1) מהו הספר האהוב עליך?

שאלה משמחת ובלתי אפשרית! רשימה חלקית, לא לפי סדר עדיפות (ונוטפת אשמה כלפי עוד המון): “לוליטה” (נבוקוב), “אנה קרנינה” (טולסטוי), “סימור: הקדמה” (סלינג’ר), “חרפה” (קוטזי), “אלה תולדות” (אלזה מורנטה), “בחירתה של סופי” (סטיירון), “שירה” ו”סיפור פשוט” (עגנון), “גברת דאלוויי” (וולף), “העולם של אתמול” (צוויג), “הזהו האדם?” (לוי), “אדם הראשון” (קאמי).

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

“פו הדב” (מילן), “הנסיך הקטן” (סנט-אכזופרי), “בילבי” (לינדגרן), כל סדרת “בית קטן בערבה” (אינגלס-וילדר), “ממלכת טרביתיה” (פטרסון).

3) מה הספר האחרון שקראת?

“Tomorrow Is Another Country” (ספרקס) – תיעוד מאלף של תהליך הפיוס והסליחה בדרום אפריקה בשנות האפרטהייד האחרונות.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

“מובי דיק” (מלוויל).

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

אני משנה קצת את השאלה לספר שנשכח מהר מדי: “סטונר” (ויליאמס), אחד הספרים היפים שקראתי. אֶבֶר. ומה שמקסים במקרה שלו זה שיש טוויסט נהדר – הוא שב לחיים וזכה להערכה לה הוא ראוי.

6) מיהו הסופר האהוב עליך?

סטיירון, עגנון, טולסטוי, צוויג, סלינג’ר, וולף, בלו, לוי, טרויה, נבוקוב.

7) ספר שנתן לך השראה?

כל הרשימה מהשאלה הראשונה. אבל יש לי מקום מיוחד בלב ל”בחירתה של סופי” (סטיירון) ול”סיפור פשוט” (עגנון).

8) ספר עיון מומלץ?

“דיוקן הנכבש ולפני כן דיוקן הכובש” (ממי). יום אחד יעבור הכיבוש מן העולם. זו דרכן של מערכות מעוותות. ואז כולנו נשאל את עצמנו (או שילדנו ונכדנו ישאלו אותנו) איזו עמדה נקטנו. כדאי לקרוא ולהתכונן.

 ***

מיה סביר, 40, בוגרת החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. הוציאה עד היום ארבעה ספרים: “הדיקטטורה של העדינות” (עם עובד), ספרי הילדים “אמא שלי חושבת שאני אוכל” (עם עובד) ו”אילן והדבר שנעלם “(עם עובד) וספר הנוער “לפעמים רגע אחד מספיק“ (כנרת זמורה ביתן). בימים אלו רואה אור ספרה החמישי, הרומן השני שלה למבוגרים, בעולם לא מתוקן, בהוצאת ידיעות ספרים ובעריכת נטע גורביץ’.

עוד קצת על הספר “בעולם לא מתוקן”: 

מועדון ברידג’ מפגיש את אירֶן – זקנה גאוותנית שצמצמה כמעט לחלוטין את מגעיה עם העולם – עם עמרי, תלמיד תיכון שמצלם שם את סרט הגמר שלו במגמה לקולנוע. סירובה העיקש לשתף פעולה וחיזוריו אחריה, העיקשים לא פחות, לופתים את השניים בדיאלוג שבו הם שואלים את עצמם – וזה את זה – על אודות חייהם ועל חופש הבחירה שיש או אין להם בתוכם. 
 
בעולם לא מתוקן הוא רומן חכם ומרחיב לב על הדברים שמגדירים אותנו: על שוני, על המבטים המלווים אותנו ועל מה שאין עליו כפרה. הסופרת הנפלאה מיה סביר יצרה שני גיבורים בלתי-נשכחים, רחוקים זה מזה מכל בחינה אפשרית, שהמפגש ביניהם מספק הצצה נדירה אל צפונותיה של נפש האדם ואל הבחירות שהופכות את החיים למסע שראוי להתמיד בו, למרות הכול.