בין מוצרט להיטלר

קוראים יקרים, אני מתנצל על כך שאני כזה ציני, אבל קשה לי לחשוב על “יומן” ו”שואה” בהקשר הספרותי מבלי להעוות פנים, לשמוע את הכינורות ו”קיטי היקרה”. תחזיקו אותי שאני לא אצעק בקול כדי להפר את דממת הקיטש&מוות™ שהספר ההוא משרה עלי. אבל הספרון הזה, הספרון הממזרי הזה, אולי עשה משהו כדי לשנות את הרושם. 

כולנו מכירים את הסיפורים על הייקעס המעומלנים חובבי המוזיקה הקלאסית, שארבו בכיכרות וינה וזלצבורג ומאוחר יותר גם בבן יהודה שטראסה והיכל התרבות (ומי שלא, מומלץ שייקרא את “רביעיית רוזנדורף”. בלי קשר, מי שלא קרא את “רביעיית רוזנדורף”, שומה עליו שיפסיק לקרוא אחרי סגירת הסוגריים וירוץ לקרוא). לרובם היה החזון והשכל לברוח כל עוד נפשם בם, אבל עבור אוטו שטיינר הסיפור שונה: אביו התנצר ואף לו היה חזון, מסוג אחר, לא למול את בנו. מזלו של אוטו שטיינר, אם כן: הוא הצליח להפוך לאחד ממבקרי המוזיקה החשובים ביותר בזלצבורג. אבל מזלו של אוטו נגמר מתישהו לפני תחילת הספר – הוא נדבק בשחפת ומושם בסנטוריום. 

בינתיים, מתרחש האנשלוס והנאצים מנכסים את בירת המוזיקה לצרכיהם. אוטו מוגן בסנטוריום ואיש אינו חושד ביהדותו, והוא אף מסייע לחברו בארגון פסטיבל המוזיקה (שמתרחש עד ימינו אנו). בטוויסט כמעט בלתי אפשרי, כך גב הספר אומר לנו, אוטו מוצא עצמו כפסע משינוי מהלך ההיסטוריה. 

עד כאן דברים בשם אומרם, ומכאן, דעתי הצנועה בהחלט. הספר כיף לקריאה עד כמה שספר שואה יכול להיות – חשבו על “מען לא ידוע” כמעיין מקבילה (הגם שהספר בו עסקינן מוצלח, מורכב, ועשיר יותר), והוסיפו כאמור את המרכיב המוזיקלי-רוזנדורפי. אבל, יש לו בעיה גדולה מאוד: השיא הזה המתואר לעיל, שאני מנוע מלספיילר לכם אותו, נמצא באמצע. משהוא חולף לבלי שוב, הספר מחוויר כמעט לחלוטין. כמו מבט בשמיים אחרי שביט שכבר חלף, העניין בהמשך הקריאה קיים, אבל רק כדי לראות אם יקרה עוד משהו (שפטו בעצמכם אם אכן קורה “עוד משהו” או לא). 

בנוסף, למרות היותי קורא צרפתית (בערך), לא הצלחתי לשים יד על המקור (אזל מהמלאי של הליבררי אפילו!), כך שאני לא בטוח מי כאן הכוכב האמיתי: ירושלמי, או קנז, שהוא מתרגם גאון מצרפתית. בכל מקרה יש כאן משהו מרענן – ספר שהוא יהודי, כמעט עברי, נכתב בת”א, על ידי ישראלי, בצרפתית. ורק על זה שווה שתקראו אותו.

 

___________

להציל את מוצרט, רפאל ירושלמי. מצרפתית: יהושע קנז, עם עובד – ספריה לעם.  145 עמ’, 60 ש”ח. 

 

***

אור בן צבי רייף, 25, ספרן בספריה העירונית בגבעתיים. מנהל את בלוג הספרות ועמוד הפייסבוק “מתחת לאות” בהם הוא מפרסם שירה וביקורות ספרות פרי עטו. 

לכניסה לבלוג “מתחת לאות” לחצו כאן. 

לכניסה לעמוד הפייסבוק של “מתחת לאות” לחצו כאן.