פוסט אורח: הסופר דוד טרבאי מספר כיצד השפיעו אלבומי ג’אז מפורסמים על הדמויות בספרו החדש “המעברים המאושרים”

על ספרים ומוסיקה: פס הקול של “המעברים המאושרים”

מאת דוד טרבאי

לפעמים זה מתחיל בקול, לפעמים בתמונה. פריים אחד, רק לכמה שניות, כמו בתוך חלון של מכונית נוסעת, או שיר אחד, הרמוניה מסוימת, קצב, מלים.

המוסיקה תמיד נמצאת שם, בין השורות, בכל אחד מהספרים שכתבתי. אבל כמו בדברים אחרים, “המעברים המאושרים” הפתיע אותי גם בפסקול. סביב עלילה אחת של חקירה בלשית (בעיקר אלגורית ופסיכולוגית, פחות משטרתית), נוצרו ארבעה סיפורי משנה. וברגע שהדמויות החלו מקבלות צורה ותוכן, כלומר חיים משלהן, התקדמה כל אחת בכיוון אחר. לכל דמות נוצרה סביבה מוזיקאלית שונה, אם לא בטקסט, אז לפחות בדמיון, וכל גיבור קיבל מוטיב או שורה של מנגינה, שצצה וחזרה. היה מי שנקשר למוסיקה לפסנתר של יָנָצֶ’ק ושל בָּרטוׂק, היה מי שלווה בשירים של ג’וׂני קֶש, ג’וׂן מָרטִין או נכנס ללופ אינסופי של נִיל יָאנג.

בשנת 2026, במציאות המתוארת בספר הכול לכאורה מאורגן, הכול בשליטה. הבולשת צופה מלמעלה וידה בכל. אבל מחוץ לטווח הראיה של מצלמות המעקב, מתפתחת גם תרבות-נגד, המציתה את דמיון הגיבורים ומובילה אותם למקומות אסורים. “המעברים המאושרים” הם גם מעברים פיזיים שנחשפים בחקירה (מקומות מחבוא, מסדרונות סודיים), וגם התודעה של הדמויות הכמהות לשינוי, רגע לפני התפנית. המוסיקה שם כדי לבטא את תחושת הדריכות והדחיפות, ולמלא את החלל הריק בעולם שמנוהל בלוגיקה עסקית תוך ביטול המרחב הפרטי, האישי.

נתתי דרור לדמויות, והלכתי בעקבות הבלש שלי, מיטלמן. חמש עשרה שנה אחרי שהקשבתי לראשונה, בלהט נעורים ובשקיקה לאלבומי הג’אז של ביל אוונס, מיילס דייויס, ג’ון קולטריין ושאר החבורה, חזרתי וצללתי לאלבומי “פנטזי” ו-“בלו נוט” הישנים. זהו פס הקול של הבלש, שמזכיר את האפלה של סרטי הבילוש הישנים, אבל לוקח אותה למקום אחר, לפרשנות שונה. 

 ספריית הדיסקים של דוד טרבאי

Billie Holiday: All or Nothing at all

שש בבוקר, כביש החוף. השנה היא  2026. הבלש מיטלמן יוצא לחקירה שגרתית, שעל פניה נועדה לפרוטוקול בלבד. בפלייליסט המושמע ברכבו מתנגנים שירים של בילי הולידיי. הכבישים ריקים, תיק החקירה רק נפתח. עדיין שום דבר לא ברור, ובכל זאת, למרות שעל פניו הכל מתנהל כשורה, משהו מרחף באוויר, ספק מאיים, ספק מלנכולי.

Herbie Hancock: Maiden Voyage

שנות השישים היו מסעירות גם בהיסטוריה של הג’אז. דברים התפרקו, נבנו מחדש, השתנו ללא היכר. ב-“Maiden Voyage”, אלבום גאוני שהוקלט בסשן אחד, הֶרבִּי הֶנקוׂק מספר סיפור, מרחיב את גבולות המלודיה והליריקה. הדיאלוג בין הכאוס והסדר, בין היחיד (הסולו) והקבוצה (ההרכב), הזכיר לי את הדינמיקה של הדמויות בספר, אנשים שמתרחקים ומתקרבים זה לזה, מנסים למצוא את המקום הנכון, לחבר את הנקודות בעולם שהפסיק לתפקד בדרך שהתרגלו אליו. “Maiden Voyage” הוא החופש, היכולת לצייר, להניע, לצבוע את העולם. זהו מבחינתי מרחב שבו המחשבה צומחת ללא גבולות.

Art Blakey: Free for All

האלבום הזה פשוט מתפוצץ מעוצמה. הוא לא בדיוק קל לשמיעה – זו מוזיקה מאתגרת, סוחטת, מוסיקה שאינה נותנת מנוח. הקצב המסחרר של השיר הראשון, עם הסולואים של וֵיין שוׂרטֶר ופרֶדי הוּבָּרד, מלווה את הבלש מיטלמן בליל היום השני לחקירתו, כשברור לו שהוא נסחף בזרם חזק ממנו. הוא מותש. חקירה הסתבכה והכול עלול לקרוס. הפתרון עוד לא נראה באופק, אבל משהו בכל זאת מחיל להתבהר, אולי רק ברמז, בתחושה.

Bil Evans: On Green Dolphin Street

להקשיב לביל אוונס זה תענוג אינטלקטואלי צרוף. מסאז’ למוח. הבחור הלבנבן הממושקף הזה הוא מאותם מוסיקאים שבתוך חצי שעה – שעה, מסוגלים לפרק את המאזינים לגורמים, לטלטל אותם עד היסוד ולבנות אותם מחדש, וכל זה, בהבעה תמימה, באלגנטיות, בקלילות, ללא שמץ מאמץ. הוא לירי, רך, אבל גם מחושב, מדויק, מפיח חיים בכל סטנדרט. הוא מדבר איתך בלי לומר מילה. עבורי הוא הדיאלוג האינטימי של הבלש, קול חקירתו הפנימית, זו שלא תסתיים גם אחרי שיסגור את התיק.

***

דוד טרבאי נולד בהונגריה ב-1977 ועלה לישראל בגיל 15. הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב בהצטיינות בחוג לקולנוע (מסלול תסריטאות) ולמד גם מוסיקה. “המעברים המאושרים” הוא ספרו הרביעי, וקדמו לו “אדוניס” (חלונות, 2001), “סטלקר” (עם עובד, 2004) ו-“הקיסרים חולמים” (כתר, 2010). נוסף לכתיבה, דוד גם מתרגם מהונגרית את כתביהם של כמה מהסופרים הבולטים והמוערכים ביותר בהונגריה, וביניהם טיבור דרי, שנדור מאראי, מגדה סאבו, פטר נדש, ג’ורג’ שפירו. 

לעמוד הספר “המעברים המאושרים” באתר ההוצאה לחצו כאן. 

עוד על “המעברים המאושרים” מתוך הקומוניקט:

אישה צעירה נמצאת חסרת הכרה בשדה מוקשים, חודשים לפני פינוי רמת הגולן במסגרת הסכם שלום אזורי כולל. כמה חודשים לאחר מכן, מגדל פרחים מקומי שאסף אותה לביתו נמצא ירוי. סיבת המוות: התאבדות. הבלש מיטלמן יוצא לגולן לחקירה שאמורה להיות קצרה וחסרת עניין. אבל הפרשה מסתבכת ורסיסיה מתפזרים לכל עבר.

“המעברים המאושרים” מתרחש בשנת 2026 ומציג סיפורים מצטלבים וגיבורים רבים; מעצבת שמסתירה סוד מעברה, חוקרת טבע הגרה על אי מלאכותי, בתו של מגדל הפרחים המת ומכוון פסנתרים הולנדי קשיש שמאבד את שמיעתו. הקשרים ביניהם מתפענחים לאיטם ולבלש מיטלמן נותר זמן קצוב לפתור את הפרשה.

“המעברים המאושרים” מגולל סיפור בלשי בלתי שגרתי, דרך עלילות מקבילות שמגיעות עד סינגפור, אמסטרדם ופראג. החקירה הבלשית מתפצלת לסיפורי חיים אינטימיים בשוליה של דרמה פוליטית גדולה, והסיפורים נפגשים במעשה בלתי צפוי של מרד נעורים שעשוי לשנות את חייהם של גיבוריו.