מאמר קצר: מתי שמואלוף מספר על הסיבות שהניעו אותו להשתמש בז’אנר האימה במסגרת ספר הביכורים שלו “מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים”

לכתוב סיפורי אֵימה בעברית: מסע בתוך “מקלחת של חושך, וסיפורים נוספים”

כמה מילים על ספר הפרוזה הראשון של מתי שמואלוף, בהוצאת “זמורה ביתן” ובעריכת יגאל שוורץ ותמר ביאליק

 

הסיפור הראשון שכתבתי “הייתי קבורה כשנפגשנו” נשלח לעורך חיים פסח, כי היינו חברי פייסבוק, וכמובן, הערכתי מאוד את עבודתו עם אתגר קרת. הוא אמר שיש בסיפור חיים ונתן לי כמה הערות קטנות. אחרי זמן מה שלחתי את הסיפור לתחרות הסיפור הקצר של “הארץ” והוא זכה במומלצים. לא ידעתי שהסיפורים שיבואו ימשיכו את הרעיון של המתים המדברים לאחר שעברו מן העולם הזה. הסיפור הזה שהגיע אלי מתוך סדנת כתיבה שהעברתי לילדים מחוננים במרכז רון ורדי, אינו מבשר על הבאות. אליענה אלמוג ואנוכי לימדנו את הילדים על אישה שקוברת את עצמה באיגלו בסוף שבוע בכדי להשתחרר מהפרידה מהבנזוג שלה. במהלך הלילה המושלג, הכלבים מדברים בשפתה, וכשהיא יוצאת היא עוברת תהליך של גאולה. לקחתי את האקלים המושלג והפכתי אותו למדברי. לקחתי את הצפון והפכתי לדרום. ויצרתי טקס חדש של קבורה באדמה.

ברגע שהבנתי שאני עמוק בתוך הז’אנר של האֵימה, החלטתי לחשוב על מסלולים שכבר נכתבו על ידי המאסטרים, כגון שיתוף הפעולה ב”ניצוץ” בין הסופר סטיבן קינג והבמאי סטנלי קובריק ועל איך אפשר לעבד אותם לתוך התרבות, החברה והשפה המתהווה בישראל. ברגע שהוחתמתי על ידי הסופר פרופ’ יגאל שוורץ, מצאתי את עצמי עושה ניסיונות שכבר לא היו להם השפעות ישירות. ובכל זאת אציין את השפה מלאת הבעתה של הבמאי דיויד לינץ’, הטלוויזיה של איזור הדימדומים, האגדות של מינכהאוזן, ספרות הזבל של “סיפורים בלתי אפשריים / מיסתוריים” שקראתי בילדות ועוד.

המחשבה לגבי כתיבת אֵימה הגיעה מתוך אהבה פרטית שלי לסרטי אֵימה, שאני מניח שהיא חלק מתרבות גלובלית בעולם. אך דרושה לוקאליזציה בכדי לאפשר לז’אנר לקבל חיים משלו. אני לא מומחה בכתיבה הזאת בעברית, אבל קראתי ספרים באנגלית, שהגיעו מכל רחבי העולם, כחלק מעבודתי כמבקר ספרות של ישראל היום.

ההבדל בין כתיבת אֵימה בשירה, ופרוזה הוא עצום. שירה עוסקת בצימצום, ופרוזה בהרחבה. אני לא הצלחתי בשירה שלי, ברובה, להכניס את האלמנט האישי, הרומנטי של מערכות היחסים ובפרוזה, הדברים נפתחו והשתחררו.

Darkness

נחזור לסיפור שפתחתי איתו את המאמרון הזה על כתיבת ז’אנר סיפורי אֵימה בעברית, “הייתי קבורה כשנפגשנו” – הוא הגיע לא רק מתוך ההשפעה של הסיפור האמריקאי שקראתי. אלא מתוך עצה קטנה שנתן לי הסופר, המשורר והחבר הטוב אלמוג בהר. כששאלתי אותו איך עוברים משירה לפרוזה, הוא הציע שאקח שיר וארחיב אותו. היה לי שיר בשם “עקומאל” :

“לַמֶּרְחָבִים לֹא בָּחַרְתִּי גְּבוּלוֹת

לָרְחוֹבוֹת לֹא בָּחַרְתִּי שֵׁם

בּוֹר בָּחַרְתִּי, נֶעֱמַדְתִּי

בּוֹ”

לקחתי את השיר הזה, והפכתי אותו למבנה של פרוזה, במקום שהאישה תלך לאיגלו, כמו בסיפור שקראתי, אני אקח אותה לעמוד / לשכב בבור בזמן של 12 שעות משקיעה לזריחה. אני מתאר רעיונות פשוטים של כתיבה, עריכה ועיבוד, אך דרושה עבודה רבה של שכבות נוספות שמולבשות על הטקסט של כל סיפור וסיפור. ויש 31 סיפורים, 408 עמודים בספר. מצחיק, שבסוף מצאתי את עצמי מתגורר בברלין וכותב את החלק השלישי של הסיפור בעיר המושלגת. אותו שלג שהתרחקתי ממנו בעיבוד הנ”ל, נכנס בדלת האחורית, עת עברתי להתגורר בשהות זמנית בעיר הגרמנית.

___________________

השקת ספרו של מתי שמואלוף “מקלחת של חושך וסיפורים נוספים” תיערך ביום חמישי, 11.9.14, בחנות הספרים סיפור פשוט, רחוב שבזי 36, נווה צדק, תל אביב, בשעה 19:00. פרטים נוספים אפשר למצוא כאן

הספר ניתן להזמנה בארץ ובחו”ל בחנות של סיפור פשוט וברשת צומת ספרים

עוד על הספר אפשר לקרוא ב”מעריב” וב”מגאפון“, ובלינק הבא אפשר לצפות במתי מדבר החלק השלישי שנכתב בברלין בתוכנית של אורלי וגיא. 

 

 

**) תמונת השער צולמה בברלין ע”י כפיר חרבי.

 

 

3 תגובות

  1. אני 9 בספטמבר 2014 ב- 17:49 - Reply

    בוז לבזים להגמוניה האשכנזית ובהגיע רגע השלמונים מייחלים לליטוף הראש השוורצי. כן כן ידוע אישתו מכינה לו אחלה מדבוחה. חכם שמואלף אתה מאכזב. כמזרחית לא היה לי דבר נגד אשכנזים אתה וחבורת חארלי נוי בילבלתם..היום ברור שהכל שקר אתה עם הלשון שאינה במקומה הטבעי והמדאם נוי שבכל מקום אפשרי חשוב לה להודיע ברבים כמה היא נגד ההגמוניה אך חשוב לה שנדע שבעלה אשכנזי. אתם מפלגים. את הספר הזה כבר לא ארכוש. ומקוה שנוספים כמוני ימנעו. שב בברלין ועשה עםצביעותך חשבון נפש. אל תלהיטו רוחות . היה

  2. צדק לכל 10 בספטמבר 2014 ב- 10:14 - Reply

    מתי שמואלוף הוא גראפומן חסר כישרון, הן בשירה והן בפרוזה שמנופף בדגלים חברתיים להצדיק את אפסותו הפואטית

השאירו תגובה