השאלון עם יובל יבנה ויובל ליבליך

חידוש בפינת “השאלון”: שאלון בשניים. יובל ליבליך ויובל יבנה שהקימו הוצאה חדשה בשם “כהל” עונים על השאלון ביחד. 

1) מהו הספר האהוב עלייך?

יובל יבנה: כמובן שאין ספר אחד כזה… אם הקריטריון הוא ספרים שאני שב וחוזר וקורא בהם אז אפשר למנות (רשימה ממש לא ממצה) את “הקומדיה האנושית” של ויליאם סארויאן, “יוליסס” של ג’יימס ג’וייס, “האיש בלא תכונות” של רוברט מוסיל ו”בדרכים” של ג’ק קירואק.

יובל ליבליך: מתן תשובה לשאלה הזו בלתי אפשרי מבחינתי. הבוקר, למשל, חשבתי על “בעולם נהדר ואכזר” מאת אנדריי פלטונוב. אתמול חשבתי על “כה אמר זרתוסתרא” של ניטשה. אבל הייתי יכול בקלות לחשוב גם על “החייל האמיץ שווייק” מאת ירוסלב האשק, “מוסקבה פטושקי” מאת ונדיקט ירופייב או “ברלין אלכסנדרפלאץ” מאת אלפרד דבלין ואפילו “כתריאליבקה” של שלום עליכם.

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

יובל יבנה: גם כאן הבחירה קשה… אבל כנראה ש”הכיתה המעופפת” של אריך קסטנר הוא במקום די גבוה.

יובל ליבליך: “מקס ומוריץ“. מעשי הקונדס תמיד דברו אלי. התפיסה של האדם הנוקם והנוטר שהספר מציג ממחישה את העיוות של גישות מוסריות המקדשות את התועלת וההליכה בתלם.

3) מה הספר האחרון שקראת?

יובל יבנה: “סוסעץ” של יורם קניוק.

יובל ליבליך: “החיים הוראות שימוש” מאת ז’ורז’ פרק. התרשמתי מאד מהמיקוד בפרטים הזעירים והרעיון הלא שגרתי.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

יובל יבנה: כל הספרים (והסיפורים) של אתגר קרת

יובל ליבליך: “אנשים טובים” מאת ניר ברעם. למרות המחקר המקיף ואינספור העורכים והיועצים זוהי פנטזיה בומבסטית שאינה סבירה בעיני.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

יובל יבנה: סדרת הספרים “היכל הכלים השבורים” של דוד שחר.

יובל ליבליך: “נוטות החסד” מאת ג’ונתן ליטל. ספר ארכני זה מהווה הישג ספרותי יוצא מגדר הרגיל בחוסר הסבלנות של העידן העכשווי. מצא חן בעיני הניסיון המרתק לחדור אל נבכי הרוע ולצייר אירועים הנחשבים בלתי נתפסים מזווית אחרת, כאילו מתוך שגרה וכדרך אגב. יתרה מזו, גל הביקורת הצורבת שהספר עורר בקרב ההיסטוריונים הממוסדים ממחיש את עוצמתו.

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?

יובל יבנה: יורם קניוק הוא ודאי אחד מהם – בעיקר בגלל שלמדתי ממנו שסופר צריך לכתוב בדיוק את מה שבא לו לכתוב בלי להטריד את עצמו בשאלת “מה יגידו”. אל ג’ק קירואק אני מרגיש קירבה גדולה בגלל המוזיקה והקצב שממלאים את הספרות שלו ודוד שחר אהוב עלי כי הוא אוהב ירושלים ומחיה בספרות שלו ירושלים של פעם שלא זכיתי לחוות אבל אני מתגעגע אליה.

יובל ליבליך: עוד שאלה קשה. אוכל להזכיר את פרנץ קפקא, צ’רלס בוקובסקי, הנרי מילר.  אני מניח שכמה רגעים אחרי שאחתום את תשובתי, אזכר בסופר אהוב נוסף שפרח מזיכרוני.

7) ספר שנתן לך השראה?

יובל יבנה: “קלות הדעת” – ספר שכולל רשימות על ספרות ותיאטרון שכתב המשורר ואיש התיאטרון אריה זקס. הספר נתן לי השראה בעיקר בחיפוש שיווי המשקל הנכון שבין “האמנות” ובין “החיים”.

יובל ליבליך: “ג’אנקי” מאת וויליאם בורוז, “אדם בן כלב” מאת יורם קניוק, “החטא ועונשו” מאת פיודור דוסטויבסקי. “תת עולם” מאת דון דלילו.

8) ספר עיון מומלץ?

יובל יבנה: אני לא יודע אם זה ממש ספר עיון אבל הספר “מהות התיאטרון” של אריה זקס (הוצאת האוניברסיטה המשודרת) מומלץ לכל מי שרוצה להציץ מאחורי קלעי התיאטרון בהנחיה של מורה דרך חכם ומלא אהבה ותשוקה למדיום.

יובל ליבליך: “הוויה וזמן” מאת מרטין היידגר. למרות שזה שנוי במחלוקת לטעון שספר פילוסופיה הוא בגדר ספר עיון המספק מידע, “הוויה וזמן” מציע תמונה מאלפת של האופנים בהם מכונן כל אדם את קיומו בעולם ומסביר את מעורבותו האישית, הבלתי ניתנת לצמצום, במציאות זו. בנוסף אציין את “היסטוריה עממית של ארצות הברית: משנת 1492 עד ימינו” מאת הווארד זין, ספר המציג את תולדות המעצמה הגדולה ביותר של זמננו מנקודת המוצא של השוליים, של האחר והשונה ולא בתור “היסטוריה של מנצחים.”

***

יובל יבנה הוא סופר ומוזיקאי ירושלמי שפרסם עד היום 3 קבצי סיפורים קצרים: “חיים אחרים” (הוצאת שוקן, 1993) – זכה בפרס פרס ליצירת ביכורים מטעם משרד החינוך והתרבות ובפרס לספרות יפה מטעם הקרן לספרות יפה מיסודה של עיריית ירושלים; “סיפורים אמריקאיים” (הוצאת כרמל, 2002) – זכה הפרס נוצת הזהב (פרס אקו”מ) ליצירת פרוזה בעילום שם; “פרס בית שמש” (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008).  

יובל ליבליך הוא מוזיקאי תל אביבי (ירושלמי לשעבר). ניגן גיטרה עם להקת “גן חיות”, “תערובת אסקוט”, ירמי קפלן, “קילר הלוהטת”, ג’וני שועלי ואחרים. חי עשר שנים בניו יורק שם ניגן עם הרכבים שונים.  

יבנה וליבליך חברים למעלה מ 10 שנים בלהקת “המשפחה” שמבצעת שירי משוררים. הלהקה הוציאה 3 תקליטורים, האחרון – “פקעת אחת של זמן”  (הכולל שירים של פדריקו גרסיה לורקה, גבריאל פרייל, אמילי דיקנסון ואלן גינזברג) יצא בשנת 2012.  

בימים אלה מקימים שני ה”יובלים” הוצאה חדשה בשם “כהל” ויצאו לשם כך לפרוייקט מימון המוני בהדסטארט. מוזמנים להשתתף בפרוייקט כאן. 

וכדי להכנס לעמוד הפייסבוק של ההוצאה החדשה לחצו כאן. 

עוד קצת על הספרים החדשים שעומדים לצאת בהוצאת “כהל”:

“דגנרטור”/יובל ליבליך – זהו הרומן הראשון של יובל ליבליך. עלילת הרומן מתרחשת בתל אביב, באיזור רחוב אלנבי, וגיבורו הוא צדקיהו ילינק (“צדיק”), אספן כפייתי של ארטיפקטים מתקופת הנאצים וכותב צללים שכותב סיפורי חיים של ניצולי שואה. “צדיק” מבלה את ימיו בקפה “הטייסים” באלנבי עם חבורה של ספקולנטים הסוחרים בבולים, מטבעות וספרים ישנים. רואה החשבון יוליוס, חברו הטוב מימי הילדות בירושלים,  מסדר ל”צדיק” לקוח “שמן” שהיה באושוויץ ותוך כדי הכתיבה של קורות החיים שלו עולות ב”צדיק” ספקות לגבי אמיתות סיפורו. 

 

“שיר של יום”/יובל יבנה – זהו הרומן הראשון של יובל יבנה. הרומן הוא פארודיה על עולם ההתחדשות היהודי בישראל וגיבורו הוא ישמעאל דותן שמחפש “פרוייקט מנצח” כדי “להוריד לרצפה” מיליון דולר ממיליונר אמריקאי עבור הקרן שהוא עובד בה. עלילת הרומן מתרחשת במשך שבוע ומדי יום ישמעאל מבקר בפרוייקט הזוי אחר (רב אמריקאי שמנהל תפילה טרנסאטלנטית דרך האינטרנט, בית מדרש לברוקרים בתל אביב, קבוצה של צעירים דוברי רוסית שממחיזה את טקס קבלת השבת). במקביל, באותו שבוע מתקיים בירושלים פסטיבל תיאטרון בובות בינלאומי שישמעאל שב ונפגש במופעים שונים שלו.