ראשון-שירה: חגית בת אליעזר על אירוע השירה “על סף ספר” בנורמן-בר בתל אביב

על סף ספר בנורמן – שיחת רעים ושירים

יום ד’ 17.9, נורמן בר, הילל הזקן 8

 

למעלה משנה אני עורכת את סדרת אירועי “על סף ספר” – תחילה בגלריה לאומנות בחיפה ולאחרונה – במתחם “הסלון” בדיזנגוף סנטר, בהם משוררים,  שנמצאים בתהליך העבודה על ספרם הבא, מציגים בהרחבה את יצירתם.

מאז 2.6 השנה כמעט בכל יום שני, כבר ב-9 מועדים,  מתקיימים בנורמן בר בתל-אביב שבבעלותו של ציון נפשי ערבי קריאת שירה “שירת הנורמן” בהם המשורר יחזקאל נפשי – היוזם, המארגן,– נותן במה למשוררים צעירים שלאחדים מהם זו ההופעה הראשונה של קריאת שיריהם מול קהל – ובכך תומך ומקדם אותם ומרענן את פני השירה העברית.

ביום ד’ 17.9 התקיים ערב משותף לשתי הסדרות : “על סף ספר” ו”שירת הנורמן” בנוכחותם של אנשי ספרות בולטים: ניסים קלדרון – פרופסור במחלקה לספרות האוניברסיטת בן גוריון, צביקה ניר – עורך דין וסופר חובב השירה שהזמין את כולם לערב למחרת של הרמת כוסית ראש השנה וקריאת שירה בחנות-בית קפה “פורת” ברחוב ביאליק ברמת גן ואלי אשד – המייסד והעורך הראשי של הזירה המקוונת “יקום תרבות” שדיבר בסיפוק על תנופת השירה בארץ בשנה האחרונה ועל רשמיו מהשיחות עם אנשי הספרות ברוסיה בהן השתתף בזמן ביקורו במדינה בחודש האחרון.

עם אלי אשדאלי אשד. צילום: מרינה ואהרון מנשרוב

לאחר הרמת כוסית לכבוד שנת יצירה חדשה, שנת ספרים ומופעים עברנו לחלקו העיקרי של הערב – שיחת רעים ושירים של 3 משוררים דיתי אלון, ליאת סימון ויואב איתמר שעומדים על סף ספרם הבא וכן קראו שירים כאן, על במת נורמן בר באחד מערבי השירה.

על סף ספר

 

שלושת המשוררים הם חברים, תכננו מראש את נושאי השיחה, מהלכה, בחרו שירים לקריאה והכינו את החומר הזה בכתב- “פרטיטורה” מדוייקת לפיה, באילתורים קלים הנחיתי את האירוע.

הקהל הקשיב בעניין רב ואחדים הנציחו את האירוע במצלמתם. תודה למרינה ואהרון מנשרוב על התמונות היפות והמקצועיות המקשטות את הרשימה הזאת וכן על פרסום אלבום התמונות ב- facebook שנצפה ע”י חברים רבים.

תודה לציון נפשי על האירוח הלבבי בנורמן בר ועל האווירה המשפחתית החגיגית.

דיתי אלון – בת 42 , נשואה ואמא, עובדת בתחום הביטוח, אומנם כותבת מאז גיל 6, אך רק לאחרונה שיריה מתחילים לצאת החוצה ממעטפת “היומן האישי” והיא נמצאת בשלב איסוף ובחירת החומרים לספר הביכורים. דיתי קראה:

שְׁעַת נֶפֶשׁ

 תַּחַת עֵץ הַתּוּת,

 יָשַׁב הוֹמְלֶס

 אוֹ בִּכְלָל מְשׁוֹרֵר

 וּמָרַח לַקִים שׁוֹנִים עַל כָּל אַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתָיו.

 

 997046_10204635940157065_4662494530561102926_nדיתי אלון. צילום: מרינה ואהרון מנשרוב

השירה עבור דיתי אלון היא פירוק של רגע לתמונה עם עומק אחר , כשם שהנביא האהוב  עליה חליל ג’ובראן היטיב לומר – “מתאווה אתה לדעת במילים את אשר ידעת מעולם במחשבה”. בנימה אישית, לדיתי בתור כבדת ראיה מלידה, השירה שהתפתחה להיות מאוד ויזואלית – היא הראייה.

השיר הבא שפורסם לאחר האירוע בדף ה- facebook  של דיתי קיבל תגובות אוהדות רבות:

לִפְנוֹת בֹּקֶר הִתְעוֹרַרְתִּי

רוֹעֶדֶת.הַחֲלוֹם

הִזִּיעַ אֶת כֻּלִּי. אֲנִי

נָבַרְתִּי בְּאָרוֹן הַשְּׂמִיכוֹת הַמְּאֻבָּק

כְּשֶׁבְּרַדְיוֹ דִּבְּרוּ עַל פְּרִיחַת הֶחָצָב,

גַּם הָאָלֶרְגְּיָה.

קַמְתִּי, גַּם הָרַגְלַיִם קָרוֹת.

 קבוצתית דיתי אלון, ליאת סימון ויואב איתמר. צילום: מרינה ואהרון מנשרוב

יואב איתמר – בן 33 יוצר, מתרגם, עורך, הבעלים של “חבר לעט” תחנה לכתיבה, למד תיאטרון ובימים אלה מועלה בצוותא מחזהו “כהנא צדק?“. יואב פרסם את ספרו הראשון “חוד הלב” בשנת 2012 בהוצאת “קשב לשירה” ועכשיו עובד על ספרו השני.

בית המשפט לתביעות קטנות 

כל לילה במיטה

אנחנו מתכנסים במעמד שני הצדדים

ודנים:

את הברז המטפטף

את הציר שיצא ממקומו

את הלחם הקשה שבחרתי

את הקנאה, היוהרה והתאווה

שאין להם תקנה..

לעיתים אפשר להגיע לפשרה עם המציאות

את שופטת על דרך הפשרה

אני כל כך חם

שרק נשיקת פסק הדין

מאפשרת לי להימחק

 10606436_10204635939237042_4971387724423208991_n

יואב איתמר וצביקה ניר. צילום: מרינה ואהרון מנשרוב

 

לנושא של השפעת משוררים יואב התייחס בהיפוך מעניין: “משוררים שקראו אותי”. יואב מרגיש קירבה לשירתו של אמיר גלבע ותיאר מצב בו מזהה בשירו של גלבע דבר-מה דומה למה שכתב בעצמו קודם לכן – כאילו אמיר גלבע קרא את שירו של יואב איתמר והגיב עליו.

מחווה לאמיר גלבע/יואב איתמר

יתכן ולא ארחיק עוד בבוקר הזה.

היום בורח לי. הנר

מזה אור על הדף החלק,

והסיגריה מתאבכת בערפל, כמו עמוד

העשן ההולך במרחק, אחרי המחנה.

 

ביער העד של שעורותיי נתפסות מחשבות.

איכר חרוץ תולם את פני במכאובות.

אני תמיד שואף ללכת באפלה, רחוק

מתהילה, הנה –

אם אגיע ואם לא אגיע,

אין זה משנה.

אמיר גלבע

 

ליאת סַימון – בת 38, תל אביבית מאז ולעולם, אשת תוכן. כותבת שירה מאז גיל 20. ליאת למדה קולנוע, הפיקה סרטים ועובדת בימים אלה על ספר שיריה הראשון (כתב היד כבר מוכן). ליאת התייחסה לנושא בחירת מקום קבוע לכתיבה-  לפנטזיית הכתיבה המוסדרת ואמרה שלמעשה כותבת בכל מקום,כשבא רעיון, שורת שיר ולא פעם- על ספסל ברחוב ואפילו בחברת עורב שנחת על הספסל לידה ונכנס לשיר. ובכלל על אף התל-אביביות שלה, ליאת מרגישה קירבה לטבע – דבר שבא לידי ביטוי בשיריה.

וְהָעֻבְדָּה שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד בַּזֶּה,

בִּמְלֶאכֶת הַחַיִּים,

אִישׁ לֹא יַעֲשֶׂה זֹאת בִּמְקוֹמֵנוּ.

 

אֲפִלּוּ אֶת הַדְּבָרִים הַמְהַנִּים

אוֹ הַנִּשְׂגָּבִים בְּיוֹתֵר,

צָרִיךְ לְאַרְגֵּן

לְהוֹצִיא וּלְהָבִיא.

 

כַּמָּה מְעַיֶּפֶת

הַהֲבָנָה.

10533968_286584791540337_1977033861_n

ליאת סימון. צילום: מרינה ואהרון מנשרוב

נושא השיחה האחרון היה תקווה: למה אתם מקווים ומה מאחלים לעצמכם ולאחרים? ליאת התייחסה לנושא בשיר בהיר ואופטימי המתאים ביותר לסיים את הערב המענג הזה של שיחת-טעם ושירים מעניינים על מפתן השנה החדשה והטובה:

הָיִיתִי רוֹצָה

לָתֵת לָכֶם הַכֹּל –

בֹּקֶר מָתוֹק,

שֶׁמֶשׁ שֶׁיּוֹרֶדֶת מֵהָהָר

אֶל תּוֹךְ הָעִיר

(הַבְטָחָה שֶׁנִּתְקַיְּמָה).

הָיִיתִי רוֹצָה

לֶאֱחֹז בִּזְרוֹעֲכֶם

בִּפְרָאוּת,

לִבְלֹעַ אֶת כֻּלְּכֶם

בְּחִיּוּכִי.

הָיִיתִי רוֹצָה

לִהְיוֹת עֲבוּרְכֶם

הַיַּלְדָּה הַזְּהֻבָּה

שֶׁהָיִיתִי;

לְשַׁחְזֵר

אֶת רֶגַע הַפְּגִישָׁה.

שֶׁתִּהְיוּ חֵלֶק מִמֶּנִּי

וַאֲנִי חֵלֶק מִכֶּם

כְּמוֹ

רֶגַע בָּהִיר

שֶׁל הֲבָנָה.

                        חגית בת-אליעזר, 21.9

 חגית המנחהחגית בת אליעזר. צילום: מרינה ואהרון מנשרוב

 

 ***

חגית בת-אליעזר – בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים.

בוגרת סדנאות כתיבה בהנחייתם של המשוררים יעקב בסר, רבקה מרים, דליה רביקוביץ.

פרסמה 2 ספרי שירה בהוצאת כרמל “הַשָּׁקַת סְפִינַת צִפִּיָּה” (2008),  “התנסויות” (2012).

חברה באיגוד הכללי של הסופרים, באגודת הסופרים העבריים, באגודת העיתונאים.

עורכת ספרי שירה. מנחה אירועים ספרותיים.

מפרסמת מאמרי ביקורת על ספרי שירה וסקירות אירועים ספרותיים בכתבי עת ובאתרי הרשת.

3 תגובות

  1. ארלט 21 בספטמבר 2014 ב- 14:41 - Reply

    נהניתי מהסקירה ומהשירים. תודה, חגית. מאחלת בהצלחה למשוררים הצעירים ושנה טובה ופורייה בשירים.

  2. ליאת סימון 22 בספטמבר 2014 ב- 1:41 - Reply

    תודה, ארלט! שנה טובה גם לך, כזו שבה נמשיך כולנו ליהנות משירה 🙂

  3. ענבל אשל כהנסקי 22 בספטמבר 2014 ב- 13:07 - Reply

    חגית יקירתי, תודה לך מאד לא רק על סקירה משובבת נפש אלא גם על פועלך המתמשך בכתיבת שירה / ארגון ערבי שירה / בכתיבה על על שירה וערבי שירה!! אגב, אחד השירים שהעלת כאן יעלה כנראה גם בדף הפייסבוק שאני בין עורכותיו “שירת אשה – שיר ביום”. אניח לך לנחש איזה שיר, למרות שזה די צפוי..

השאירו תגובה