סיפור קצר: “מקלות” מאת ג’ורג’ סונדרס

מאת | 2014-01-26T14:51:21+00:00 26 בינואר 2014|קטגוריות: סיפורים קצרים|Tags: , , |0 תגובות

מתוך הספר “עשרה בדצמבר” מאת ג’ורג’ סונדרס. מאנגלית: אמיר צוקרמן. הוצאת כתר. 224 עמ’, 94 ש”ח. 

***

מקלות

כל שנה בחג ההודיה בלילה היינו נוהרים אחרי אבא בזמן שגרר את חליפת הסַנְטָה קלאוּס אל הכביש ותלה אותה על מין צלב של מוטות מתכת שבנה בחצר. בשבוע הסוּפּרבּוֹל הולבש המוט בסוודר ובקסדה של רוֹד, ורוֹד היה צריך לקבל אישור מאבא אם רצה להוריד את הקסדה משם. בארבעה ביולי המוט היה הדוד סם, ביום החיילים המשוחררים היה חייל, ובהָלוֹאין – רוח.* רק במוט לבדו נכנע אבא והתיר אפשרות של חדווה. הורשינו להוציא מקופסת הקְרָיוֹלָה רק צבע יחיד בכל פעם. פעם, בערב חג המולד, שאג על קימי כי בזבזה חתיכת תפוח. הוא פקח עלינו עין כששׂמנו קטשופ, ואמר, די והותר די והותר די והותר. במסיבות יום הולדת הוגשו קַפּקֵייקְס, לא גלידה. בפעם הראשונה שהבאתי הביתה מישהי שיצאתי אִתה היא אמרה, מה יש לאבא שלך מהמוט הזה? ואני ישבתי שם ומצמצתי.

     עזבנו את הבית, התחתנּו, היו לנו ילדים משלנו וגילינו שזרעי הנבזות נובטים גם בתוכנו. תחפושות המוט של אבא נעשו מורכבות יותר ויותר ומובנות פחות ופחות. ביום המרמיטה כרך עליו מין פרווה וסחב החוצה זרקור כדי שיהיה צל. אחרי רעידת אדמה בצ’ילה השכיב את המוט על הצד וצבע בספריי בֶּקע בקרקע. אמא מתה והוא הלביש את המוט כמו מלאך המוות ותלה על מוט הרוחב תמונות של אמא כשהיתה תינוקת. היינו קופצים לבקר ומוצאים קמיעות משונים מימי נעוריו ערוכים למרגלות המוט: מדליות צבאיות, כרטיסי תיאטרון, סְווטשֶרטים ישנים, שפופרות איפור של אמא. פעם, בסתיו, צבע אותו בצהוב בוהק. באותו חורף כיסה אותו בספוגיות צמר-גפן לשם חימום ודאג לְצאצאים כשתקע בפטיש שישה מקלות מצולבים ברחבי החצר. הוא מתח חוט בין המוט למקלות והצמיד אל החוט בנייר דבק מכתבי התנצלות, הודאות בטעות, בקשות להבנה, הכול בכתב יד תזזיתי על כרטיסיות. הוא צייר שלט שעליו כתב אהבה ותלה אותו על המוט ועוד אחד ועליו הכתובת סולחים? ואז הוא מת בהוֹל עם הרדיו פתוח ואנחנו מכרנו את הבית לזוג צעיר שעקר את המוט והשאיר אותו לצד הכביש ביום איסוף האשפה. 

 

*) הסוּפּרבּוֹל הוא משחק ההכרעה באליפות ליגת הפוטבול האמריקאית, שמתקיים בכל שנה ביום ראשון האחרון בחודש ינואר או ביום ראשון הראשון בחודש פברואר; 4 ביולי הוא יום העצמאות של ארצות הברית; את יום החיילים המשוחררים מציינים בכל שנה ב-11 בנובמבר; הָלוֹאין, “ליל כל הקדושים”, הוא ליל ה-31 באוקטובר; יום המרמיטה, המוזכר בהמשך, הוא חג עממי החל ב-2 בפברואר.

 

 

***

 

ג’ורג’ סונדרס

עשרה בדצמבר

תרגם מאנגלית: אמיר צוקרמן

224 עמ’ * 94 ש”ח

 

נער מבין כי הוא עד לניסיון חטיפה של שכנתו וצריך להחליט איך לפעול. ילד עצוב עוזר לגבר חולה להיאחז בחיים. אב שנאבק על פרנסת משפחתו מחליט להיענות לגחמות בתו המתבגרת. גבר צעיר נאלץ לעבור ניסויים בתרופות שמציפות אותו בתאווה, באהבה ובתאוות רצח. 

הדמויות האנושיות עד כאב שמאכלסות את סיפורי עשרה בדצמבר הן בלתי נשכחות, כשם שכתיבתו הנועזת היא חדשנית ומלאת רגש בעת ובעונה אחת.

ג’ורג’ סונדרס נחשב כבר שנים לאמן הסיפור הקצר האמריקאי, ועם הסיפורים המסעירים של עשרה בדצמבר נודע שמו בעולם כולו. 

“שוב ושוב מוכיח סונדרס שכתיבה אחרת, חתרנית, מוזרה, אינה זרה לרוח הקפיטליסטית של האומה, אלא היא התגובה הטבעית והאפקטיבית ביותר לה… אנחנו בני מזל שזכינו בו.” ג’ונתן פרנזן 

“כישרון מפחיד. סונדרס הוא כותב רציני וחדור מוסר, שמבטא באופן מושלם את טירוף הזמנים שאנחנו חיים בהם, והוא ייקרא זמן רב אחרי שהזמנים האלה יחלפו.” זיידי סמית

“ג’ורג’ סונדרס גורם לנו להרגיש שאנחנו קוראים פרוזה בפעם הראשונה.”  חאלד חוסייני

“עשרה בדצמבר מציג את ג’ורג’ סונדרס במיטבו החתרני, המצחיק, והמרגש עד כאב. מעטים הכותבים שיכולים להתאים לטווח התיאורים הזה, אבל סונדרס הוא מקורי באמת – חדשני ללא מנוח ובאותה עת אוהב אדם.” ג’ניפר איגן

 

לעמוד הספר בהוצאת כתר לחצו כאן

 

 

השאירו תגובה