מיכל סנונית כותבת על היום בו הבינה שהיא רוצה להיות סופרת

היום בו הבנתי שאני רוצה להיות סופרת

מאת: מיכל סנונית

ראשית (הקדמה הכרחית): יום כזה, בו הבנתי שאני רוצה להיות סופרת, לא היה מעולם. פשוטו כמשמעו. לא רציתי, לא חלמתי, זה לא היה על סדר היום שלי. להיפך, תמיד ליווה אותי תסכול שהכתיבה, השירה, הם לא החלמה אלא פצע שאינו מגליד.

אז מדוע בכל זאת אני סופרת? או אולי משוררת, אצלי זה היינו הך? זהו גורל, וכי יכול אדם לברוח מפני גורלו? הכתיבה הייתה תמיד חזקה ממני. בילדותי כתבתי על כל פיסת נייר, פנויה או מקושקשת, ריקה או במחברת בית הספר. אבל החלומות שלי היו אחרים. רציתי להיות ספרנית, על מנת שאוכל לקרוא כאוות נפשי. וחלמתי להיות כל חיי בחברת ילדים. לא גננת, לא מורה, אבל איכשהו, באופן מיסטי בלי מוגדר, ידעתי שאגשים שאיפה זו ואשאר ילדה בין ילדים. וראו זה פלא: זה קרה. ודווקא בעקבות הכתיבה.

מיכל בת 3 בקיבוץמיכל סנונית בגיל 3 בקיבוץ עין החורש

אז מדוע, בכל זאת, התחלתי לפרסם? הכל קרה מעצמו, באופן הכי טבעי שבעולם. בעת שירותי הצבאי, הייתה לצדי תמיד מחברת בה כתבתי בעפרון שירים. אחרי הצבא, שוב כאילו באופן טבעי, אבל בעזרת נדנוד של חברה שקראה את השירים, שלחתי את שירי הראשונים להוצאת “מחברות לספרות” ומיד קיבלתי תשובה חיובית בה נאמר שישמחו להוציאם בספר. התפלאתי ולא התפלאתי. הרי שלחתי להם מחברת והנה קיבלתי בחזרה ספר! איזה יופי. אבל – גם מאוד פחדתי. להיות צעיר זה לפחד מפני המון דברים. עדיין אינך מכיר את עצמך, אתה תוהה ומחפש ואינך יודע היכן למקם את עצמך על המפה. אבל הפרסום נובע מתוך כורח אצל האדם היוצר. היצירה נועדה לקוראיה, זאת שום סופר לא יוכל להכחיש.

כל ספר שפרסמתי יצר אצלי חרדה מפני הבאות. יצליח, לא יצליח, ירצו לקרוא, לא ירצו. אבל הקוראים השיבו לי אהבה. ספרי נקראו,  נמכרו, ורק כתב יד של ספר אחד שלי הוחזר אלי מהוצאות הספרים אליהם שלחתי אותו. היה זה ספרי “צפור הנפש”. עד אז לא הייתי רגילה שכתב יד שלי לא יתקבל על ידי הוצאה לאור. והנה דווקא ספר זה נתקל באי הבנה מוחלטת. מה שהפריע להן היה אי-הגדרת הגיל אליו הוא מכוון. אני בעצמי לא ידעתי להגדירו, אבל אודה על האמת, הייתי משוכנעת שהילדים יבינו אותו היטב, כי הרי אל הנפש כל ילד יוכל להתחבר, וקודם כל, אל הנפש שלו עצמו. גם הביטוי “צפור הנפש” לא היה שגור בפי כל באותם ימים. הוצאות הספרים הניחו שהשפה הגבוהה הזאת תהיה בלתי מובנת, לא למבוגרים ובוודאי שלא לילדים.

ואז, נאותה הוצאת מסדה לקחת סיכון ולהוציאו לאור. הנס שאירע לספר, וגם לי, היה מעבר למשוער. ועדיין התקשיתי להודות בפני עצמי שאני סופרת-משוררת ואין בכך שום בושה.

14070

רגע אחד קצת מוזר ואפילו מצחיק, כמעט ושיכנע אותי. עמדתי בתור לבדיקת דרכונים בשדה התעופה בלונדון. הפקיד שאל אותי למטרת הביקור ואני אמרתי שאני מוזמנת כסופרת על ידי הוצאת ספרים. מה מקצועך, שאל.

“I am an author”. למה לא אמרתי Writer אינני יודעת.

הפקיד החווה קידה, אמר לי “כל הכבוד” סגר את דרכוני בלי לבדוק ופתח בפני את השער. אולי באמת אני סופרת? שאלתי את עצמי לראשונה… וזאת כבר אחרי שנים של כתיבה.

עד היום, כל ספר שלי שרואה אור, גמור עמי שזהו ספרי האחרון. אבל תמיד במפתיע בא רעיון חדש, ספר חדש, וכנראה יהיה עלי להרים ידיים ולהיכנע. נולדתי לשורר, לספר, לכתוב. וככל שאני בורחת, זה רודף אותי כגזירת גורל, כפי שכבר אמרתי. מה אני יכולה לעשות? כמטח גשם יורדים על ראשי השירים והסיפורים, עם הפסקות שמיטיבות אתי, ואני נכנעת להם כי אין בכוחי לסרב. חוסר השקט הפוקד אותי אם אני דוחה אותם מעלי, גוזר עלי להמשיך ולכתוב. כנראה עלי להשלים עם כך שאני משוררת. אחרת, מה אני?

***

מיכל סנונית נולדה בקיבוץ עין החורש בו גדלה, נישאה וילדה את שלושת ילדיה. כיום מתגוררת בתל אביב. למדה ספרות עברית ותיאטרון באוניברסיטת תל אביב. במשך השנים הייתה רועת צאן ומטפלת בילדים, עיתונאית ב”על המשמר” בו ערכה את מדור התרבות ואומנות ואת מוספו השבועי “חותם”.עד כה פרסמ 24 ספרים: ספרי שירה למבוגרים וספרי ילדים רבים, ביניהם ספרים לכל גיל – למבוגרים וילדים כאחד. ספרה הנודע ביותר, “צפור הנפש”, היה לרב מכר בינלאומי (תורגם ל-44 שפות), זכה לעיבודים לבמה, מחול, ומוסיקה. כיום הוא מועלה בפסטיבלים שונים ומשמש כמקור השראה ליוצרים בתחומי המחול והתיאטרון בארץ ובעולם.

במאי האחרון יצא לאור ספרה “רוקמת החלומות” בהוצאת מודן. 

על הספר מתוך הקומוניקט:

רוקמת החלומות

מאת: מיכל סנונית

מודן הוצאה לאור

* * * * * *  

(לא ממוספר, 48 ₪)

גיל יעד: 5 וראשית קריאה

“אשה אחת אהבה לרקום לילה ויום לילה ויום”. כך מתחיל הסיפור על רוקמת החלומות הטווה את חלומותיהם של מבוגרים וילדים על בדים עשויים מרוח, חלומות ש”אפשר לעוף איתם לכל מקום לפי מצב הרוח”. 

מיכל סנונית כתבה ספר עדין ורגיש על חלומו של כל אדם, מתוך אמונה עמוקה בחשיבותו של החלום בחיינו ומתוך תקווה שלעולם לא נפסיק לחלום. 

הספר מלווה באיוריה רבי הקסם של גליה ארמלנד ומיועד לילדים ולבני כל גיל.

לכניסה לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן. 

עטיפה ק רוקמת החלומות

One Comment

  1. […] והדים. חלק מהדברים נכתבו בתגובות לפוסט עצמו בבלוג) מיכל סנונית מספרת על היום שבו הבינה שהיא רוצה להיות סופ…; סיפור קצר – "איש מבואנוס איירס" מאת שלום עליכם […]

השאירו תגובה