הקדמה: לפני כשבועיים פרסמתי בעמוד הפייסבוק של הבלוג את תקנון פרס ראש הממשלה, לפיו אחד הקריטריונים להגשת מועמדות לפרס היא פרסום שני ספרים ב”הוצאה מוכרת”. בעקבות הפרסום הזה החליט יואב איתמר לכתוב פוסט קצר שמספר על נסיונו להפוך את הוצאתו ל”הוצאת ספרים מוכרת”. הנה הוא לפניכם.
הוצאת ספרים מוכרת – מי ידע חייך?
סעיף קטן שלוש בתקנון פרס ראש הממשלה קובע כדלקמן:
“זכאים להגיש מועמדותם סופרים אשר פרסמו שני ספרים לפחות, יצירות מקור בלבד שהוצאו על ידי הוצאת ספרים מוכרת בכל אחד מתחומי הספרות”.
אבל מי מכיר בהוצאות ספרים?
התקשרתי להתאחדות המו”לים. ביקשתי שיכירו בי. אמרו לי שאני צריך להוציא ספרים במשך שנתיים כדי להחשב למו”ל – אמרתי להם שהוצאתי כבר את ספרו של רביב גדיש “פעמות מדבר” ב-2011, ועל כן אני זכאי להיות חבר. שאלתי אם חברות באיגוד המו”לים תעשה אותי למו”ל מוכר. המזכירה אמרה לי שלפרס ברנשטיין ששיפוטו מבוצע בימים אלה – מקבלים ספרים מכל הוצאה, וגם ספרים שלא פורסמו כלל. המזכירה לא ידעה לומר לי ובכלל לא הבינה מי צריך להכיר בי ולמה, ולא ידעה להשיב לי מי יכול להכיר בי כמו”ל.
אז התקשרתי למרכז הספר והספריות להזמין ISBN (שזו תעודת הזהות של הספרים) וביקשתי באותה הזדמנות שיכירו בי כמו”ל באופן רשמי. אחראית הנפקת ה ISBN אמרה לי שלא הם מכירים בהוצאות ספרים ומעולם לא עלתה מצידם דרישה כזאת.
אם לא מרכז הספר והספריות ולא התאחדות המו”לים מכירים במו”לים אז מי כן?
ואולי היה פשוט ראוי לכתוב ניסוח ברור יותר כמו “לא יתקבלו ספרים בהוצאה עצמית” או קריטריונים ממשיים כמו “הוצאה לאור שקיימת שנתיים” או הוצאה המחזיקה בISBN, במקום סתם לכתוב ניסוח מעורפל שדבר לא עומד מאחוריו?
***
יואב איתמר (33) הוא עורך, מתרגם ומורה לכתיבה והבעלים של “חבר לעט” – בית לכתיבה (www.penpal.co.il)
השאירו תגובה