1) מהו הספר האהוב עלייך?

העיר והבית“, נטליה גינצבורג. קראתי אותו בטח 6-7 פעמים, לא כולל לגימות אקראיות. אני אוהבת מאוד את הדמות הראשית הנשית, לוקרציה, והטעויות שלה, התשוקות, ההחמצה הגדולה שלה ברומן ההוא שבעטיו עזבה את בעלה ומשפחתה. הקול שלה לקוני אבל עמוס רגש, בלתי מודע וכובש. אוהבת גם את דמותו המובסת והנוגעת ללב של ג’וזפה, מאהבה לשעבר. מעל לכל אני אוהבת את הכתיבה החסכנית, מאופקת ואדירה של גינצבורג.

2) מהו ספר הילדים האהוב עליך?

בילדותי השנייה, כלומר זו שבה אני קוראת ספרי ילדים לילדיי, אני אוהבת מאוד רבים מספרי נורית זרחי ולאחרונה התאהבתי אנושות ב”טינקרטנק” שלה, הצטערתי שלא פגשתי אותו בילדותי, הוא בטח היה מנחם אותי על כמה דברים ומבהיר לי את עצמי. בילדות אהבתי במיוחד את אורה הכפולה ואת סדרת אל עצמי של גלילה רון פדר.

3) מה הספר האחרון שקראת?

קוראת כעת את “מפגש עם חוליית הבריונים“, של ג’ניפר איגן, לפניו קראתי את ספר הסיפורים של נורית זרחי, בצל גבירתנו ואהבתי אותו מאוד, כתיבה זרחית פנטסטית. ספרי שירה אני קוראת כל הזמן, לפעמים כמה במקביל, כרגע את הספר היפה “צדו של המרחק” של ענת שרון בלייס.

4) איזה ספר גרם לך לתהות ‘על מה המהומה’?

צר לי, אבל סטונר. לא החזקתי בו. גם “נערה עם שיער מוזר” של פוסטר וואלאס שעמם אותי.

5) איזה ספר לא זכה למספיק הערכה לדעתך?

קשרי משפחה, שעת הכוכב“, קובץ סיפורים מופתי של קלריס ליספקטור הברזילאית. לטעמי גם “סוסית” של לאה איני הוא ספר שלא קיבל מספיק ממה שמגיע לו, זה ספר גאוני.

6) מיהו הסופר האהוב עלייך?

נטליה גינצבורג ואליס מונרו.

7) ספר שנתן לך השראה?

היו לא מעט, אם למנות עיקריים: פעמון הזכוכית של סילביה פלאת’, לאסמה באהבה ובסיאוב של סלינג’ר, המינה ליזה של אורלי קסטל-בלום, מעשה השפחה של מרגרט אטווד.

8) ספר עיון מומלץ?

נהגה בחשכה, שיחות עם ילדים” של ונדה יוקנייטה בהוצאת אסיה (ובתרגם סיון בסקין), סופרת ומחזאית ליטאית שמתמללת ראיונות עם ילדים הקרובים לאלוהות בצלילות המודעת ובחוכמה העל טבעית שלהם.

***

ריקי כהן, משוררת, עורכת וכותבת סיפורת קצרה. ספר השירים הראשון שלה ״ערמה מלוכלכת בכל חדר״ יצא בחודש שעבר בהוצאת ספרא (ובעריכת טל ניצן), וקובץ סיפורים דיגיטלי בהשתתפותה ובעריכתה בשם ״אצלכם זה בוכה?״ יצא לאחרונה בהוצאת בוקסילה.

שיר הנושא מתוך הספר “ערמה מלוכלכת בכל חדר”: 

עֲרֵמָה מְלֻכְלֶכֶת בְּכָל חֶדֶר

אֶתְמוֹל בַּבֹּקֶר עָלְתָה הַשְּׁכֵנָה,

נָאוָה

וְנָקְשָׁה.

נָשְׁפָה לִי סִילוֹן עֲנָקִי שֶׁל עָשָׁן בַּפַּרְצוּף

וְאָמְרָה

הַמּוּזִיקָה שֶׁלָּךְ הוֹרֶגֶת אוֹתִי.

הַחַיִּים הֵעִירוּ אוֹתִי לִפְנוֹת בֹּקֶר

בִּתְשׁוּקָה לַעֲשׂוֹת כְּבִיסָה.

שְׁאֵרֵי בְּשָׂרִי לָנִים בִּכְתֹבֶת זָרָה

וְלִי יֵשׁ עֲרֵמָה מְלֻכְלֶכֶת בְּכָל חֶדֶר.

לֹא אֲכַבֵּס עוֹד.

הִשְׁאַרְתָּ כָּאן אֶת בִּילִי הוֹלִידֵי בַּעֲטִיפָה מְעֻרְפֶּלֶת

הִיא זוֹעֶקֶת לָרְחוֹב הַמְנֻמְנָם

פֵּרוֹת מוּזָרִים, יְקָרִים.

נָאוָה הִתְנִיעָה אֶת הַיּוּנְדַאי הַכְּסוּפָה,

הִיא שָׁטָה

בְּעָשָׁן אֲפַרְפַּר מַר

וַאֲנִי רוֹצָה אֶת אַהֲבָתִי

בַּבַּיִת. 

*

לרכישת ספר השירה “ערמה מלוכלכת בכל חדר” באתר החנות ‘סיפור פשוט’ לחצו כאן.

לעמוד קובץ הסיפורים “אצלכם זה בוכה?” באתר בוקסילה לחצו כאן.

לבלוג “קורות האם האובדת” של ריקי כהן לחצו כאן.

לבלוג של ריקי כהן  באתר סלונה (“הגננת של האינטרנט”) לחצו כאן.

לעמוד הפייסבוק של ריקי לחצו כאן.

*) תמונת השער צולמה על ידי נעה זני.