הספר האהוב עלי הוא ספר השירים “פנאי, הכרמל האי-נראה” של המשוררת זלדה. אם אצטט ממנו כמה שורות, יהיה כל הסבר לבחירה הזאת מיותר. מתוך השיר “הקבצן הקטע”
הקבצן הקטע בוכה
בכיו מכסה את עין השמש,
מסתיר את הפרחים.
בכיו –
כמו עשן ביני ובין אלוהים
2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?
ספר הילדים שהשפיע עלי בילדותי, ואני זוכרת אותו עד היום באהבה, נקרא בזמנו “מחניים” ובתרגום חדש, “הנערים מרחוב פאל”. כתב אותו הסופר ההונגרי, פרנץ מולנר, והוא מספר על גבורתו של נער שלא היה מקובל על חבריו והם התייחסו אליו בבוז, עד שנודע המעשה האמיץ שעשה למען קבוצתו ושילם על כך בחייו. אולי בגלל רגישותי לכל אי צדק נגע הספר הזה ללבי, ובגלל הרגישות הזאת אני מרבה לעסוק בספריי בדמויות משולי החברה, ביוצאי הדופן ובמקופחים.
3) מה הספר האחרון שקראת?
הספר האחרון שקראתי הוא “ימי הצריף”. כתב אותו יעקב צור, והוא מתאר בעט אמן את ימי ילדותו ונעוריו בנתניה, העיר שבה גדלתי, ובתיכון למדתי עם יעקב צור באותה כיתה. לא רק הזיכרונות המשותפים משכו אותי לקרוא את הספר, אלא האופן היפה כל כך שיעקב צור מתאר את אותם ימים שבהם עמדו הערכים הלאומיים בראש סדר העדיפויות של הציבור היהודי בארץ. החיים הפרטיים המתוארים בספר משולבים בנושאים הנוגעים לכלל, והשילוב הזה יוצר קסם ייחודי.
4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?
היו לא מעט ספרים שגרמו לי לתהות מה סוד ההצלחה שלהם. אבל כיוון שלא דיברו אליי, השכחתי אותם מזיכרוני.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
לא זכור לי שקראתי ספר כזה.
6) מיהו הסופר האהוב עלייך?
אונורה דה בלזאק.
7) ספר שנתן לך השראה?
נדמה לי שלא קיבלתי השראה משום ספר ספציפי, אלא שאני מושפעת מכולם – כל ספר שאני קוראת תורם לי משהו, גם אם איני יכולה לשים את האצבע על ספר זה או אחר כמקור השראה.
8) ספר עיון מומלץ?
ספר העיון שאני ממליצה עליו הוא “כוכב הגאולה” שכתב הפילוסוף פרנץ רוזנצוויג, ושעליו ועל ר’ יהודה הלוי כתבתי את עבודת הדוקטוראט. מי שקורא את “כוכב הגאולה” מתעשר בתפיסת עולם יהודית מיוחדת במינה, ולומד איך להתמודד עם אימת המוות שמלווה כל אחד באשר הוא אדם בן תמותה.
***
דורית אורגד, סופרת, משוררת ובעלת דוקוטרט בפילוסופיה יהודית, נולדה בגרמניה בשנת 1936 ועלתה בגיל שנתיים לישראל. פרסמה עשרות ספרים לאורך השנים, רובם ספרי ילדים. בתחילת השנה ראה אור ספר למבוגרים ולנוער פרי עטה בשם “תחת צל אפל” (הוצאת הקיבוץ המאוחד).
לא עוזר למישה שהוא נער מחונן – הצל הכבד המוטל עליו, הצל המפחיד, המאיים, לא מרפה ממנו.
הצל רודף אותו בביתו, בבית הפרופסור הזקן שאצלו הוא עובד וגם בחברתה של מיקה, הרואה בו את אחיה. אפילו איילת היפה המתאהבת בו, איננה משחררת אותו מהצל הכבד הזה.
חייו של מישה רצופים תהפוכות שהיו בוודאי שוברות את רוחו של כל נער אחר, אבל מישה, למרות הפחד שבו הוא חי, מתמודד ומתפקד באופן מעורר התפעלות עד שעולה בידו להשתחרר.
ככל שמתקדמים בקריאת הספר המפתיע, המרגש והמרתק הזה, כך נקשרים יותר לדמותו של מישה, מעריכים ומכבדים אותו.
השאירו תגובה