שירה: שירה עבו על הספר “נעורים” מאת רון דהן

מאת | 2014-06-15T14:58:30+00:00 15 ביוני 2014|קטגוריות: שירה|Tags: , , |6 תגובות

הלב מתרחב


 

הָלַכְנוּ וְהָלַכְנוּ וְהָלַכְנוּ

וְטִפַּסְנוּ וְהָלַכְנוּ

וְהִגַּעְנוּ

לְפַאֲתֵי הַכְּפָר

 

וְעִשַּׁנּוּ וְנִדְלַקְנוּ וְרָקַדְנוּ

וְיָשַׁבְנוּ וְצָחַקְנוּ וּפָחַדְנוּ וְעִשַּׁנּוּ

וְעָבַרְנוּ וְהִתְבַּלְבַּלְנוּ וְהָיִינוּ וְשָׁבְנוּ

וְנִגְמַרְנוּ וְאָסַפְנוּ אֶת הַפְּצוּעִים

וְחָזַרְנוּ הַבַּיְתָה

 

 

השיר הזה, והספר הזה של רון דהן הוא מסוג הדברים שמצדיקים את קיומו של הפייסבוק. לא פגשתי את רון מעולם, אבל אנחנו חברים בפייסבוק, ולפני כמה ימים הוא כתב שהספר הזה, “נעורים” ניתן להורדה בפורמט דיגיטלי בחינם. וכמו ישראלית טובה, שיודעת שאחרי השחרור מטיילים בהודו, גם לי קשה לעמוד בפני המילה “חינם”. אז הורדתי, וקראתי, וזאת הייתה שעת לילה מאוחרת, בשבילי (שנרדמת בכיף ב22:00) והלב התרחב, ונמלא געגוע, ויופי, וכאב.

אני לא אכתוב פה על כל הספר, זה קצת גדול עליי. רק על כמה שירים חדים ויפים.

יָשַׁבְנוּ בְּמִסְעָדָה בִּכְפַר טוֹשׁ וְהָיָה לָנוּ טוֹב.

בַּעַל הַמָּקוֹם סִפֵּר אֵיךְ הַכְּפָר נִשְׂרַף בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה

וְאֵיךְ כֻּלָּם עָזְרוּ אֶחָד לַשֵּׁנִי וּבָרְחוּ לַוָּאדִי.

אַחַר כָּךְ הֵם הִתְפַּלְּלוּ לְפַּרְוָאטִי וּבִקְּשׁוּ סְלִיחָה.

זֶה הָיָה סִפּוּר טוֹב. חָבָל שֶׁאֵינֶנִּי זוֹכֵר אֶת כֻּלּוֹ.

 

אֲנִי כֵּן זוֹכֵר אֵיךְ בַּבְּקָרִים הַגְּבָרִים יָצְאוּ

לִבְנוֹת אֶת בֵּיתָם וְהַנָּשִׁים פִּזְּרוּ אוֹר וְהָיוּ בְּהֵרָיוֹן.

בֶּן אָדָם יָכוֹל לָמוּת כָּכָה, מֵרֹב אֹשֶׁר.

 

אני לא הייתי בטוש, לא הייתי בכלל בצפון הודו (קצת בצפון מזרח), אבל הייתי בכמה מקומות כאלה, שאף רעידת אדמה או אסון אחר לא ישכנעו אותי שבן אדם לא יכול למות בהם ככה, מרוב אושר. אני מרגישה שרון לוכד תחושות ומחשבות שמלוות מטיילים, ההסתכלות הזאת על אנשים כאילו הם מפיצים אור, הסבלנות הזאת ללכת וללכת וללכת ולהגיע לפאתי הכפר, הזמן – השיר הזה “הלכנו והלכנו והלכנו 2” יכול להיום יום, שבועיים או חודשים שלמים מקופלים בכמה שורות מדויקות. ובסוף חוזרים הביתה, במקרה של רון, למילואים, ללבנון השנייה שבה נגמרו לו הנעורים.

אֶל.אֶס.דִי סְעִיפִים נוֹסָפִים:

אֲנִי רוֹקֵם אֶת הַסִּפּוּר שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִכְתֹּב,

עוֹד רֶגַע קָט, כָּל זֶה יֵעָלֵם.

מִי שֶׁמְּנַצֵּחַ בַּסּוֹף הֵם הָאָבָק, הַיַּתּוּשִׁים,

שְׁבִילֵי הָעִזִּים,

הָעֵצִים.

כֵּיצַד נַחְזֹר הַבַּיְתָה?

כֵּיצַד נִצְטַמְצֵם לִמְמַדֵּי חֲדַר יַלְדוּתֵנוּ?

כֵּיצַד נַעֲשֶׂה מִלּוּאִים?

עֶרֶב יוֹרֵד אַךְ הַצְּבָעִים עֲדַיִן בּוֹהֲקִים,

הַפֻּלְחָן לֹא תָּם.

מַמְשִׁיכִים לַחְפֹּר בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה

הָאָבָק מִסְתַּלְסֵל סְבִיבֵנוּ כְּהִלָּה.

כֵּיצַד נַחְזֹר הַבַּיְתָה?

 

השירים נעים בין הטיולים של רון לבין המילואים, ולפעמים אלה מתערבבים באלה, בטריפ שמצליח לבלבל ולהיות מאוד כן וברור באותו הזמן ותמיד תמיד פצוע וחשוף. המלחמה היא טריפ בדיוק כמו שהטיול הוא טריפ. כפי שלעולם לא נוכל לחזור לרגעי הטיול הקסומים – לעולם לא נחזור לרגעי הלחימה. לעולם לא נדע בוודאות האם החוויות האלה שהפכו בזיכרון האישי שלנו למיתולוגיות קרו כפי שאנחנו זוכרים אותן, ויותר מכל – מהמלחמה כמו מהטיול, קשה מאוד לחזור הביתה.

הָלַכְנוּ וְהָלַכְנוּ וְהָלַכְנוּ

וְטִפַּסְנוּ וְהָלַכְנוּ

וְהִגַּעְנוּ

לְפַאֲתֵי הַכְּפָר.

 

וְיָרִינוּ וְהִתְכּוֹפַפְנוּ וְעִשַּׁנּוּ

וּפָחַדְנוּ וְהִתְחָרַטְנוּ וְשָׁתִינוּ

וְרָצְנוּ וּבָכִינוּ וְהִזַּעְנוּ וְיָשַׁבְנוּ

וְהִתְפַּלַּלְנוּ וְהָיִינוּ וְלֹא שָׁבְנוּ

וְאָסַפְנוּ אֶת הַפְּצוּעִים וְשִׁקַּרְנוּ לַמֵּתִים

וְלֹא חָזַרְנוּ הַבַּיְתָה

 

 

___________________________

נעורים, רון דהן. הוצאת עצמית. 44 עמ’. 

להורדת הספר הדיגיטלי בחינם באתר “אינדיבוק” לחצו כאן

להאזנה לאלבום של להקת Farthest South שמלווה את רון בזמן הקראת הספר, לחצו כאן

מחר, 16.06.2014, יתקיים בתיאטרון תמונע מופע ההשקה של האלבום “נעורים” עם רון דהן ולהקת Farthest South – פרטים אפשר למצוא כאן

***

שירה עבו, 22, מפיקה בגלי צה”ל בעבר וסטודנטית לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בהווה. גרה בבאר שבע ועובדת בחנות ספרים. 

 

6 תגובות

  1. לי עברון-ועקנין 15 ביוני 2014 ב- 19:33 - Reply

    כמה יפה כתבת, שירה, וצנוע, מתוך התלהבות אמיתית מן הספר.
    אשר לשירה של רון, גם אני מרגישה – והדוגמאות שהבאת כאן מראות – עד כמה יש לו את זה, את היכולת לפזר אור. ואני בכלל לא הייתי בהודו. 🙂 תודה!

    • שירה 15 ביוני 2014 ב- 20:56 - Reply

      איזה כיף לשמוע (יותר נכון לקרוא), אני מסמיקה פה

  2. ענבל אשל כהנסקי 15 ביוני 2014 ב- 20:03 - Reply

    שירה, התרגשתי לקרוא על הקשר שלך עם רון,דהן דרך הרשת החברתית “פייסבוק”- כך הכרתי אותו עוד משוררות ומשוררים רבים. הלהט בו רון כותב וחי מלווה אותי, באופן אישי, לטוב ולרע כבר כמה שנים ואני מרגישה שזכיתי להכיר משורר ואדם חדור אמונה בדרכו (לעיתים יותר מדי בשבילי, אמת) הנכונה והצודקת!!

  3. חגית בת-אליעזר 16 ביוני 2014 ב- 12:44 - Reply

    הרשימה מציגה נאמנה את הספר, בחירת השירים מוצלחת ועיתוי הפרסום מעולה – לפני קריאת “נעורים” היום ב”תמונע”

  4. חגית בת-אליעזר 17 ביוני 2014 ב- 2:07 - Reply

    רון דהן קרא את ספרו “נעורים” בעוצמה וברגש בליווי להקת Farthest South . יש לי מספר תובנות מהאירוע. מה אתה אומר, ירין – כדאי שאכתוב ותפרסם כאן בבלוג שלך?

  5. […] הרשימה של שירה עבו כאן לפני שבוע הציפה את הפואמה "נעורים" של רון דהן בת השנתיים לתודעה וגירתה את הסקרנות. נהרתי אל תיאטרון תמונע. על הבמה המשורר-סופר-פרפורמר רון דהן וסביבו נגני ההרכב Farthest South: יאיר יונה על הבס, ברי ברקו בגיטרה ויאיר עציוני האמון על תכנות וקלידים. […]

השאירו תגובה