השאלון עם ענבר ליבנת

1) מהו הספר האהוב עלייך?

“טבעות שבתאי” של זבאלד: זה הספר הכי מיוחד שקראתי. נעים לי לקרוא אותו והוא מחזיר אותי לתקופה יפה בה למדתי סדנה בביקורת ספרות (אצל ד”ר דרור בורשטיין). כתבתי אז על “טבעות שבתאי”, ואני מצטטת לכאן: “ספרות זקוקה למקומות בהן היא מסתעפת, משתנה, לובשת צורה אחרת, בודקת את גבולותיה, צובטת את עצמה לפרקים.”

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

אני לא יודעת אם זה ספר ילדים, ואני נהנית במיוחד כי אני לא יודעת בדיוק “מה זה”. אז בלי לקטלג – אליס בארץ הפלאות של לואיס קרול. והנה, אני עומדת לצאת קצת “טראשית”, אבל ספר הפופ-אפ של אליס בארץ הפלאות בעבודתו המדהימה של רוברט סאבודה הוא אחד הספרים האהובים עלי בעולם כולו: הוא מחבר בין החומר לרוח, ומקפל בתוכו, תרתי משמע, את אהבתי למוצרי נייר.

3) מה הספר האחרון שקראת?

אני קוראת כמה ספרים במקביל. “מתודולוגיות מחקר פמיניסטיות” בעריכתן של מיכל קרומר-נבו, מיה לביא-אג’אי ודפנה הקר, ואני נהנית ולומדת המון, וכן “אמרות משפחה” של נטליה גינצבורג הנהדרת.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

לא נכנסתי מעולם לענייני מהומות. אני ממילא לא יודעת מה “אִין” ומה לא. אבל מהארי פוטר לא התלהבתי. כלומר, אני מבינה ‘על מה המהומה’, ואני מבינה איך ולמה הייתה זו הצלחה מסחררת; אני מהאסכולה של חסידי שר הטבעות והרגשתי שג’יי קיי רולינג עושה הכל נכון, אולי נכון מדי; הספר הראשון היה מהנה מאוד. את הספר השני עזבתי בדיוק בנקודת השיא, כאשר הבנתי שלא באמת משנה לי מה יקרה בהמשך.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

“התרחיש הגרוע ביותר – מדריך הישרדות”, מאת ג’ושוע פיבן ודיוויד בוגניכט. ספר מאוייר שמסביר מה לעשות במקרה של מצבי סכנה בלתי צפויה: כיצד להשתחרר ממלתעות תנין, כיצד לשרוד הכשת נחש ארסי, וכיצד לפעול תחת התקפת נשק ביולוגי או כימי. קודם כל, הוא בגודל אידאלי ונכנס לכל כיס; הוא קורע מצחוק אבל גם רציני להחריד. חוסר צדק.

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?

פרימו לוי, חד וחלק. ניסיתי לקרוא אותו בשפת המקור אבל האיטלקית שלי הייתה חלשה מדי: לחלוטין שיעורי בית לעצמי.

7) ספר שנתן לך השראה?

“ארץ יצורי הפרא” מאת מוריס סנדק. סירבתי בכל תוקף לצפות בעיבוד הקולנועי שלו, שרק הפרומו שלו גרם לי לכבות את המסך ולומר, “זה מקסים מדי בשביל שאצפה בו: קודם אני חייבת לכתוב סיפור משלי”. וכך נולד לו ספר הילדים הראשון שלי; הספר נדחה בכל הוצאות הספרים הגדולות ואני למדתי שיעור חשוב לכל סופר וסופרת מתחילים.

8) ספר עיון מומלץ?

הביוגרפיה של יצחק בשביס זינגר מאת ג’אנט האדה, שיצאה בעברית בהוצאת רסלינג. גמעתי אותו כמו ספר מתח. הכתיבה והמחקר של האדה, שהיא פרופסור לספרות יידיש ופסיכואנליטיקאית הולידו יצור היברידי משובח.

***

ענבר ליבנת, ילידת 1984, היא בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות מאוניברסיטת תל־אביב. עבדה כמבקרת ספרות ופרסמה סיפורים קצרים ב”הארץ” וב”החוטם”. בשנת 2008 זכתה בפרס על תרגום שירה מטעם אוניברסיטת תל־אביב ובשנת 2013 זכתה במקום השני בפרס סמיט.  בימים אלה רואה אור ספר הביכורים שלה “קפה ועוגה” בעריכת נגה אלבלך ובהוצאת “הקיבוץ המאוחד”.

על הספר “קפה ועוגה” מתוך הקומוניקט: 

קפה ועוגה מספר את סיפורה של אישה צעירה המחפשת את מקומה בעולם תובעני מבלבל. פריטים יומיומיים פשוטים כמו סבון מוצק, חולצת לייקרה, קערת מרק, נטענים דרך מבטה של המחברת במשמעות מיוחדת ונותנים ביטוי לתהיות קיומיות, לפחד ולספק. העיסוק בדברים הקטנים שבשולי ההתרחשויות הגדולות מאפשר לענבר ליבנת לגעת בנושאים קשים, כמו פרידה מאם בינקות, דיכאון, תפיסת הגוף ואזלת ידה של השפה. אותם פרטים קטנים וטריוויאליים לכאורה, הם שמאפשרים את ההומור הפרוע, לפעמים על גבול האבסורד.

כתיבתה של ענבר ליבנת היא ישירה וכנה אך וידויית רק לכאורה, שכן הפרטים האוטוביוגרפיים נשטפים בזרם אסוציאציות משוחרר ויוצרים עולם שבו ההבחנה בין מציאות לבדיון אינה ברורה. כתיבתה הקצבית, השבורה, המִ שחקית, קוראת תיגר על הסדר הספרותי הקיים ובאופן עקיף גם על חיינו, היצוקים בתבניות מוגדרות היטב.

לעמוד הספר באתר ההוצאה לחצו כאן. 

לקריאת קטע מהספר לחצו כאן. 

לראיון של שרי שביט (וואיינט) עם ענבר ליבנת לחצו כאן. 

*) את תמונת השער צילם איליה מלניקוב.