שלום,
בשבוע שעבר פורסמה ב”פנקס” השוואה שכתבה לי עברון ועקנין בין שני התרגומים שיצאו לאחרונה לספר פוליאנה. ביקשתי מ-לי לפרסם את הטבלה שהכינה לעצמה ועל בסיסה קיימה את השוואה, מתוך מחשבה שהיא יכולה לעניין את הסקרנים לגבי התרגומים הספציפיים האלה ולגבי בחירות תרגומים בכלל. קשה להעביר טבלה שנעשה בקובץ וורד לפורמט של הבלוג, ולכן ניסיתי להמיר את הטבלה לתמונות. כאן למטה תוכלו ללחוץ על כל תמונה והיא תגדל ותראה בגודל נוח. למי שרוצה פשוט לקרוא את קובץ הוורד של לי, העליתי את הקובץ עצמו לשרת של הבלוג ואפשר להוריד אותו מכאן.
ההשוואה מעניינת, ועם זאת איני מבינה את ההערות על “היצמדות למקור”. היצמדות כמו שהכותב/ת פה מתכוון אליה קיימת רק בתרגום משפטי. בתרגום של חומר ספרותי השאלה אינה היצמדות למילה זו או אחרת אלא היצמדות לעובדה שהתרגום חייב להיקרא כמקור. הספר נכתב לפני כמאה שנים ולדעתי חשוב להעביר את רוח התקופה. לפי הדוגמאות שהובאו כאן, התרגום של עטרה כתוב בעברית ולא בעלגית תקופתית-מודרנית, אבל אני לא לחלוטין בטוחה שאלה הדוגמאות הנכונות לעריכת השוואה. במשך הקריאה הטרידה אותי השאלה, האם הספרים נערכו מקצועית ולשונית, במיוחד זה שתורגם על-ידי אכמון.
אני גם מחזיקה נחרצות בדעה שלא צריך לפשט כל דבר לקורא הישראלי ולהפוך אותו לסלנגי ישראלי פשוט ולעוס. אין סיבה להפוך ספרים למודרניים כשאינם כאלה ותפקיד המתרגם אינו להאכיל את הקורא בכפית, במיוחד להאכיל אותו בשפה לקויה ורדודה. בדיוק מאותה סיבה שמומלץ היום להימנע מעודף שימוש במכשירי ניווט אלקטרוניים בשל ההשפעה הקוגניטיבית המזיקה שלהם, כך מומלץ מאד שלא ללעוס ולךפשט כל טקסט לקורא הישראלי. הילדים בישראל מאבדים את שפתם ואת השליטה ברבדים השונים שלה. תפקיד המתרגם והכותב אינו “לעשות להם חיים קלים” בכך שלא יידרשו להתאמץ, אלא להגיש להם תרגום טוב שמשקף את המסר שהספר נועד להעביר, כולל את התקופה!