

‘יונה ונער’ של מאיר שלו. ובהקשר זה אצטט את דבריו של המשורר והמבקר הצרפתי פול ואלרי שכתב כי באופן פרדוקסאלי קל יותר למצוא חן בעיני שלושה מיליון קוראים מאשר למצוא חן בעיני מאה אלף אנשים באופן ייחודי.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

לא זוכרת כרגע.

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?

הסופרת האיטלקייה נטליה גינצבורג – אמנית הפרטים הקטנים, סופרת שכולה אמפתיה ואנושיות ושמצליחה בשפת דיבור פשוטה לכאורה, לרסק את הלב, לאחות אותו ולשבות אותו לנצח. חבר, משורר, סיפר לי שלחופשה באילת בחר לקח את אחד הרומנים שלה. הוא חזר המום . “מ ה  ז ה?” סיפר לי, “הספר שלה הרס לי את החופשה! לא יכולתי להכיל אתה הכאב, לא יכולתי להכיל את העוצמה”.

7) ספר שנתן לך השראה?

‘ספר האי נחת’ של פרננדו פסואה, אליו אני ניגשת גם במצבי נחת וגם במצבי אי נחת.

8) ספר עיון מומלץ?

‘מפת דרכים’/ סיפורת עברית כיום – מאת אבנר הולצמן. ספר שמציע מבט פנורמי מקיף על הסיפורת הישראלית, ובתקופה שכתבתי ביקורות  ספרים לעיתונות היה דייר קבע על שולחן העבודה שלי.

‘ציפור ציפור – הכתיבה והחיים: הוראות הפעלה מאת אן למוט. מעין מדריך משעשע וקליל על איך לכתוב.

***

דפנה שחורי, ילידת 1968, משוררת ועורכת ספרותית. שיריה הראשונים התפרסמו בכתב העת ‘עכשיו’ בעריכת פרופ’ גבריאל מוקד. בימים אלה רואה ספר שיריה הרביעי, “מערכת הפעלה” (הוצאת פרדס). קדמו לו “סאם ישכיב אותי לישון” (יחד עם שבי שחורי, הוצאת עכשיו), “חשבתי לגרוב גרבי לילך” (הוצאת עכשיו) ו-“גולדפיש” (הוצאת כרמל/עמדה).

לעמוד הספר “מערכת הפעלה” באתר הוצאת פרדס לחצו כאן. 

ביום ראשון הקרוב, ה-28 ביוני, יערך בחנות “תולעת ספרים” ערב השקה לספר “מערכת הפעלה” בהשתתפות אגי משעול, נוית בראל, נועה שקרג’י, סיגלית בנאי, נעמי לבוב, איריס איריסיה קובליו, אלה נובק, יחזקאל נפשי, עדי עסיס ודני גלבוע. 19:30, תולעת ספרים, רחוב מזא”ה 7, תל אביב. הכניסה חופשית. עוד פרטים על האירוע כאן. 

מערכת הפעלה / דפנה שחורי

 

כְּשֶׁנִּגְמְרָה הָאַהֲבָה דִּבַּרְנוּ בְּעִקָּר שְׁטֻיּוֹת

אֵיזוֹ מַעֲרֶכֶת הַפְעָלָה עָדִיף

אִם אַיְפוֹן אוֹ גָּלַקְסִי

גַּן נָעוּל אוֹ פָּתוּחַ

לוֹחֲצִים עַל כָּל הָאוֹתִיּוֹת

וְלֹא מַצְלִיחִים לְהִתְחַבֵּר

(מתוך הספר ‘מערכת הפעלה’ שיצא בהוצאת פרדס)