ראיון קצר עם הסופר אלכס אפשטיין לכבוד יציאת ספרו “יד ראשונה מסופר”

בימים אלה רואה אור ספרו החדש “יד ראשונה מסופר” שכולל מאה סיפורים קצרצרים ותפילה אחת. במקביל לעותקים הדיגיטלים שנמכרים ב”אינדיבוק” ו”בוקסילה” במחיר של 24 שקלים, מציע אפשטיין את ספרו החדש גם במהדורה מיוחדת – מהדורה אישית בכתב יד שהוא יעתיק בעצמו עבור הקורא (מחיר מהדורת כתב היד: 330 ש”ח). תפסנו אותו לראיון קצרצר. 

 היי אלכס. אז מה הביא אותך בעצם להחלטה להציע את הספר גם במהדורה אישית שמועתקת בכתב ידך?

רציתי ליצור משהו שאני חולם עליו כבר זמן רב – ספר שלא ניתן לשחזור, ספר שלמרות שהוא מתקיים בעולם כל עותק בו שונה מהאחר. במאמר מוסגר, דווקא בגלל שאני תומך נלהב מאוד של הפורמט הדיגיטלי, עניין אותי הפעם לחזור למקורות, ולהשיב את מושג הספר למצבו לפני עידן השעתוק, לפני עידן הדפוס.

ומה לומדים כשמעתיקים ספרים? יש לך תובנות על תהליך העבודה הזה?

לומדים שלא כל מה שמתאים למסך או לספר בדפוס – מתאים לכתיבה בכתב יד. לכל עותק יש דינימקה אחרת של כתיבה, יש פנים אחרים. פה ושם עלי להחליף סדר של סיפורים, לפעמים להוסיף סיפורים חדשים, להתייחס לדרך שבה אני מצליח – בסיפור מסוים – לכתוב את האותיות על הדף. כיוון שכל עותק נכתב ביומיים-שלושה, לפעמים הדינמיקה הזו משתנה גם תוך כדי כתיבה.

יש לכך תקדים בעולם? יש עוד סופרים שפרסמו ספרים בכתב יד?

אני לא מכיר, אבל בהחלט הגיוני להניח שמשהו דומה – אולי בקנה מידה מצומצם יותר – כבר נעשה פעם מאז המצאת הדפוס ובמיוחד בעידן שבו הספרים נמכרים כמוצר צריכה המוני.

בתור מי שכותב קטעים קצרצרים ומפרסם את חלקם ברשתות החברתיות – האם יש טעם בכלל לכרוך אותם בספר? אולי כדאי לשאוב השראה מעולם המוסיקה ולשחרר “סינגלים” במקום “אלבומים”?

חלק מרכזי בתהליך העבודה שלי, תוך כדי כתיבה, הוא ממילא לפרסם את הטקסטים ברשתות החברתיות ובמוסף בתרבות וספרות בעיתון הארץ. אבל עבורי, עדיין, כינוס הסיפורים בספר הוא הורדת מסך על תקופה של יצירה, גם כדי להתפנות לכיוונים אחרים. בכל אוסף סיפורים קצרצרים שלי יש נושא מרכזי, שלפעמים בולט יותר ולפעמים פחות. בספר הקודם שלי, למשל, “מחשב אהבה מחדש”, הנושא היה כבר בכותרת. במקרה של “יד ראשונה מסופר” הנושא בא לידי ביטוי גם כחלק מתהליך ההוצאה לאור של הספר, בפורמט דיגיטלי לצד כתב היד.

ושאלה כללית יותר לסיום על פורמט הסיפור הקצר – איזה תגובות קיבלת ממו”לים לאורך השנים כשהגשת להם את הסיפורים הקצרצרים שלך? 

ספרי יצאו ברוב ההוצאות הספרים הגדולות בארץ, עם עובד, כתר, ידיעות ועוד. בניגוד למה שנהוג לחשוב, רוב העורכים בארץ מאוד אוהבים סיפורים קצרים ובמקרה שלי, גם קצרצרים. לגבי המנהלים שלהם זו כבר סוגיה אחרת, דעתי עליהם כבר נאמרה בכל כך הרבה הזדמנויות, גם על אזלת היד שלהם במעבר לפורמט הדיגיטלי, שחבל לחזור עליה שוב. אבל אי אפשר שלא לשים לב שבשנה האחרונה יש פריחה גדולה מאוד בז’אנר הסיפור הקצר בעולם, ונדמה לי שמתחילים לראות ניצנים מהפריחה הזו גם בארץ.

***

אלכס אפשטיין נולד בסנט פטרבורג בשנת 1971 ועלה לישראל בגיל שמונה.  בשנת 2002 זכה בפרס ראש הממשלה לספרות.  הוא מחברם של שלושה רומנים ושישה קבצי סיפורים קצרים. בין ספריו: לכחול אין דרום, עם עובד, 2005; קיצורי דרך הביתה, ידיעות ספרים, 2010; לקסם הבא אזדקק לכנפיים, כרמל, 2012; מחשב אהבה מחדש, אינדיבוק, 2013. סיפוריו הקצרצרים תורגמו לשפות רבות ופורסמו בכתבי עת בארץ ובעולם. ספריו ראו אור גם בארצות הברית, רוסיה, וברזיל.

בימים אלה רואה אור ספרו החדש “יד ראשונה מסופר” שכולל מאה סיפורים קצרצרים ותפילה אחת. במקביל לעותקים הדיגיטלים שנמכרים ב”אינדיבוק” ו”בוקסילה” במחיר של 24 שקלים, מציע אפשטיין את ספרו החדש גם במהדורה מיוחדת – מהדורה אישית בכתב יד שהוא יעתיק בעצמו עבור הקורא (מחיר מהדורת כתב היד: 330 ש”ח).

לעמוד הספר באתר אינדיבוק לחצו כאן. 

לעמוד הספר באתר בוקסילה לחצו כאן. 

לעמוד הפייסבוק של אלכס אפשטיין לחצו כאן.