ספרות ברשת: נעה ידלין היא זוכת פרס ספיר; חוק הספרים נכנס לתוקף; רותו מודן זכתה בפרס בפסטיבל אנגולם לקומיקס; אלגוריתם חדש יכול לנבא הצלחה מסחרית של ספרים על פי סגנון כתיבה; לסלובנים יש חוק ספרים משלהם; התגלתה נובלה של צ’רלי צ’פלין ועוד

1) ברכות לנעה ידלין על זכייתה בפרס ספיר עבור ספרה “בעלת הבית” (הוצאת כנרת זמורה ביתן). כאן תוכלו ביקורת על ספרה שפורסמה בבלוג, וכאן את השאלון שענתה עליו (והייתה האחת הראשונות לעשות זאת) (עברית)

2) [ויה עדנה אברמסון]  ואם תהיתם מה עומד מאחורי עיצב הפסלון שהוענק לזוכים בפרס ספיר, כאן תוכלו לקרוא על כך (תמונות, עברית)

3) חוק הספרים נכנס אתמול לתוקף והרשת מלאה בתכנים בנושא: *) יניב מגל מגלובס סוקר את המרוויחים והמפסידים הצפויים בעקבות החוק. *) גם עמר לחמנוביץ מישראל היום מנסה לצפות מה יקרה בעקבות החוק  *) עוד לפי כניסתו של החוק לתוקף הודיעה רשת מודן כי לא תמכור את ספריה בסטימצקי כיוון שהאחרונה דורשת שיעורי הנחה מוגזמים. כאן אפשר לקרוא ראיון עם המו”לית רוני מודן. *) באותו עניין –  ח”כ ניצן הורוביץ מקדם הצעת חוק שתגביל את שיעור ההנחה שרשתות הספרים מקבלות מהמו”לים *) חנה גולדברג כותבת בבלוג שלה בסלונה שהיא בספק אם הקוראים יעיפו מבט בספרה החדש שימכר במחיר מלא (עברית)

4) גאווה ישראלית – רותו מודן זכתה בפרס חבר השופטים על ספרה “הנכס” בפסטיבל אנגולם לקומיקס. המאייר מישל קישקה פרגן לה בבלוג שלו (עברית)

5) רשימה של גילויים בלינקים הבאים: כתב ידה של ג’יין אוסטן התגלה על נייר תפילה. עירית לינור כתבה בעקבות כך סטטוס בפייסבוק (עברית)

6) [ויה דנה אולמרט] שני שירים של המשוררת בת המאה השביעית לפני הספירה סאפפו התגלו לאחרונה. השירים נחשפו כאשר אספן פרטי מלונדון הראה מקטע מפפירוס לחוקר מאוניברסיטת אוקספורד. האחרון קבע כי ניתן בהחלט לשייך את השירים לסאפפו, משום סגנון הכתיבה והשימוש בדיאלקט הייחודי. בנוסף לידיעה הזו תוכלו למצוא כאן עוד כמה חדשות ספרותיות שפרסם בתחילת השבוע יותם שווימר בוואיינט (אנגלית + עברית)

7) התגלתה נובלה של צ’רלי צ’פלין, שעל פיה נוצר סרטו “אורות הבמה” (עברית)

8) שירים גנוזים של דליה רביקוביץ’ ייחשפו ב”פסטיבל אשה” (עברית)

9) חוויה ספרותית:  קבוצה של תלמידים מ-MIT רוצים לעודד אנשים לקרוא ספרים על ידי שדרוג חווית הקריאה. השדרוג שהם מציעים הוא האפשרות לחוש באמת את רגשות הדמויות. לשם כך הם פיתחו חליפה לבישה עם חיישנים שמתממשקת עם ספר אלקטרוני. בספר יש נורות LED שלמעשה מתריאות לחיישנים על העמוד הספציפי שהקורא נמצא בו. חוץ מחיישנים יש בחליפה גם אמצעים מיוחדים שמעבירים תחושות מסוימות. למשל, יש מכשיר חימום בצוואר שמשנה את הטמפרטורה של העור וכן מכשיר שמייצר ויברציות וכך משפיע על קצב הלב של הקורא. בנוסף, יש קומפרסור שמורכב מכריות אוויר שמדמות לחץ שנוצר במקומות צרים. גם בר חיון (אלכסון) כתב על כך ואת דבריו אפשר לקרוא כאן (וידאו, אנגלית + עברית)

  

10) לפני כמה חודשים נסגרה הוצאת הספרים “סל תרבות”, השייכת למשרד החינוך. דורי מנור, העורך שפוטר, התראיין לירדן סקופ מהארץ וסיפר לה על הפוליטיזציה של המפעל כולו (עברית)

11) המתרגמת יעל סלע-שפירו כותבת על זילות התרגום לקראת הכנס השנתי של אגודת המתרגמים (עברית)

12) [ויה יובל מעוז] חוקרים יצרו אלגוריתם שמנבא את הצלחתם המסחרית של ספרים על פי סגנון הכתיבה שלהם. מסתבר שצריך להמנע מקלישאות ומשימוש יתר בפעלים (אנגלית)

13) סיבוב מסביב לעולם: *) חוק הספרים הסלובני מעניין מאוד. *) כתבה על סצינת הספרות הרוסית פוסט-פוטין. *) התעוררות מחדש לחנויות הספרים בבולגריה. *) כתבה ב Publishing Perspectives על ברנרד פיבו, היו”ר החדש של הארגון הספרותי המשפיע ביותר בצרפת (אנגלית)

14)  [ויה אסף כפיר] סרטון שעוקב אחרי היצירה של אמן הספר עידו אגסי כשהוא מכין ספר עם שיריו של המשורר רוני סומק (וידאו, עברית)

 

15) אריק גלסנר מעלה לבלוג שלו מאמרים ישנים שכתב ולא ניתן למצוא אותם יותר. השבוע הוא העלה דברים שכתב על המינגווי ופיצ’ג’ראלד ושני סוגי הגבריות שהם מייצגים (עברית)

16) אני לאו דווקא מסכים עם זה, אבל זה שייך לנושא שלנו: מיכל דליות (סופר נני) מקוננת על הידלדלות העברית בעידן הדיגיטלי ועל ההשכלות ההרסניות של התהליך הזה על ילדים. בתגובה היא מציעה טיפ איך לגרום לילדים לקרוא ספר (עברית)

17) בעמוד היוטיוב של הוצאת פנגווין העלו ראיון ישן של הסופרת הברזילאית קלריס ליספקטור והוסיפו לו כתוביות באנגלית (וידאו, פורטוגזית + כתוביות באנגלית)

18) פרסמתי משהו פעם דומה, אבל בכל זאת – 15 תמונות של ציפורניים מאויירות בהשראת ספרי ילדים שונים (תמונות, אנגלית)

19) הסופר הטורקי וחתן פרס נובל לספרות אורחן פאמוק לקח את כתב הניו יורק טיימס ג’ושוע האמר לסיור מיוחד באיסטנבול (אנגלית)

20) במסגרת “שבוע מספרי הסיפורים הלאומי של בריטניה” הופקה סדרת צילומים בהם תינוקות מדגמנים ספרים קלאסיים (תמונות, עברית)

21) [ויה גרף הוצאה לאור] הסופר ניל גיימן מקריא מדוקטור סוס (וידאו, אנגלית)

22) סיפור קצרצר וחדש של דרור בורשטיין בשם “טיטניום פורסם באתר של הוצאת בבל. סיפור קצר וישן (אך כזה שלא פורסם לפני כן) של יואב בן-ארי בשם “בתקוֹס וחפצי-בה” פורסם באתר של הוצאת אפיק (עברית)

23) [ויה יפן מונוגטארי] יפן אוהבת את ענקי הספרות שלה. כתבה של ASAHI מספרת על כך שלאחרונה אפשר למצוא יותר ויותר ספרי וסדרות מנגה שגיבוריהם הם חלוצי הספרות היפנית המודרנית שפעלו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 (אנגלית)

24) האמן טרי בורדר יצר פסלונים משעשעים מספרים שמתכתבים עם העלילה שלהם, והכל באמצעות חוט מתכת בלבד (תמונות, אנגלית)

25) ראיון של טל מרמלשטיין (ישראל היום) עם הסופרות רחלה זנדבנק ותמי שם-טוב, שמפרסמות סדרת ספרים לילדים בשם “חלוצים של תרבות” ומבקשות לגעת בחייהם של יוצרים ואנשי רוח שהיו אחראים למהפכות התרבות בארץ ישראל (עברית)

26) הסופר המנוח דיוויד פוסטר וואלאס יצר רשימה של מילים שהוא אוהב במיוחד (אנגלית)

27) הפתקים והכרטיסיות שעליהם כתב ולדימיר נבוקוב את לוליטה. הצצה לתהליך הכתיבה שלו (תמונות, אנגלית)

28) מאמר של גיליאן סלובו במגזין גרניקה על “כתיבה באיזורים האפורים” (אנגלית)

29) ולסיום – סרטון פארודי ומשעשע על תופעת מימון ההמונים: בסרטון מציעים לקהל שירות חדש ובו ספרי אודיו שמוקראים על ידכם, למקרה שאתם לא אוהבים לקרוא ספרים עם קול של מישהו אחר בראש. ההקראה כוללת מלמולים של שמות שאתם לא יודעים איך לקרוא, ומחשבות נודדות בזמן הקריאה (וידאו, אנגלית)

2 תגובות

  1. חוליות אברהם בנמלך 7 בפברואר 2014 ב- 16:32 - Reply

    את חוק הספרים אני מקבל ברגשות מעורבים שכן מי חכם וידע מה יהיו תולדותיו. עם זאת אני מקווה שמעמדו של ספרי ‘אללה אוהב אותי'( כרמל, קיץ 2013 )ישתווה למעמדם של הספרים בני גילו. הוא לא שותף במבצעי מכירה ולא זכה לפרסום בתשלום ( מדיניות ההוצאה )
    ועל כן נחשף פחות מהאחרים גם לא סוקר בעיתונות הכתובה ולא בוקר במדורי הספרים הנחשבים. עם זאת זכה לסיקור באינטרנט וראו ביקורת הנושאת את השם:
    שלא ייגמר לעולם
    האינטרנט ואולי גם הקולנוע גוזרים על ספרות המתח העכשווית קוצר רוח ופעלתנות רבה, שגובים מן הספרים המתפרסמים היום מחיר רב בצורת רדידות, קמצנות מילולית ולפעמים גם נמהרות. כך נעלמים סופרים איכותיים דוגמת ג’ון לה-קארה ודומיו מרשימות רבי המכר ואת מקומם תופסים סופרים אחרים, שמפיקים רומנים רזים, זריזים ונחותים מבחינה ספרותית. מעטים הסופרים הישראליים שמעזים לכתוב בנוסח הישן והטוב (היחיד שעולה בדעתי הוא רוני דונביץ, שאת ספרו הנפלא ‘עמוק מבפנים’ זכיתי לערוך). אברהם בנמלך, בספרו זה, מצטרף אליהם.
    בבסיסה של העלילה ניצב עיתונאי ישראלי המוצא עצמו נרדף על ידי כמה גופי ביון – המוסד, ה-FBI, המודיעין האיראני ועוד – וגם על ידי עדה חרדית קיצונית ואנטי-ציונית (את הסיבה לכך – יצטרכו הקוראים לגלות בעצמם…). הסיפור מתואר מבעד לחוויותיהן של דמויות אחדות ומתרחש במקומות רבים בעולם. זהו עושר השמור לבעליו לטובתו, משום שהכל משתלב לכלל מסכת אחת, מרתקת. גם תאוריו של בנמלך עשירים בפרטים, אך אלה נמסרים במידה ואינם מעיקים על הקורא.
    העלילה מצליחה ליצור איזון בין פעולה להתרחשות פנימית. היא רצופה במפנים ובהפתעות, אך מאפשרת למחבר לשקף את העומק הפסיכולוגי של דמויותיו. לנוכח אמינותן של אלה, ניכר שבנמלך פגש או לפחות יצר היכרות עם עולמם של מי שמעורבים בעניינים בהם עוסק הספר.
    זהו ספר שכדאי לקרוא לאט, לא לבלוע, שלא ייגמר העולם המיוחד שבנמלך מתאר והדמויות שנקשרנו אליהן לא ילכו להן לדרכן. הבילוי האידיאלי לכמה ערבים חורפיים ( אמנון ז’קונט ב’גיבור תרבות’ על אללה אוהב אותי 141213)

  2. גדי איידלהייט 8 בפברואר 2014 ב- 21:52 - Reply

    החוק הסולבני נשמע דומה אבל שונה מאד
    לפחות לפי המאמר מדבור רק על מחיר שום דבר על ענייני הקצאת מקום תצוגה ותשלום בין הוצאות לרשתות ובין הוצאות לסופרים.
    השוק שם שונה מאד. היקך המכירות הוא נמוך מאד, כעשירית מהכמות בארץ למרות שהאוכלוסיה היא חצי. לעומת זאת, בארץ באופן מפתיע קונים המון המון המון ספרים והיחס בין קנייה להשאלה לא מתקרב אפילו ל1 :10.
    מה שיקרה עכשיו הוא שהספריות יקנו פחות ספרים, והאנשים ישאילו יותר. יהיה מעניין לעקוב אחרי המדדים האלו.

השאירו תגובה