צילום תמונת השער: אילן בשור

1) מהו הספר האהוב עלייך?

אני תנודתית . ויש לי נטייה לאהוב ולהכריז על ספר מעולה שקראתי כאהוב ביותר עלי. אז יש לי כמה וכמה . אבל אם נמדדת האהבה לפי מספר הפעמים ששבתי וחזרתי וקראתי בו – “כזב וכישוף ” של אלזה מורנטה . לא ספר קל קריאה , אבל בהחלט שווה את המאמץ. סאגה משפחתית כתובה ברגישות מלאת אבחנות מבריקות על החמצת החיים וניסיונות השווא לחדור ולהיות מרכז חיו של אהוב , על שקרים שנועדו למתג את עצמנו חברתית המביאים תמיד להתמוטטות חרפה והכחדה.

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

זו קצת רמאות מצדי, אבל אני לא מתנצלת. רמאות משום שזה הכי רחוק מספר ילדים , אבל מצד שני הוא ממותג כך. “אם אמא שלי לא יכולה לאהוב אותי מי כבר בעולם כולו יצליח בזה” של נורית זרחי. אחד מהטקסטים המופתיים ביותר על ההבדלה וההפרדה בין הישויות אם-ילד , על ההזדקקות הנואשת והדחף לרצות מול היכולת המוגבלת לספק את הסחורה . בלי לנסות להסביר או לתרץ . בלי מניפולציות רגשיות מוגש הפער הממית בן תפיסת ההורה כדמות מיתולוגית והמוגבלות הנפשית שלה .

עדיין מטלטל אותי בכל קריאה מחדש.

3) מה הספר האחרון שקראת?

ממש עכשיו סיימתי את “חרפות וגידופים” של אמילי נותומב. אני נוטה לקרא ספרים שלא בעתם, כלומר, אני לא מצליחה לקרא את הלהיטים בזמן אמת.

מדובר בנובלה נהדרת, בעלת קצב נפלא, אירוניה עצמית וסרקזם חברתי נהדרים. ועל אף שמסופר על חודשי ההשתכנות וההסתגלות הראשונים של זוג קשישים בבית הכפר החדש שרכשו והיכרותם המינורית עם זוג שכנים מרוחק – הרי שמדובר באחד מספרי המתח המשכנעים והטובים ביותר שקראתי.

עונג גדול.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

אני מתכוונת לזייף לגמרי במענה לשאלה הזו ולא משום שאין כאלו. רשימת האכזבות שלי ארוכה ארוכה ארוכה – ואינה מכילה רק את יוליסס המתבקש. אבל – אני מתעלה מעל הרצון העז שלי לתת דרור למיצים המרים, הקנאה הספרותית (יש שיאמרו) ולקנאה בהכרה והפרסום (זה לבטח) ואני שומרת לעצמי על זכות השתיקה .

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

“פני המקום” של דורית פלג. אני ממשיכה וחושבת עליו מדי פעם . בעיקר כשאני מנקה את הבית. יש משהו רך ומנחם בספר הזה. אולי העובדה שאני מסכימה לגמרי לקבל את אלוהים כבן זוגה הכל כך לא מוצלח של אישה קשת יום ומהורהרת.

הרעיון הגאוני שעומד מאחורי הספר הזה בהאנשתו של האל ובכישלונותיו המרובים הוא סוג של פנינה ספרותית שאסור להחמיץ.

עם אל כזה עוד הייתי עשויה להסתדר.

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?

אלזה מורנטה. אבל זו חכמה קטנה מאוד. אני כל כך מאוהבת באיטליה. בשפה בתרבות, בהתמסרות הרגשית ובתפיסה הרומנטית את החיים שלא פלא שאני שבויה. אלזה מורנטה היא הסופרת המושלמת , מי שמעבירה אותך למעמקי נפש בצלילה חופשית איטית ומשאירה אותך במצולות נטול חמצן והמום מייצורי העומק ועמוד הלחץ. אין טובה ממנה להעביר את הסיפור במלואו על כל רבדיו כחלק בלתי נפרד ממניעי הדמות ומגבלותיה.
“אלה תולדות ” ו-“כזב וכישוף” קוראים לי לקרוא ולדאוג על גיבוריהם.

7) ספר שנתן לך השראה?

גילוי נאות. את השאלון הזה קבלתי כבר לפני שבועיים ואני תקועה רק במענה לשאלה הזו. בינתיים נאלצתי לשנות את תשובתי לשאלה ספר שקראתי ממש עכשיו. אני באמת לא יודעת. אולי אין כזה ממש.

8) ספר עיון מומלץ?

חד משמעית ה- DSM  – Diagnostic and Statistical manual of Mental disorder

אני יודעת שזה נשמע פלצני יומרני ומתנשא. אבל האמת היא שזה באמת מתוך סקרנות וחיטוט ייתר. מדובר בספר האבחנות האמריקאי להפרעות נפשיות ומחלות נפש. במהדורה החמישית האחרונה נכנסה ההתמכרות לרשתות החברתיות והשפעותיה כהפרעה התנהגותית אבל לעומת זאת יצאה משם הגדרת האספרגר כהפרעה. לעיתים, אני משתעשעת בסיווגים לדמויות שמקיפות אותי.

***

ענבר אשכנזי, ילידת 1970, סופרת ואדריכלית נוף. בשנת 2010 השתתפה בפרויקט The sketchbook project ופרסמה את הנובלה Sleepless. ב-2012 הוציא לאור קובץ סיפורים בשם “בגוף הדברים” בהוצאת גוונים. השנה ראה אור הרומן הראשון שלה – “שימורי אהבה” בהוצאת פרדס ובעריכת יותם שווימר. 

לעמוד הספר באתר הוצאת פרדס לחצו כאן. 

עוד על הספר:

שימורי אהבה

מאת: ענבר אשכנזי

עורך: יותם שווימר

הוצאת פרדס

* * * * * *  

““שימורי אהבה” של ענבר אשכנזי הוא בגדר קפיצת מדרגה עבור אחד הקולות האמיצים, המקוריים והמעניינים ביותר בספרות הישראלית החדשה. באמצעות בנייה מתוחכמת של הנרטיב, עריכת קישורים רגשיים ותמתיים – שחלקם סמויים וכמוסים וחלקם גלויים יותר, וישירות וכנות שובות לב, מציעה אשכנזי סיפור שמעורר זעזוע וחמלה גם יחד; סיפור שמצליח להוליך את הקוראים והקוראות עד לקצה ההרסני, המאיים אך גם הנכסף כל כך. זוהי יצירה רב-שכבתית, מעמיקה ונועזת, ויחד עם זאת – היא סוחפת מהרגע הראשון ומרתקת נוכח הפרוזה העדינה מצד אחד, והבוטות הבלתי מתפשרת מצד שני. זהו ספר שאינו “סתם” בועט במוסכמות, אלא מציע חשיבה מחודשת, ניתוח נפשי וחברתי שנדיר למצוא כמוהו בספרות המקור העכשווית.” 

יותם שווימר, עורך הספר

האהבה בחייה של עינת, גיבורת הרומן, עשויה מחומרים נרקוטיים; היא ממכרת, הרסנית ומסמאת. אבל במרחב האלים שבו היא מתקיימת מופיעים חרכים להנאה, תשוקה אדירה, נחמה ואושר. בעוד היא קוראת תיגר על טאבואים של סקס ומשפחה, עינת מישירה מבט לחוליים בעברה ובהווה המבולבל שלה: אם חולת שליטה ומדכאת, אח מנוכר, הפרעות אכילה ודמויות גבריות מסובכות.

נפשה הגועשת של עינת לא מותירה לה ברירה: עליה לדלות את שימורי האהבה ולעמוד על זהויותיה כבת, כאישה וכמאהבת. האם תצליח להימלט מהמלכודות שהחיים טמנו לה? ואולי אלו מלכודות מדומיינות, והחברה היא זו שמקבעת את האהבה ומונעת את הגשמתה?

ברומן הביכורים שלה ממשיכה ענבר אשכנזי לעסוק במוסתר ובמודחק. כמו בקובץ הסיפורים הנועז שכתבה, “בגוף הדברים”, היא מפגינה כתיבה וירטואוזית שכוחה בדיוק ובישירות מצמיתים, טורדי מנוחה ומפעימים. “שימורי אהבה” הוא צעד נוסף של אשכנזי בדרכה להפוך לאחד הקולות הייחודיים של הספרות הישראלית הצעירה.