הרשימה להלן נכתבה ע”י שחר אבן-דר-מאנדל ופורסמה במדור “שפה זרה” ב-7 לילות של ידיעות אחרונות
ממש כמו “מדריך הטרמפיסט לגלקסיה”, גם בעלילת How to live safely in a science fictional universe משובצים ציטוטים מתוך ספר הדרכה ששמו זהה לשם הספר. דרך הציטוטים האלה אנחנו זוכים לקבל מעט רקע על היקום המד”בי שבו מתרחשת העלילה, ולהיחשף למדע הכרונודיגטי החמקמק שמתאר את הקוסמולוגיה שלו, מדע שמערב פיזיקה ונרטולוגיה, כזה שבו אפשר לדון ברדיוס המקסימלי של יקום המסוגל להניב עלילה בת-קיימא.
צ’ארלס יו, המספר והגיבור הוא טכנאי מכונות זמן, כבר קרוב לעשר שנים הוא מדלג בזמן במטרה לחלץ את מי שניסו לשנות את העבר או להגיע למקום הלא נכון. כבר עשר שנים שהוא חי מחוץ לציר הזמן, עם כלב לא אמיתי אבל קיים ומערכת הפעלה נוירוטית. אמו, אנחנו מגלים, לכודה בלולאת זמן אינסופית שנתפרה לפי הזמנתה. שעה אחת של ארוחת ערב משפחתית מדומיינת. יום אחד הוא מבטיח לעצמו, כשיהיה לו כסף, ישדרג את הלולאה שלה, יוסיף לה עוד שלושים דקות. ואף על פי כן נדמה שהוא שלם עם הקיום הזה, מחוץ לעולם, מחוץ לזמן.
בשלב מסויים של הספר הוא מקבל, מידי עצמו העתידי, ספר. הספר, כצפוי, נקרא How to live safely in a science fictional universe, ומאותו רגע הוא מתחיל לקרוא ולכתוב אותו במקביל, מנסה להתחמק ולשנות את המילה הבאה, רק כדי לגלות שעצמו העתידי כבר כתב אותה. יו, הסופר, מנצל את ההזדמנות כדי להוסיף עוד רובד של טשטוש להפרדה בינו לבין יו, גיבור הספר.כל זה יכול להישמע כמו התחכמות אופיינית של סופר מדע בדיוני עם עודף מודעות עצמית. יו, ראוי לציין, חוטא בלא מעט התחכמויות כאלה, את כולן הוא מבצע בברק ובחן שמונעות מהן נפילה במלכודות צפויות.
אלא שמעבר לכל ההתחכמויות מצליח יו לטוות גם סיפור אנושי מנותק לכאורה מהסביבה המד”בית של הספר, סיפור של אב ובן שאכזבו זה את זה ומצאו כל אחד את דרכו לברוח, לבחור בקיום מנותק מזרימת הזמן. היקום המד”בי שבשם הספר, מתברר, הוא זה של כל מי שבורח ממשהו ויוצר לעצמו קיום שבו אדם רשאי להיאחז בזכרונות עבר ולהעמיד פנים שהזמן יכול לעמוד מלכת. בקיום הכרונודיגטי הזה, ציר היחסים שבין אב לבנו, אנחנו מגלים, משמעותי לא פחות מציר הזמן.
תוספת מאוחרת: הטור הזה, אם להודות על האמת, השאיר אותי מעט מתוסכל. How to live safely in a science fictional universe הוא ספר מבריק (גם אם לא חף מבעיות), והוא מכיל כמה מהרעיונות הכי מקוריים ומרתקים בנוגע למסע בזמן (ובעצם בנוגע לזמן ולחיים ולספרות) שיצא לי להיתקל בהם. הטור הזה, למרבה הצער, לא הספיק לגעת אפילו בקצה של הרעיונות האלה, ופסקת הפתיחה שניסתה לרמוז משהו בכיוון הוחלפה בסופו של דבר במשהו מובן ונגיש יותר. זו היתה החלטה מקצועית נכונה, אני בטוח, אבל היא עדיין הותירה אותי מתוסכל. חלק מהמחשבות שלא נכנסו לטור אפשר למצוא בפוסט הזה שפורסם כמה ימים אחר כך.
_________________
How to Live Safely in a Science Fiction Universe by Charles Yu| Vintage, 2011
***
שחר אבן-דר-מאנדל הוא כותבו של הבלוג המעט אקלקטי “תודעה כוזבת“. מעת לעת הוא מפרסם גם טורי ביקורת במדור “שפה זרה” ב-7 לילות של ידיעות אחרונות. למען הדורות הבאים ולרגל מותו של הפרינט החלטנו לאסוף את הטורים האלה בבלוג.
לקריאה בבלוג “תודעה כוזבת” לחצו כאן.
[…] שעסק בשירה ופוליטיקה בישראל; שחר אבן-דר מאנדל על הספר "How to Live Safely in a Science Fiction Universe" מאת צ'ארלס יו; והודעה על שליחת סיפורים קצרים לקורא בספרים […]
[…] שעסק בשירה ופוליטיקה בישראל; שחר אבן-דר מאנדל על הספר "How to Live Safely in a Science Fiction Universe" מאת צ'ארלס יו; והודעה על שליחת סיפורים קצרים לקורא בספרים […]
[…] שעסק בשירה ופוליטיקה בישראל; שחר אבן-דר מאנדל על הספר "How to Live Safely in a Science Fiction Universe" מאת צ'ארלס יו; והודעה על שליחת סיפורים קצרים לקורא בספרים […]