השאלון עם דניאל גלרה מחבר הספר “זקן ספוג דם”

תרגום לעברית: ליה פן

1) מהם הספרים האהובים עליך?

הם כל כך רבים שאפרט אחדים בלבד, אשר עולים בדעתי ברגע זה.

Grande Sertão: Veredas מאת Guimarães Rosa, “המיתוס של סיזיפוס” מאת אלברט קאמי, The Crossing מאת קומארק מקארתי, Las nubes מאת Joan José Saer, “הטירה” של קאפקא וכל אוסף סיפורים של צ’כוב.

2) מהם ספרי הילדים האהובים עליך?

אני חושב שספרי הילדים הטובים ביותר הם אוספים של הסיפורים של אדגר אלן פו, או מדע בדיוני מרגש כמו “חולית” וגם “קלווין והובס”.

3) מהו הספר האחרון שקראת?

The Blazing World מאת סירי הטסווט, רומן חכם מאוד אודוץ אמנית שמצליחה לקבל הכרה רק לאחר שהיא מיחסת את עבודותיה לשלושה גברים שונים.

4) איזה ספר גרם לך לתהות “על מה המהומה”?

“מאה שנים של בדידות” של גבריאל גרסיה מארקס. אני מבין על מה המהומה אבל עלי זה לא עבד.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

בברזיל, ספרו של פאוסטו וולף “À mão esquerda”.

6) מיהו הסופר האהוב עליך ביותר?

טולסטוי.

7) ספר שנתן לך השראה?

The Infinite Jest מאת דויד פוסטר וולאס השפיע עלי מאוד. לעולם לא אנסה לחקות את הסגנון של וולאס, אבל ספריו גורמים לי לרצות להמשיך לכתוב.

8) ספר עיון מומלץ? 

ספרו של תומס מקווילי, The Shape of Ancient Thought, הוא מחקר מרתק אודות דפיוזיה תרבותית בין יוון העתיקה להודו, כולל המון תובנות פילוסופיות. קריאה לא קלה אך מתגמלת.

***

דניאל גלרה נולד בסאו פאולו בשנת 1979. הוא אחד ממייסדי הוצאת הספרים המשפיעה ליורוס דו מאל, ותרגם לפורטוגזית סופרים כמו דיוויד פוסטר וולאס, זיידי סמית ואירווין וולש. גלרה פרסם עד כה קובץ סיפורים, רומן גרפי ושלושה רומנים. 

בימים אלה רואה אור בעברית ספרו “זקן ספוג דם” שהוא ספרו הראשון המתורגם לעברית.

לעמוד הספר באתר הוצאת פן לחצו כאן. 

עוד על הספר:

אחד הסופרים המובילים כיום בברזיל, בסיפור מהפנט על מסעו המשקם של גבר צעיר אל חופיה של דרום ברזיל, אשר הופך למפגש אלים עם העבר של משפחתו. 

סמוך למותו, אביו של גבר צעיר מספר לבנו את האמת הנוגעת למות סבו, או לפחות את האמת כפי שהוא מכיר אותה. הגאושו הזקן נרצח על ידי שכניו בגרופבה, עיירה מנומנמת השוכנת לחוף האוקיינוס האטלנטי ומפורסמת כיום כמרכז גלישה ודיג. למעשה היה מדובר בהוצאה להורג על ידי אזרחים שלקחו את החוק לידיהם. או לפחות זה מה שמספרים בקרב המשפחה. 

בניסיון להתחקות אחר האמת יוצא הבן לגרופבה בלוויית כלבתו הזקנה של אביו המנוח. הוא מוצא דירה ליד המים ובונה לעצמו חיים חדשים ופשוטים: הוא שוחה כל יום בים, רוכש לו חברים חדשים, נכנס למערכת יחסים ובד בבד מתחיל לחקור את נסיבות מותו של הסב. אך המידע לא מגיע בקלות. אלה שיודעים משהו לגבי סבו נראים מפוחדים, אפילו רדופים; הפרעה נוירולוגית נדירה גורמת לכך שהוא לא מזהה פרצופים של אנשים שכבר פגש, דבר המוביל למבוכה ולעתים לעוינות. החיים הולכים ונעשים מורכבים עד כדי סכנת חיים של ממש. 

הפרוזה הרזה והעוצמתית של דניאל גלרה יוצרת אווירה מיוחדת, דרוכה ומשוחררת כאחת, וספוגה בקסם המלוח של דרום ברזיל. היא מגוללת סיפור של גילוי כמעט ארכיטיפי ומבשרת את הגעתו של אחד הסופרים הברילזאים הצעירים הגדולים ביותר לקהל הקוראים העברי. 

“רומן מרשים של סופר צעיר… גלרה כותב בליריות על ארץ של ג’ונגל וחופים אפילו כשהלך הרוח הופך להיצ’קוקי… סיפור מסתורין של גילויים והיעלמויות, אלגנטי, משכיל וספרותי.” – Kirkus 

“גלרה המוכשר, והמוערך מאוד במולדתו ברזיל, מקשט את המבנה המסתורי/חקירתי של הרומן הזה בשפע תיאורים צבעוניים וחיים.” – Library Journal 

“רומן אווירתי ועוצמתי שפני השטח העמומים שלו מסתירים זרמים תת-קרקעיים מסוכנים. השתיקות בעיירה הזאת צורבות כמו האוויר המלוח.” – Guardian

הניו יורק טיימס השווה את דניאל גלרה לרוברטו בולניו, דניס ג’ונסון והאחים כהן, ומתאר את “זקן ספוג דם” כ”רומן נואר אקזיסטנציאליסטי מאופק ומצחיק מאוד לפרקים, עם חול בין הבהונות… סיפור מדורה, לבחורים רגישים בכפכפי אצבע שיהפכו לגברים קשוחים.” – New York Times

ותזכורת: בואו לתמוך ב”קורא בספרים” תמורת דולר אחד בחודש כדי לאפשר את המשך פעילותו. אפשר לעשות זאת כאן.