מאמר ספרותי: הסופרת חוה עציוני-הלוי כותבת על התחקירים מאחורי הרומנים התנ”כיים שלה

מאת | 2014-05-12T18:34:31+00:00 12 במאי 2014|קטגוריות: מאמרים ספרותיים|Tags: , , |0 תגובות

התחקירים שערכתי עבור הרומנים התנ”כיים שלי

במקצועי אני סוציולוגית והמחקר הוא בדם שלי. לאחרונה אני כותבת רומנים, ובכל זאת הם נסמכים על תחקירים מעמיקים. אך בעוד שבספרים האקדמיים שכתבתי מקודם הבלטתי את המחקר שעליו הסתמכתי, הרי בכתיבת הרומנים ממצאי התחקירים מובלעים בתוך העלילה כך שלא תפריע להנאה שבקריאה.

כאן אני מזמינה אתכם אל מאחורי הקלעים של עבודות המחקר שלי.

העמקה בטכסט המקראי

הואיל והרומנים שלי הם תנ”כיים, התחקירים כללו בראש ובראשונה קריאה חוזרת ונשנית של התנ”ך, סקירה בזכוכית מגדלת, במטרה לגלות נתונים רבים ככל האפשר על אורח החיים של האנשים בתקופות אלו – מה אכלו, איך התלבשו, איך דיברו זה עם זה, איך פנו אנשים למלך ואיך דיבר הוא אליהם, איך התנהלו טקסי חתונה, ועוד.

הרומנים שלי מוקדשים לנשים בתנ”ך, ולכן התעמקתי בבמיוחד בקריאה על הנשים הללו. פעם, כאשר רק התחלתי לעסוק בנושא, השתתפתי ברב-שיח על הנשים בתנ”ךבמרכז יהודי בנו-יורק. אחת הנוכחות בקהל שאלה, “למה אנחנו, נשות המאה ה21 צריכות להתעניין בנשים בתנ”ך. מה יש לנו במשותף איתן? הן – כל מה שעניין אותן הוא להינשא וללדת בנים. ואילו לנו יש הרבה יותר שאיפות ואופציות בחיים שלנו. ולמה שנקרא עליהן?”

באותו רגע נעתקו המילים מפי ולא ידעתי מה להשיב. כי אכן זהו הדימוי המקובל על הנשים בתנ”ך: “ותהר ותלד…”

אבל כשהתעמקתי שוב ושוב בטכסטים המקראיים הנוגעים לנשים הללו הבזיק האור בראשי והבנתי שהשאלה ההאי הייתה מבוססת על טעות אופטית. לאמיתו של דבר הנשים בתנ”ך רחוקות מלעסוק רק בנישואין ובלידת בנים. יש להן מיגוון גדול של שאיפות, תקוות, וחרדות, הדומות להפליא לאלה שלנו. לכן, למרות אלפי השנים שחלפו מאז חיו, הן קרובות אלינו וקל לנו להזדהות עימן, ועם הדרמות והטראומות שטלטלו את חייהן. ואת אלה הבלטתי ברומנים שלי.

למשל, על פי הסיפור המקראי, גיבורת הספר החדש שלי, “והמלך לא ידעה“, הלוא היא אבישג השונמית, מגיעה מכפר נידח לחצר המלך דוד הנוטה למות, שם אין היא עסוקה בלידת בנים. במקום זה היא קלעת למסכת של תככים ומזימות ומאבקי ירושה אכזריים, אותם הבלטתי בעלילת ספרי, כמו גם את יכולתה להיחלץ מהם בעזרת עוצמתה וחוכמתה הנשית.

ביקורים באתרים

הכתיבה נסמכה גם על ביקורים במקומות שבהם התרחשו עלילות הספרים, למשל, עלילת הספר “והמלך לא ידעה” מתרחשת ברובה בעיר דוד, היא ירושלים הקדומה מלפני כשלושת אלפים שנה. ביקרתי שם כמה פעמים.

בקצה עיר דוד עומד שריד של מבנה רחב מידות אשר כמה ארכיאולוגים סבורים שהיה ארמון דוד. המראה של עיר דוד כולה ובמיוחד של מבנה זה הלהיטו את דמיוני באשר לחיים בירושלים בימים ההם ובמיוחד באשר לארמון המפואר כפי שהיה בימי דוד.  וניתן “לסייר” בו, על חלקיו השונים, בעזרת ספרי. ואכן כמה קוראות כתבו לי שכאשר קראו את הספריהן חשו כאילו הן נמצאות בארמון בעצמן.

כן כלל המחקר ביקורים במוזיאונים בארץ ובחו”ל, כולל מוזיאון ארצות המקרא ואחרים. בהם מוצגים חומרים וממצאים ארכיאולוגיים מתקופת התנ”ך, וביניהם כלי חרס, אבני בישול, תכשיטים, כלי זכוכית ועוד – ותמצאו אותם בעלילות הספרים שלי.

מפליא מכל בעיניי היה כאשר נתקלתי ב… בחיים לא תנחשו. היו אלה “פינצטות” למריטת גבות. ואכן לא התעצלתי ומרטתי את גבותיה של גיבורת הרומן החדש שלי אבישג בפינצטה, והמראה שלה השתפר להפליא.

לא פסחתי גם על קריאה נרחבת של ספרים ומאמרים, המסכמים את הממצאים שבידינו כיום על תקופת המקרא בישראל ובעמים מסביב.

 

לבסוף…

לבסוף אני מדגישה שוב שלא פחות חשוב מאשר לערוך את המחקר היה בעיני להחביא את המחקר, כדי שלא יכביד על הקוראות והקוראים ולא ישעמם אותם.

אני מקווה שהצלחתי.

***

חוה עציוני-הלוי היא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, ומחברת הרומנים התנ”כיים “אשת לפידות”, “אפר על ראשה”, “ולו שתי נשים”, “אל אשר תלכי”. “והמלך לא ידעה” הוא הספר החמישי בסדרה המצליחה, וגם בו, כבשאר ספריה, היא ממלאת באופן מהימן את הפערים שהותיר המקרא בין האירועים.

לכניסה לאתר הבית של חוה עציוני-הלוי לחצו כאן.

 

על הספר “והמלך לא ידעה”:

“יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה… וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ”  

חוה עציוני-הלוי מתבססת כאן על העלילה הגלויה והמרומזת בתנ”ך, ומעניקה פירוש מקורי ואמיץ לסיפור המקראי. הפעם היא בחרה את דמותה של אבישג השונמית ומלווה אותנו כבמנהרת זמן למסע מרגש אישי-נפשי המשקף את הלך רוחה ובעיקר את עוצמתה הנשית.אבישג הגיעה לארמון המלך בירושלים מכפר נידח מבלי לדעת מה מצפה לה. אך בהגיעה לשם היא נקלעת למאבקי ירושה על המלוכה, ובכל זאת מצליחה לא רק לשרוד אלא גם להשפיע על התוצאה ובזאת על ההיסטוריה של עמנו.

אבישג, נערה יפהפייה מהכפר שונם, נקראת אל מיטת המלך דוד הנוטה למות, כדי לשכב בחיקו ולחמם אותו. בלית ברירה נענית אבישגלהצעה, לאחר שמובטח לה שהמלך לא יֵדע אותה. האומנם תוכל לשכב במיטת המלך עז היצרים לילה אחרי לילה בלי לאבד את בתוליה?

בארמון נקלעת אבישג למאבקי הירושה האכזריים בין שני בני המלך, אדוניהו ושלמה, מאבקים המסכנים גם את חייה שלה. האם תצליח להיחלץ מהם בעזרת חוכמתה ונשיותה?

האם יסכים שלמה, שלאחר המלכתו בידיו הכוח להחליט על גורלה, לתת אותה לאישה לאליפלט, אהוב לבה, אף שהוא עצמו חושק בה?

על רקע המזימות בחצר המלך דוד, רוקמת חוה עציוני-הלוי עלילה פרובוקטיבית אך עם זאת נאמנה לרוח התנ”ך. גיבוריה, ובהם המלכים רבי התהילה דוד ושלמה, מוצגים כבעלי פנים רבות: קדושים וחוטאים, עזי נפש ומוגי לב, קרי רוח אך גם נשלטים על ידי תשוקות סוערות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

השאירו תגובה