ערב לכבוד המשורר ט. כרמי לציון 20 שנה לפטירתו

בית ביאליק, יום ה’ 4.12.2014

 

 הזמנה לאירוע ט כרמי

עבר זמן מאז האירוע.

מהם מספר חודשים לעומת 20 השנים מאז מותו של המשורר ט. כרמי

ויחסית לשנות עתיד שיריו?

לזמן אין שליטה יותר.

המשורר בעזרת שיריו הטובים, הפועלים, המפעילים מביס את הזמן

מנתק בנחישות את אחיזת זרועות התמנון שלו.

המשורר קונה לעצמו נוכחות-על,

כל עוד העברית קיימת.

הדברים מסביב מזכירים לי את ט. כרמי.

בעוברי ברחוב המלך ג’ורג’ התל-אביבי בימי שישי אני מתפתה להכנס לחנות הספרים המשומשים של מ. פולק וקונה את ספרי השירה של ט. כרמי הישנים הכמעט מתפוררים ספר אחרי ספר ויש ברשותי כבר ארבעה – כל אלה שהיו על מדף  ספרי השירה במקום המיועד למשורר בסדר הא-ב. צר לי על מי שיחפש את ספרי ט. כרמי ולא ימצא אותם בחנותו של מ. פולק, אך ישנם עוד שני ספרי שיריו עם הקדשה אישית לאנשי הספרות, ידידיו של המשורר – בני הזוג אפרים וג’נטילה ברוידא. שני הספרים נרכשו לפני כשנה מבנו של אפרים ברוידא והם ממוקמים במדף המיוחד של ספרים יקרי ערך.

ועוד דבר: ב- 31 לדצמבר פורסם שירו של ט. כרמי “בלילות” במדור “שיר ביום” בגלריה של הארץ. ויקיפדיה יודעת לספר שהמשורר נולד לפני 89 שנים ב-31 לדצמבר 1925 בברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית. כנראה זאת הסיבה לפרסום השיר. האם מוטב היה לציין אותה בעיתון?

בלילות ט כרמי

לראשונה נתוודעתי לשיריו של ט. כרמי באירוע השירה שנערך בחנות הספרים “סיפור פשוט” במרץ 2014 תחת הכותרת “חיי מדף1#” בו המשורר דניאל באומגרטן הציג את המשוררים האהובים עליו וקרא מספרי שיריהם שהביא איתו מספרייתו הפרטית. הספר הראשון אותו הציג דניאל היה “ט.כרמי, שירים, מבחר 1951-1969” בהוצאת דביר וקרא מתוכו את השירים “כל חיי” ו- “מוות וחיים“. דניאל אמר שבחודש נובמבר ימלאו 20 שנים למותו של ט. כרמי ונכון לציין זאת באירוע מיוחד לזכרו של המשורר. והנה זה קורה בבמה הרמה של בית ביאליק ודניאל באומגרטן בקהל.

פרופסור אריאל הירשפלד, ראשון הדוברים, הוא מרצה-קוסם. הרצאותיו בכל תחומי האמנות: הציור, המוסיקה ובמיוחד השירה מכשפות את קהל שומעיו. מה אני זוכרת מדבריו? בעיקר את התענוג שבהקשבה הדרוכה והמתאמצת לעקוב אך גם מתמסרת לגלי קולו ומפליגה. אריאל הירשפלד דיבר על המקום הייחודי של ט. כרמי בעיניי ביקורת: לא במרכז, אך וודאי לא משורר מינורי.

אריאל הירשפלדאריאל הירשפלד. צילום: נטע אלונים

גדולתה של שירתו של ט. כרמי – בהיותה תשתית נפשית, תרבותית, וכתובה בעברית עשירה, הנהינית מרבדים היסטוריים רבים, “שפה על-זמנית” – לפי דבריו של אריאל, שסיפר על היכרותו האישית עם המשורר והתמקד בתרגומיו של ט. כרמי שהם חלק בלתי נפרד מיצירתו השירית.

ט. כרמי היטיב לתרגם את כתביו של שייקספיר ונראה שהמתרגם נכנס לעולמו של המחזאי הגדול ותירגם תוך כדי התאמת התוכן לצורה, לחריזה, למצלול. ומהניגודים בין שחור ולבן – שזאת המהות של המחזה “אוטלו” של שייקספיר – חזרה אל שירו של ט. כרמי מתוך מחזור שירים “דבר אחר” – שיר סתום ואף מפחיד שמדבר על האנתומיה של הפסיכולוגיה של ההפכים שחלקם דיקדוקיים:

p17

הסופרת נועה ידלין הכריזה בעלותה אל הבמה שתקרא שיר אך תחילה סיפור:

נועה ידליןנעה ידלין. צילום: נטע אלונים

“בוקר אחד ישבתי בכיתה י’ בבית הספר עירוני ה’, פה, ליד הים, ולמדתי את השיר “סיפור”. זה היה כמו בפרסומות האלה, עם תמונות ה”לפני” ו”אחרי”: בעשר וחמישה לא היה לי מושג מה זה שירה; בעשר ועשרה זה כל מה שעניין אותי. שבוע אחר כך כבר למדתי לקח חשוב לחיים: אין ספרי שירה בסטימצקי; שנה אחר כך כבר הספקתי לאבד עותק נדיר שהשגתי, של “ליד אבן הטועים”. עשרים שנה אחר כך קראתי לבתי הבכורה כרמי, על שמו של האיש שבזכותו אני אוהבת כל כך שירה, ואולי בכלל מלים. בזכותו, ובזכות הרצלינה יגר, המורה המופלאה שלי לספרות, אבל לא רציתי לקרוא לבת שלי הרצלינה.”

נועה יודעת וודאי את השיר בעל-פה, אך ההתרגשות הציפה אותה בצורת דמעות ותוך כדי השימוש ב”טישואים” שהכינה מבעוד מועד, היא קראה מהדף:

 השיר סיפור

אודי גור – המורה לספרות מכיר את יצירתו של ט. כרמי בזכות המשוררת ליאת קפלן אשר לימדה 3 שנים אחרי מות המשורר ממחלת הסרטן

אודי גור

אודי גור. צילום: נטע אלונים

את מחזור שיריו האחרון ובפרט את השיר הבא, אותו קרא:

 

סופני

הַיּוֹם נוֹדַע לִי שֶׁאֲנִי סוֹפָנִי.

לֹא סוּפִי –

מִסְתַּפֵּק בְּמוּעָט, מִתְמַכֵּר, מִתְנַזֵּר.

לֹא סַיִף –

לַהַט מִתְהַפֵּךְ וּמְסַנְוֵר.

לֹא סֵיפָן –

שָנִי תָּמִיר וּמִתְקַמֵּר.

וְלֹא סוּפָה –

רוּחַ גְּדוֹלָה, לְבַעֵר וּלְטַהֵר.

אֶלָּא סוֹפָנִי.

סוֹף אֲנִי.

 

ד”ר רוחמה וייס, חוקרת ומרצה לתלמוד, מלמדת בהיברו יוניון קולג’ בירושלים, בו לימד ט. כרמי. היא לא הכירה את המשורר אישית, אך כציטוט מדוייק מדבריה:

רוחמה וייס

רוחמה וייס. צילום: נטע אלונים

“מרגע שהתחלתי לקרוא בשיריו הייתי כחולמת. פערי הזמן וההבדלים בחוויות החיים נדמו לי כלא היו , ומצאתי את עצמי עומדת עם כרמי ‘ליד אבן הטועים’ ומודה לאלהים הטוב, ששלח את כרמי להשיב, בחמלה גדולה ויתרה, כמה מאבדות התלמוד ללב ליבה של השירה הישראלית.”

רוחמה וייס קראה שיר בו המשורר מרמז לסוגיות תלמודיות:

עוד אורקל

הלית ישורון – משוררת, עורכת ומתרגמת קראה את השיר:

השיר שובו

והייתה גם מוסיקה – ייחודית ומתאימה להפליא לאירוע – של ההרכב שהוקם לצורך הפקת מופע של שירים מולחנים של ט. כרמי, שתוכנן להתקיים ב 25 לדצמבר בבית הקונפדרציה בירושלים במסגרת פסטיבל של קבוצת “משיב הרוח“, בהפקת “מקום לשירה” בירושלים שעוסק בקידום הקשר בין שירה וקהילה.

שמות החברים בהרכב: חגי נחתומי, נועה שמר, יובל יבנה, דולב סולומון, יובל ליבליך.

המוסיקאים

צילום: נטע אלונים

והינה אחד מ-3 השירים המולחנים של ט. כרמי שבוצעו באירוע:

עכשיו אני מלון אורחים

 

בית 1

עכשיו אני מלון אורחים

ריק לפי שעה

לפי דקה לפי שניה

אבל ברור שהתפוסה תהיה מלאה

 

פזמון

מה לעשות בינתיים

להשאיר אור בכניסה

להציע את המיטות

אה, אה

 

בית 2

עת לזכור את טעם הקפה

ועת לשכוח את טעם העפר

עת למות כי בוא יבוא

ועת למות בא

אה, אה

 

פזמון

מה לעשות בינתיים

להשאיר אור בכניסה

להציע את המיטות

אה, אה

במהלך הערב הוצג סרט וידאו-ארט של האמן אבי דאבח על פי שירו של ט. כרמי וכן הוקרנו הקלטות של ט. כרמי הקורא את שיריו.

קולו, מראה פניו מוכרים לי, קרובים אלי, יקרים לי.

האם משורר חושב על קוראיו תוך כדי הכתיבה?

ואם כן, אין זה במודע, הדבר בא עם הכשרון.

אני מרגישה: כבוד המשורר, ט. כרמי, אתה חשבת עלי וכתבת לי, לתודעתי.

באירוע השירה “חיי מדף1#” במרץ 2014, אותו הזכרתי בתחילת הרשימה, המשורר דניאל באומגרטן יצא בקריאה:

נחזיר את ט.כרמי למדפים לרגל מלאות 20 שנים למותו! מי ירים את הכפפה?

אני מצטרפת לקריאתו של דניאל להוציא את ספריו של ט. כרמי מחדש, וזאת מטעמים רבים:

  • הספרים הישנים מתמעטים מתפוררים
  • השירים הרעננים משתבחים עם הזמן
  • הגעגוע מתגבר
  • המחקר פורח
  • השירים מולחנים ומושמעים

           חגית בת-אליעזר, 5.4.2015

***

חגית בת-אליעזר – בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים.

בוגרת סדנאות כתיבה בהנחייתם של המשוררים יעקב בסר, רבקה מרים, דליה רביקוביץ.

פרסמה 2 ספרי שירה בהוצאת כרמל “הַשָּׁקַת סְפִינַת צִפִּיָּה” (2008),  “התנסויות” (2012).

חברה באיגוד הכללי של הסופרים, באגודת הסופרים העבריים, באגודת העיתונאים.

עורכת ספרי שירה. מנחה אירועים ספרותיים.

מפרסמת מאמרי ביקורת על ספרי שירה וסקירות אירועים ספרותיים בכתבי עת ובאתרי הרשת.