שפה זרה: שחר אבן-דר מאנדל על הספר “Maps and Legends” מאת מייקל שייבון

מאת | 2014-12-11T02:23:04+00:00 11 בדצמבר 2014|קטגוריות: עיון|Tags: , , , |תגובה אחת

הרשימה להלן נכתבה ע”י שחר אבן-דר מאנדל ופורסמה במדור “שפה זרה” ב-7 לילות של ידיעות אחרונות


Maps and Legends” by Michael Chabon”

את מייקל שייבון לא צריך להציג בפני הקורא הישראלי. רוב ספריו תורגמו לעברית, וזכו, כמו בארצות הברית, להצלחה מסחרית וביקורתית לא מבוטלות. שייבון, ראוי להזכיר, שייך לקבוצת הכוכבים היהודיים הצעירים של הספרות האמריקאית. היהדות של שייבון היא לא רק פרט טריוויה ביוגרפי, היא משחקת תפקיד מרכזי כמעט בכל יצירותיו, והוא בתמורה משחק בה, כמו בכל השפעה אחרת, בין אם ספרותית, תרבותית, ביוגרפית או ספורטיבית.

הסיפורים הקצרים של שייבון, בחלקם לפחות, מתארים דמויות שהן כל-אמריקאיות לחלוטין, אבל באותה מידה ממש הן חייבות להיות יהודיות. החל מהפריצה הספרותית הגדולה שלו ב”קווליר וקליי” שייבון לא מרפה מהעיסוק ביהדות, בין אם מדובר במיתולוגיה של הגולם שעמדה במרכז חלקים נרחבים של “קווליר וקליי”, בחוסר היכולת האנושית להתמודד עם השואה של “הפתרון הסופי”, או בהיסטוריה האלטרנטיבית של “איגוד השוטרים היידים”. ההצלחה הישראלית של שייבון חייבת לא מעט, אפשר לנחש, לתפקיד שממלאת היהדות בספריו. ההצלחה הזו היא גם הסיבה לכך ששייבון של הקורא הישראלי הוא סופר חד-ממדי מעט. העובדה שספר המסות והמאמרים שלו, Maps and Legends, לא תורגם לעברית היא אולי תסמין לאופן הבעייתי, או לפחות החלקי, שבו שייבון נתפש בקרב הקהל הישראלי.

maps and legends

אוסף המאמרים המרכיב את Maps and Legends נכתב ופורסם לכל אורך הקריירה של שייבון. אפשר לראות בו נסיון של שייבון לשרטט את מפת המסלול הספרותי שעשה בתקופה הזו. לא במקרה הוא נפתח במסה של שייבון שיוצאת נגד השתלטות “ז’אנר סיפורי הניו יורקר” על הסיפור הקצר האמריקאי. אלה הסיפורים, כפי ששייבון מיטיב לתאר, בהם “לא קורה שום דבר חשוב ואז הגיבור עובר רגע של הבנה קיומית”. זה גם, כפי ששייבון ממהר לציין, תיאור מוצלח למדי של רוב הסיפורים הקצרים שלו. החל באותו מרד מקורי באופנה ספרותית שלטת שייבון מתעקש לשחק. לכן הוא יכול לכתוב מאמר על הבגידה של יוצרי הקומיקס בקהל היעד הטבעי שלהם, הילדים, ולהתרפק על תור הזהב של הקומיקס. המאמרים האלה הם חלק מהתכנית שבבסיס קווליר וקליי לא פחות מהמשיכה של שייבון למיתולוגיה יהודית.

שייבון מדלג במאמרים בין כל קצוות התרבות המערבית הפופולרית (כולל נגיעות מתבקשות בנושאים יהודיים כמובן), בין אם מדובר במתן כבוד ליצירת קומיקס נשכחת או בניתוח מרתק של “הדרך” של קורמאק מקארתי.

לטעמי לפחות, יש בספר הזה לחשוף את החולשה הגדולה באמת של שייבון. הדרך האקלקטית והססגונית ששייבון מציע לספרות החדשה, כמו גם האופן שבו הוא דן בה, הם מוצלחים בהרבה מהביצוע של אותה תכנית בספרים המפורסמים שלו. דווקא בשל כך, גם מי שלא שותף להתלהבות מהרומנים של שייבון יוכל לקרוא את Maps and Legends ולדמיין אותם כפי שהיו אמורים להיות.

תוספת מאוחרת (דצמבר 2014): מה אני יכול להגיד? הייתי צעיר והייתי צריך את הכסף.
אוקיי, זה לא ממש מדוייק, אבל הטור הזה היה נקודת שפל בכתיבה שלי ועד היום חששתי לחזור ולקרוא אותו. זה היה בסך הכל הטור השלישי שכתבתי לעיתון, לקחתי על עצמי משימה שהיתה גדולה עליי אז והרגשתי תוך כדי כתיבתו שאני פשוט לא מצליח להגיד שום דבר ממה שניסיתי. מעולם לא הצלחתי להביא את עצמי לקרוא את הגרסה הערוכה שלו. חזרתי אליו עכשיו והוא באמת מבולבל וכמעט לא קריא. אני מניח שהיום הייתי מצליח לכתוב אותו הרבה יותר טוב, אולי אנסה לעשות את זה.

 ___________

Maps and Legends by Michael Chabon| McSweeney’s, 2008

***

שחר אבן-דר מאנדל הוא כותבו של הבלוג המעט אקלקטיתודעה כוזבת“. מעת לעת הוא מפרסם גם טורי ביקורת במדור “שפה זרה” ב-7 לילות של ידיעות אחרונותלמען הדורות הבאים ולרגל מותו של הפרינט החלטנו לאסוף את הטורים האלה בבלוג

לקריאה בבלוג “תודעה כוזבת” לחצו כאן

 

 

One Comment

  1. […] קרליבך מבקרת את מבקרי הספרות; ושחר אבן-דר מאנדל כותב על הספר "מפות ואגדות" של מייקל שייבון (מתוך מדור שפה זרה שפורם במקור ב-7 […]

השאירו תגובה