1) מהם הספרים האהובים עלייך?
קשה מאד לבחור אבל סדרת הארי פוטר חייבת להיות במקום הראשון (חוץ מהספר החמישי שהיה טרחני להפליא), בניגוד להוראות היצרן, ספר הביכורים של עידית אלנתן המופלאה, אחד מרעננה של דורון נשר, סיפורים פטרבורגיים של ניקולאי גוגל וספר שקראתי עשרות פעמים ולעולם לא ימאס לי ממנו שלאחרונה ראה אור בהוצאה מחודשת וטוב שכך כי העותק שלי כבר מרופט – יומנים מאתמול של שבתי טבת.
2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?
במקום הראשון – עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור של אפרים סידון; מעשה בחתוליים של ע’ הלל, הישן עם האיורים הנפלאים של אלונה פרנקל. אני רק מביטה בו וישר חוזרת לגיל 4; סיפורו של פרדיננד מאת מונרו ליף.
גדלתי על שלושת הספרים האלו ולשמחתי הבן שלי אבישי שותף לאהבה הזו.
3) מה הספר האחרון שקראת?
מהירות החושך מאת אליזבת מון, בהוצאת גרף. ספר מעורר מחשבה על אדם אוטיסט בתפקוד גבוה שמקבל הצעה לעבור טיפול נסיוני שמבטל לגמרי את השפעות האוטיזם. אחד הספרים החזקים שקראתי בימי חיי.
4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?
אני מתביישת להודות אבל…. יוליסס. באמת שניסיתי. נשבעת… בכל פעם הגעתי לעמוד 100 והתייאשתי. בגיל 18 חשבתי שאולי אני צעירה מידי. היום ממרומי גיל 36, אחרי שלל ניסיונות כושלים אני פשוט מרימה ידיים.
5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?
נערות למופת של שהרה בלאו. כשקראתי את הספר רעדו לי הידיים. לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליו במשך חצי שנה. הייתי בטוחה שהוא יכבוש את טבלת רבי המכר תוך מספר ימים ספורים.
6) מיהם הסופרים האהובים עלייך?
פול אוסטר, נטליה גינצבורג, עירית לינור, אריך קסטנר, רואלד דאל, המינגווי.
7) ספר שנתן לך השראה?
סוד הגן הנעלם של פרנסס הודג’סון ברנט. כשקראתי אותו ידעתי שאני רוצה לכתוב גם לנוער ולא רק למבוגרים. הספר נתן לי השראה לכתיבת הספר “כראמל” ובכלל לחיים, לצורך שלי להקיף את עצמי באנשים בעלי גישה אופטימית לחיים.
8) ספר עיון מומלץ ?
נירנברג 1946 – הראיונות הגנוזים עם פושעי המלחמה הנאצים.
מפחיד להיכנס למוח של פושעי מלחמה נאצים כגון הרמן גרינג, קרל דניץ, ולטר פונק והנס פרנק. בספר מתועדים 33 ראיונות שביצע הפסיכיאטר ד”ר ליאון גולדנסון, שעקב אחר מצבם הנפשי של הנאשמים במשפטי נירנברג. מסמך מצמרר, במיוחד כשמבינים שהם לא היו מפלצות, אלא בני אדם שעשו דברים מפלצתיים. הרבה יותר קל לחשוב שהם לא בני אנוש.
***
מאירה ברנע גולדברג, ילידת 1978, נשואה לחנן ואמא לאבישי. נולדה גדלה ומתוגררת עד היום בעיר פ”ת. במשך שנה כתבה טור במאקו בשם “סופר מאמי” בנושאי אמהות ובמשך שנתיים כתבה טור בעילום שם,בשם “ילד מיוחד שלי” בו תיארה את חוויותיה מגידול ילד על הספקטרום האוטיסטי. בעלת טור ביקורת ספרות ילדים בשם “הספריה של מאירה” באתר מאקו.
כיום מרצה בפני נוער ומבוגרים, מנחה קבוצות הורים וסדנאות ושותפה ב”כריכה – סוכנות לסופרים”, מרכז ליווי והכוונה לסופרים.
כתבה עד היום ספר נוער בשם “כראמל” ושני ספרים למבוגרים – “כמה רחוק את מוכנה ללכת” ו-“משפחה לדוגמה”. כולם ראו אור בהוצאת בכנרת זמורה-ביתן.
לעמוד הפייסבוק של “כריכה – סוכנות לסופרים” לחצו כאן.
לעמוד הספר “משפחה לדוגמה” באתר ההוצאה לחצו כאן.
עוד על הספר מתוך ההודעה לעיתונות:
רגע אחרי שדלת המעלית נסגרת מאחורי האחות הצעירה והמפונקת של מיכל והארוס הבלתי נסבל שלה, שאך הכריזו על חתונתם הצפוייה, כולם פותחים את הפה: הסבתא שעושה רק מה שבא לה; האם שעסוקה בעיקר בניקיונות ובטריוויה; האבא חשוך הדעות והמעצבן; האח האמצעי השנון והמבוזבז והשותף שלו, שמתעקש להיסחב אחריו לכל מקום.
אבל לגיבורה שלנו יש בעיות יותר גדולות מאחות שפשוט חייבת להיות כל הזמן במרכז הבמה. יש לה אמנם עבודה יציבה ומכניסה, בעל מקסים שאוהב אותה וילד יפהפה, בן שנתיים וקצת, שיודע לצטט ספרים שלמים בעל פה, מכיר את כל המלחינים הקלאסיים ואוכל רק שקדי מרק, אבל יש לה גם חשש קטן ומנקר, שאולי דווקא אצלה בבית לא הכול כשורה.
גם היא מוצאת את עצמה נשאבת לסערות שאחותה מחוללת חדשות לבקרים, והכול מתפרק בדיוק ברגע שבו היא חייבת להתמקד במשפחה שבנתה לעצמה. ובעוד הלחץ סביב האירוע החגיגי הולך וגובר, נפערים סדקים בתמונת המשפחה לדוגמה, ומתוכם מתאבכים סודות, שקרים, כיסויים וגילויים חדשים.
במשפחה לדוגמה, הרומן השני שלה, שוב מוכיחה מאירה ברנע-גולדברג את כישרונה לתאר את הרגעים הטעונים ביותר, החוויות הדרמטיות ביותר, בפשטות שאי אפשר לעמוד בפניה, בהומור מושחז ובשפה רגישה ונגישה להפליא וכובשת לב מן הרגע הראשון.
תודה על ההמלצות. יש לי משהו אחר על משפטי נירנברג אבל לא את זה…
[…] על הספר "שימורי אהבה" מאת ענבר אשכנזי (הוצאת פרדס); השאלון עם מאירה ברנע גולדברג; גּוּף רִאשׁוֹן אֶל שֵׁנִי – אנתולוגיה פואטית […]